"התיקון שיאפשר לחברות מימון לגייס אג"ח - צעד ראשון בטיפול בריכוזיות של הבנקים"

ח"כ אלי כהן (כולנו), הצליח אתמול לקבל את אישור ועדת הרפורמות לתיקון חוק הבנקאות, כך שיאפשר לחברות כמו האחים נאווי ופנינסולה לגייס אג"ח בשוק ההון עד לסכום של 2.5 מיליארד שקל ■ כהן: "תוזיל את העמלות והריביות"

ערן אזרן
חבר הכנסת אלי כהן
חבר הכנסת אלי כהןצילום: אוליבייה פיטוסי

"התיקון שיאפשר לחברות מימון חוץ בנקאיות להנפיק אג"ח בשוק ההון הוא נדבך מרכזי בטיפול בריכוזיות במערכת הפיננסית", כך אמר ח"כ אלי כהן (כולנו), יו"ר ועדת הרפורמות. דבריו נאמרו לאחר שביום ג' הצליח כהן לקבל את אישור ועדת הרפורמות, שבראשה הוא עומד, לתיקון חוק הבנקאות, כך שיאפשר לגופי מימון חוץ בנקאיים לגייס אג"ח עד לסכום של 2.5 מיליארד שקל (עם אופציה להגדלה ל-5 מיליארד שקל, באישור שר האוצר).

כהן הוסיף: "הריכוזיות במערכת הפיננסיות מובילה לריכוזיות במערכת הריאלית. התיקון החדש יביא לתמיכה בעסקים בינוניים, שיוכלו להתחרות מאוחר יותר גם בעסקים הגדולים. זה יגדיל את התחרות במשק וישפיע לחיוב על יוקר המחייה. אחרי הרבה שנים שדיברו על המהלך, הצלחנו לעשות את זה. אנחנו רואים בזה בעיקר מנוע צמיחה למשק.

"הגדלת היקפי הפעילות של חברות המימון החוץ בנקאי תוזיל את העמלות והריביות בצד אחד, ומן הצד השני, תגדיל את היקפי האשראי בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים, המהווים מנוע צמיחה עיקרי. כל זה יגדיל את התחרות בענפי המשק וייצור מקומות תעסוקה חדשים. התיקון הוא חלק מסדרה של חוקים שאנחנו נעביר, כשבהמשך נעביר גם את חוק 'נתוני האשראי' ומאוחר יותר ועדת שטרום", הוסיף כהן.

אתמול (ג') קיימה ועדת הרפורמות דיון בתיקון סעיף 21 לחוק הבנקאות. התיקון - סנונית ראשונה לטיפול בריכוזיות הבנקים עד לפרסום המלצות "ועדת שטרום" - נועד לאפשר לגופים פיננסיים חוץ בנקאיים, דוגמת האחים נאווי ופנינסולה, לגייס הון בהנפקות אג"ח ולהשתמש במקורות הללו בכדי להעמיד אשראי, בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי בית, וכך להוות תחרות לבנקים.

על מנת להבטיח את טיב הגופים שיכנסו לתחום, התיקון קובע שרק חברות ציבוריות שהתשקיף שלהן יאושר על ידי רשות ני"ע יוכלו לגייס אג"ח. כמו כן, החברות יהיו חייבות להיות מדורגת בדרגת BBB- ומעלה (רמה בינונית בסולם הישראלי). בוועדה טרם הוחלט לגבי גודל החברות שיוכלו ללוות אשראי – האם לאפשר לעסקים בינוניים וקטנים (כאלה עם מחזור הכנסות שנתי של עד 400 מיליון שקל) או להגביל את ההלוואות לחברות קטנות בלבד (מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל). הנושא ידון בוועדת הכנסת.

עד כה, חברות מימון חוץ בנקאיות יכלו להשתמש בהון עצמי שלהן בלבד לשם מימון פעילותן או בקווי אשראי שנטלו מהמערכת הבנקאית המסורתית. זאת, בשעה ששיעור ההון העצמי במערכת הבנקאית ביחס לנכסי הסיכון (הלימות הון) עומד על כ-10% (כלומר, על כל 100 שקל בנכסי סיכון, הבנק צריך להחזיק עשרה שקלים כהון עצמי). המגבלה הזאת מנעה עד כה מהחברות החוץ בנקאיות להתפתח ובפעול, הגבילה משמעותית את היקף האשראי שהן יכלו להעמיד כאלטרנטיבה לבנקים.

עזרא נאוויצילום: אמיל סלמן /ג'יני

התיקון החדש צפוי לקבל את אישור הכנסת במסגרת "חוק ההסדרים" ותקציב 2016. במקביל לאישור התיקון, במשרד האוצר עומלים כעת על הקמת גוף רגולטורי חדש, אלטרנטיבי לבנק ישראל, שיפקח על הגופים החוץ בנקאיים, וזאת, בהתאם לתזכיר חוק שהוכן על ידי היועץ המשפטי של משרד האוצר, יואל בריס. הקמת הרגולטור הפיננסי, שצפויה במהלך 2016, תסיר את ההגבלות בקשר להיקפי גיוסי ההון שנקבעו בתיקון לגופים החוץ בנקאיים.

במהלך הדיונים בוועדת הרפורמות, טידה שמיר, היועצת המשפטית של בנק ישראל, דחפה לכך שהיקף הגיוס המקסימלי לחברות חוץ בנקאיות יגיע ל-5 מיליארד שקל, וזאת במטרה להקטין את הסיכון המערכתי. בבנק ציינו שחשוב לקדם את ההסדרה של שוק החוץ בנקאי במהרה, שכן הפיקוח של רשות ני"ע אינו מגן על לווים מעמלות מופרזות, לא מונע מצב של חדלות פירעון ולא מגן על יציבות המשק. מבנק ישראל נמסר בתגובה: "אנו מביעים סיפוק על כך שבשיתוף פעולה עם משרד האוצר ועם יו"ר הוועדה, עבר נוסח חוק שיאפשר את פעילות הגופים החוץ בנקאיים, מבלי לסכן את יציבות המשק".

ממשרד האוצר נמסר כי הוא "מברך על התיקון לחוק הבנקאות שנועד להרחיב את מקורות האשראי לגופים חוץ בנקאיים נותני אשראי. במצב הנוכחי, גופים אלו מסתמכים בעיקר על הלוואות בנקאיות על מנת להתחרות בבנקים על מתן האשראי למגזר הקמעונאי. תיקון החוק צפוי להגדיל את התחרות של גופים אלו במערכת הבנקאית, להפחית את המחיר לאזרח ולהרחיב את היצע האשראי ובכך לאפשר את הנגשתו גם לאוכלוסיות המודרות מהמערכת הבנקאית כיום".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker