יורם גביזון

"אני מאוד שמח, יהיה לי קל להכות את המדדים", אמר אתמול גילעד אלטשולר, בעלים ומנכ"ל משותף של בית ההשקעות אלטשולר שחם על גל הרישום למסחר של חברות ביומד אמריקאיות. חברת Mankind, האחרונה והגדולה מבין שלוש ההנפקות, תתחיל להיסחר ביום רביעי הקרוב, ולפי גודלה תיכלל במדדי ת"א 75, ת"א 100, ואם תעלה בכמה אחוזים בודדים עד לעדכון הבא של המדדים, תהיה החברה שמעטים שמעו עליה עד שלשום - אחת החברות במועדון ת"א 25 ותדחק ממנו את הבנק הבינלאומי.

"החברות האלה מנצלות את השיטה המטומטמת של תעודות סל ומדדים לגייס כספים. מגיעה לפה חברה עלומה שלא היתה מצליחה לגייס 400 אלף שקל אם היתה חברה עצמאית, ומפני שהקרנות ותעודות הסל שמתמחות במדדים צריכות לרכוש אותה - היא יכולה לגייס 400 מיליון שקל", אומר אלטשולר.

אילן גרזי, מתמחה בגיור חברות ביומד זרות
אילן גרזי, מתמחה בגיור חברות ביומד זרותצילום: תומר יעקובסון

Mankind, שנסחרת בנאסד"ק בשווי של 1.5 מיליארד דולר, היא חברת הביומד האמריקאית השלישית בתוך חודשיים שנרשמת למסחר ברישום הכפול, כשברקע צפויה גם ענקית הגנריקה מיילן, שנסחרת בשווי שוק של 20 מיליארד דולר, להירשם למסחר בתל אביב. שתי החברות הראשונות, נבידאה וביוטיים, הצטרפו מיידית למדד תל אביב 75, וביוטיים אף ניצלה את הביקוש של מנהלי קרנות הנאמנות ותעודות הסל המתמחים במדדי המניות, ומכרה להם ישירות מניות ב–21 מיליון דולר.

קל לראות מי מרוויח מהתהליך. הבורסה לניירות ערך, שמתמודדת עם נפילה במחזורי המסחר כתוצאה מהמחיקה ההמונית של מאות חברות מהמסחר, מאוששת בכך את מחזורי המסחר הנמוכים, ובתוך כך את הכנסותיה מעמלות.

חברות הביומד זוכות לגישה לכסף קל ונוח, בגלל ההיבט הטכני של תעודות הסל והקרנות. מרוויח נוסף הוא משרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר שמנהל עבור החברות האמריקאיות את התהליך ומייצג אותן. עו"ד אילן גרזי ורו"ח אורי בן אור אולי לא גורפים עמלות של עשרות מיליוני שקלים כמו עמיתיהם רפי ליפא וגל עמית שהניעו את גל הנפקות האג"ח של חברות נדל"ן אמריקאיות, אבל היקף העסקים העתידי של חברות אלה בישראל עשוי לפצות אותם על כך.

למעט התועלת לבורסה ולמשרד עורכי דין נמרץ, מעורר הגל הנוכחי של חברות ביומד אמריקאיות כמה שאלות קשות על התועלת שמפיק ממנו שוק ההון והמשקיעים, ואת השאלה האם הבורסה בת"א אינה מאבדת את זהותה ונוטשת את תפקידה המסורתי להיות מכשיר לגיוס הון לחברות ישראליות ולקידום הכלכלה הישראלית.

הבורסה בתל אביב
הבורסה לניירות ערך מאוששת בשיטה הזאת את מחזורי המסחר הנמוכים ואת הכנסותיה מעמלותצילום: בלומברג

חברות תעודות הסל וקרנות הנאמנות נאלצות להשקיע במניות של חברות שספק אם היו רוכשות מרצונן החופשי. המשקיע הפרטי, זה שרוכש תעודת סל על מדד ת"א 100 מתוך מחשבה שהוא נחשף ל–100 החברות הציבוריות הגדולות בישראל ודרכן לכלכלה הישראלית, מוצא עצמו כשהוא מושקע במניות של חברות זרות שמדווחות בשפה זרה והנהלתן אינה נגישה וחשופה לפעילים בשוק ההון המקומי באותה רמה של החברות הישראליות.

"הרפורמה המתוכננת תטפל בהטיה"

שאלה אחרת היא האם ראוי להשקיע את כספי החיסכון ארוך הטווח של הציבור, שנצבר בקצב של 6.5 מיליארד שקל לחודש בגופי ההשקעה השונים, במניות של חברות ביומד שההשקעה בהן כרוכה ברמת סיכון גבוהה יחסית. היבט בעייתי נוסף של הגל המתפתח הוא עיוות מדדי המניות המובילים, והטיייתם לכיוון מגזר הפארמה והביומד. כבר עתה המשקל של מניות טבע, פריגו ואופקו במדד ת"א 25 הוא 8.8%, 8.4% ו-4.6% בהתאמה. צירופה של מיילן למדד יגרום לכך שמשקל חברות הפארמה במדד יהיה קרוב ל-30%. יתרה מזו - העמסת מספר רב של חברות ביומד קטנות שלחלקן סל מוצרים מצומצם, על מדד ת"א 100 עלול להגדיל משמעותית את התנודתיות שלו.

יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מציין שהבורסה מטפלת בנושא ההטיה של מדדי המניות באמצעות הרפורמה המתוכננת במדדי המניות, שתגדיל את מספר החברות במדד ותקטין את המשקל של חברות כמו טבע ופריגו.

בכירים מחברת אופקו בעת רישום החברה בבורסה
רישום חברת אופקו בבורסה, 2013 צילום: משה שי

ביינארט דוחה את הטענה שהעובדה ש–30% מהחברות שנסחרות במדד ת"א 100 כפופות לדין האמריקאי ולרשות ניירות ערך האמריקאית מחלישה את הפיקוח של רשות ניירות ערך בישראל. "ישראל היא אחת המדינות הבודדות שבה המשקיע הפרטי יכול לקנות ולמכור מניות בכל בורסה וללא כל פיקוח. הרישום הכפול למסחר בת"א פירושו שלפחות יהיה פיקוח על המסחר וחובת דיווח של החברות הנסחרות לבורסה ולרשות ני"ע", אמר ביינארט.

מפגש בין שני 
צדדים אפרוריים

ביינארט התייחס לאפשרות שמספר רב של חברות ביומד אמריקאיות נוספות יירשמו למסחר ויהפכו את מדד ת"א 100 למדד ת"א ביומד, וגילה שכבר ביום חמישי שעבר ביקש מהצוותים בבורסה למצוא פתרונות למשקל הגובר של חברות פארמה בבורסה לקראת הרישום הצפוי של מיילן למסחר בת"א. לדבריו, שני הפתרונות המסתמנים לבעיה זו הם הורדת המשקל של חברות הביומד או הגבלת משקל סקטור הפארמה במדדי המניות המובילים.

גורם מקורב לחברות הביומד האמריקאיות רואה בדרך הטבע את צד החיוב של המהלך. נכון שמדובר בחברות ביומד מהשורה השלישית והרביעית בארה"ב אבל גם הבורסה בת"א אינה האטרקטיבית בעולם, כך שמדובר במפגש בין שני צדדים אפרוריים.

הרישום הכפול משפר דרמטית את המסחר בבורסה ואת היצע החברות שבפני המשקיע לאחר שמאות חברות נמחקו מהמסחר אם משום שלא אהבו את הרגולציה ואם משום שהיו חברות זניחות. חברות הביומד האמריקאיות - בניגוד להרבה חברות מקומיות שמשתייכות לסקטור - הן חברות בעלות תיק מגוון של מוצרים וטכנולוגיות, מכירות וסיקור אנליטי גם אם לא של בנקי ההשקעות המובילים בארה"ב.

בעתיד יגיעו חברות גדולות יותר, וככל שהניסיון של החברות הזרות בבורסה המקומית יגדל, יהיה קל יותר לשכנע חברות נוספות וגדולות יותר להיסחר בה. הרישום למסחר של החברות בישראל הוא דריסת רגל ראשונה כחלק מחשיפת שוק הביומד בישראל ואחריה יבואו השקעות בחברות ישראליות, שיתופי פעולה ורכישת טכנולוגיות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום