פנינסולה: "למה אומרים שאין עלינו פיקוח? אנחנו מפרסמים תשקיפים ומפוקחים על ידי רשות ני"ע" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פנינסולה: "למה אומרים שאין עלינו פיקוח? אנחנו מפרסמים תשקיפים ומפוקחים על ידי רשות ני"ע"

מנכ"ל פנינסולה, מיכה אבני, סבור שהבנקים מנסים לטרפד הרפורמה המתירה לגופים חוץ בנקאיים כמו פנינסולה והאחים נאווי להנפיק אג"ח בסכום של עד 2.5 מיליארד שקל

עוד לפני שוועדת שטרום לרפורמה במערכת הבנקאות פירסמה את המלצותיה, הקרב על האשראי החוץ־בנקאי מתחמם. במוקד עומד תיקון חוק המתיר לגופי מימון חוץ־בנקאי, דוגמת פנינסולה והאחים נאוי, לגייס אג"ח בשוק ההון בסכום של עד 2.5 מיליארד שקל, כל אחד.

"מדוע אומרים שחברות המימון החוץ־בנקאי שיגייסו אג"ח, אינן מפוקחות? הפיקוח על הבנקים הוקם, מכיוון שהבנקים מנפיקים פיקדונות — כלומר, מגייסים אג"ח בלי תשקיף. לנו אין פיקדונות. כחברה ציבורית אנחנו מחויבים לכל כללי השקיפות של רשות ניירות ערך ולפרסום תשקיף לפני כל הנפקה, כך שהציבור מוגן" — כך אמר אתמול מנכ"ל פנינסולה, מיכה אבני, בשיחה עם TheMarker.

"שר האוצר, משה כחלון, ויו"ר ועדת הרפורמות, אלי כהן, מתקפלים מול הלחץ של הבנקים ומוותרים על חלון ההזדמנויות ליצור תחרות", הוסיף אבני. "מלבד הפיקוח של רשות ניירות ערך, יש גם פיקוח של השוק עצמו. צריך לזכור שגם אם נקבל אישור להנפיק אג"ח, עדיין נצטרך ללכת לשוק המוסדי, לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח, ולשכנע אותם שיקנו את האג"ח שלנו".

התיקון החדש, המוכר בשם "חוק נאוי", אמור לאפשר לגופים חוץ־בנקאיים להתחרות בבנקים ולהציע הלוואות למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים. שלשום ערכה ועדת הרפורמות בכנסת דיון בעניין. כמה מחברי הוועדה אמרו כי נכון לבצע שינוי, אבל הציעו שהתיקון ייכנס לתוקף רק לאחר הקמת גוף רגולטורי, אלטרנטיבי לבנק ישראל, שיפקח על הגופים החוץ־בנקאיים, בהתאם לתזכיר חוק שהכין היועץ המשפטי של משרד האוצר, יואל בריס.

אבני הורחק מהדיון לאחר שהאשים את חברי הוועדה בכך שהם "משרתים את הבנקים", ולאחר שקרא לחברי הכנסת "העתודה הניהולית של הבנקים". אבני הדגיש כי דחייה של התיקון עד למיסוד רגולטור, משמעותה — קבירת התחרות ומסמוס ההצעה. "הקמה של גוף רגולטורי לוקחת זמן רב, והיא בעצם אמצעי להימנע מיישום החוק. חקיקה ויישום של המלצות ועדת בריס יימשכו שנים. עדיין לא הוגשה הצעת חוק, ויעבור זמן רב עד שהיא תקודם", אמר אבני.

פנינסולה, הנמצאת בשליטת אבני, נסחרת בבורסה לפי שווי של כ-135 מיליון שקל. החברה, שאליה נכנס באחרונה כשותף בית ההשקעות מיטב דש (34%), פועלת בעיקר בתחום של ניכיון צ'קים והלוואות. לצד פנינסולה, פועלות בבורסה שלוש חברות מימון חוץ־בנקאי, כשהגדולה והמשמעותית היא האחים נאוי הנסחרת לפי שווי של 515 מיליון שקל; השתיים הנוספות הן אס.אר אקורד, הנמצאת בשליטת עדי צים (ממקימי רשת המזון "כמעט חינם"), ואופל באלנס, הנמצאת בשליטת משפחת מזרחי.

בדומה לאבני, גם דורי נאוי, מנכ"ל האחים נאוי, סבור שאין סיבה להמתין לרגולציה במודל הפיקוח על הבנקים, מכיוון שחברות המימון החוץ־בנקאי אינן מחזיקות בפיקדונות. "מכיוון שאין לנו מפקידים — אין לרגולטור על מי להגן. אנחנו לא בנקים קטנים", הסביר נאוי. "כיום כבר יש שלושה גופים שמפקחים עלינו — הראשון הוא רשות ניירות ערך, השני הוא משרד האוצר שמנפיק רישיונות, והשלישי הוא הרשות להלבנת הון. בשורה התחתונה, זו עובדה שאנחנו מתפקדים, והכל בסדר. אי אפשר להתכחש לזה שאנחנו כבר עובדים 30 שנה, ואין דברים חריגים, ואין תלונות".

נאוי הגיב באדישות לאפשרות של ביטול או דחיית הרפורמה. "יש לנו כיום מספיק הון כדי לעבוד. גם כאשר רצינו לגייס אג"ח לפני שלושה חודשים היו לנו קווי אשראי פנויים של 200 עד 300 מיליון שקל. כרגע אנחנו לא צד בעניין ובדיונים בכנסת. אם התיקון יאושר, אז הוא יאושר — עם פיקוח או בלי פיקוח. כל הסדרה של המערכת החוץ־בנקאית טובה לנו. כמו כל דבר בארץ — גם זה לוקח זמן, אבל זה יגיע בסוף".

דני מזרחי

דני מזרחי, מנכ"ל חברת השירותים הפיננסיים אופל באלנס, שנכח בדיון בכנסת, השמיע עמדה שונה מהשניים. "אני חושב שצריך שיהיה רגולטור ממשלתי שיפקח. כאשר כסף זורם — צריך שיהיה מי שיוודא שהכספים מנותבים למטרות הנכונות. נציג של השר כחלון שנכח בדיון, טען שהתועלת ביצירת תחרות עולה על הנזק האפשרי. איני מסכים. מה שהציק לי בעיקר היה שהתיקון אינו מאפשר לגופים חוץ־בנקאיים להלוות בתנאים דומים לבנקים". אופל בלאנס, שנסחרת לפי שווי של כ-65 מיליון שקל, אינה מעניקה כיום הלוואות, אלא פועלת בעיקר בתחום ניכיון הצ'קים.

100 או 400 
מיליון שקל?

כמה מחברי הכנסת בוועדה אף הציעו לשנות את ההגדרה שנקבעה בתיקון לגבי החברות שזכאיות ללוות מגופים חוץ־בנקאיים. ההגדרה בתיקון החוק הנוכחי היא שחברות עם מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל יוכלו לקבל הלוואות, בעוד כמה מחברי הכנסת העדיפו לצמצם את החוק, כך שיהיה רלוונטי רק עבור "עסק קטן" — כלומר, חברה עם מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל.

אבני הוסיף כי משמעות ההצעה היא פגיעה גסה בתחרות ובעיקרון השוויון, מכיוון שאין הגבלה דומה על הבנקים. "ההגבלה יוצרת חוסר איזון קיצוני בין הגופים החוץ־בנקאיים לבנקים. ברור לחלוטין שאף גוף לא ירכוש אג"ח שלנו בהגבלה כזאת; התוצאה תהיה במקרה הטוב — המשך ישיר של המצב הקיים, ובמקרה הרע — החרפת המצב הקיים והגדלת המונופול הבנקאי".

לעומתו, מזרחי סבור שההגבלה הגיונית: "אני חושב שנכון להתמקד בעסקים קטנים. צריך רגולציה שתוודא שהכסף אכן מנותב לעסקים שבהם רוצים לתמוך, ולא בכאלה שאינם צריכים תמיכה. רף של 100 מיליון שקל נראה לי הגיוני".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#