"הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים לא תפגע ביציבות, אך ספק אם תייצר תחרות"

מנכ"ל מידרוג ערן היימר בפורום שוק החוב: "כדי שתהיה תחרות צריך הפרדה בדרכי המימון של חברות כרטיסי האשראי. אם הן לא יוכלו להנפיק אג"ח - כבלנו אותן במקום" ■ מודי'ס: "בנטרול המצב הגיאו-פוליטי, המצב של הבנקים בישראל טוב ויציב"

ערן אזרן

"הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים לא תפגע ביציבות הבנקים הגדולים, אך ספק רב אם היא תייצר תחרות למערכת הבנקאית הקיימת", כך אמר היום (ג') ערן היימר מנכ"ל מידרוג בהתייחסו להמלצות המסתמנות של "ועדת שטרום", הוועדה לרפורמה במערכת הבנקאית, שאמורה לפרסם את המלצותיה בשבוע הבא.

היימר, שנאם ב"פורום שוק החוב" של מידרוג שעסק במימון בנקאי, העריך שלמרות ההמלצה המסתמנת, הסיכוי שחברות האשראי יתחרו בבנקים - קלוש. "כדי שתהיה תחרות צריך הפרדה גם בדרכי המימון של חברות כרטיסי האשראי. אם חברות האשראי ימשיכו ללוות חוב מהבנקים ולא יוכלו להנפיק אג"ח, כמו שהגבילו את האחים נאוי (חברת אשראי חוץ בנקאי הנסחרת בבורסה, ע"א), כבלנו אותן במקום, ללא קשר לבעלות".

מנכ"ל מידרוג, ערן היימר
מנכ"ל מידרוג, ערן היימרצילום: תומר אפלבאום

היימר ציין כי את מחיר חוסר התחרותיות בשוק האשראי משלמים עסקים קטנים ובינוניים – שנאלצים להמשיך לשלם מחיר גבוה, כפול, עבור מימון בנקאי. "הריבית האפסית לא חילחלה אל העסקים הקטנים והבינוניים, אלא נשארה אצל החברות החזקות והגדולות יותר במשק. העסקים הקטנים הם גם שנפגעים מחוסר יציבות של המערכת – כשיש משבר, שוק האשראי נסגר בפניהם ראשון. בסקטור האשראי לעסקים קטנים ובינוניים יש ריח של תחרות בשנים האחרונות, אבל עדיין לא מספיק. הסיבה לחוסר התחרותיות היא שאין אלטרנטיבה משמעותית למערכת הבנקאית הקיימת. לכן, אני חושב שמטרת העל של כל הרגולטורים צריכה להיות שהכסף הגדול יכנס לתחום הלא תחרותי הזה", הדגיש.

מאיפה יגיעו 8 מיליארד שקל?

היימר הסביר כי חיזוק ההון של הבנקים בשנים האחרונות נעשה בהתאם להנחיות בנק ישראל ובכפוף לכללי באזל הנוקשים, שהוחמרו לאחר נפילת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס ובנקים אחרים במשבר ב-2008. היימר ציין כי במהלך השנים האחרונות הבנקים צימצמו את היקף האשראי בחלק מהתחומים, במטרה להיערך לתקני באזל 2 ו-3 ולהפחית את הסיכון מהמאזן, מבלי לפגוע בליבת העסקים שלהם.

היימר העריך שכדי להמשיך ולצמוח "בצורה אמתית", הבנקים צריכים 8 מיליארד שקל כהון ראשוני. מהיכן הם ישיגו סכום גבוה כל כך? לדעת היימר הפתרון צריך להיות שוק משוכלל עם מגוון רחב של כלים כמו למשל אג"ח COCO (אג"ח שמונפקות על ידי מוסדות פיננסיים, שניתן להמירן למניות באופן כפוי אם הון הבנק צונח בשל מהפסדים חריגים – ע"א), איגוח חובות, ומכירה יעילה של חוב קונצרני. "כדי שיתקיים שוק איגוח אמיתי צריך להסדיר את התחום ולא בוועדות שייקחו שנים אלא ביצירת סטנדרטים ברורים למערכת ולשוק. אם לא כל הרגולטורים הקשורים לעניין והשחקנים בשוק ידחפו השוק לא יתרומם ולא יהיה כלי אמתי למימון", הדגיש.

האנליסטית מלינה סקורידו, המסקרת את הבנקים הישראלים במודי'ס, ציינה שמערכת הבנקאות הישראלית שומרת על יציבות באופן חריג לעולם. היא ציינה כי ההידרדרות במצב הפוליטי-בטחוני בישראל בשבועות האחרונים "מהווה סיכון ומוביל לחוסר וודאות מסוימת. עם זאת בנטרול המצב הגיאו-פוליטי, המצב של הבנקים בישראל טוב ויציב. שיעור היעילות של הבנקים בישראל נמצא במקום נמוך אם כי רמת הסיכון של הנכסים נמוכה".

"כדאי להתחיל לחשוב מה יקרה שוב כשבנק ייכשל"

לפי סקורידו, אחת הסיבות העיקריות למצב הטוב יחסית של מערכת הבנקאות בישראל היא המצב המאקרו-כלכלי של המשק. "למשברים הגלובאליים השפעה מוגבלת על ישראל, התמ"ג צומח ושיעור האבטלה נמוך". עם זאת סקורידו הזהירה מרמת סיכון גבוהה יחסית בשיעור המשכנתאות שנוטלים ביחס לשווי הנכס. לצד זאת הדגישה שצעדי בנק ישראל והמגבלות שהוטלו על המשכנתאות, תומכות ביציבות הבנקים.

קונסטנטינוס קייפרוס סגן נשיא במודי'ס, ציין כי הבנקים בישראל יצליחו לעמוד בכל כללי הרגולציה (באזל 3), ולמרות הדרישות הגבוהות של בנק ישראל. קייפרוס ציין כי הבנקים כבר הגיעו לרמה של 94% מההון הנדרש, והם נתמכים בנזילות גבוהה, איכות נכסים וניהול סיכונים הדוק. "במקביל הרגולטורים ברחבי העולם מגבירים את הדרישות בעיקר לחיזוק ההון. המטרה היא שהממנים יספגו את ההפסדים במקרה של משבר ולא המדינות" הדגיש.

ג'אן-פרנסויס טרמבלי, מנהל תחום בנקים ב-EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה), אמר שההאטה הגלובלית מאתגרת בעיקר את הכלכלות מוטות היצוא, ובכללן ישראל. הוא העריך שההאטה תביא לצמיחה נמוכה לאורך זמן ושהיא עשויה להשפיע גם על הבנקים. "כדאי להתחיל לחשוב מה יקרה שוב כשבנק ייכשל, כשספרד בולטת ברמת הסיכון", אמר. בהתייחס לרמות השפל ההיסטוריות של הריבית בעולם אמר טרמבלי כי "לאחר שארה"ב ואנגליה יתחילו להעלות ריבית זה יפעיל לחץ בינלאומי על מטבעות ברחבי העולם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker