מכה קשה לצריכה, ירידה בתוצר וריבית שלילית - התחזיות הקודרות של בתי ההשקעות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכה קשה לצריכה, ירידה בתוצר וריבית שלילית - התחזיות הקודרות של בתי ההשקעות

בתי ההשקעות IBI ואקסלנס פירסמו תחזיות פסימיות לנוכח האירועים הביטחוניים ■ רפי גוזלן: "האופן שבו מתומחרת ההרעה הנוכחית במצב הביטחוני לוקה בחסר" ■ יניב חברון: "הסלמה ממשוכת תביא להאטה במשק, וזה אם להיות עדינים"

9תגובות

בחודש יולי האחרון, כשמדד ת"א 25 שייט קרוב לרמת השיא שלו – 1,722 נק', פירסם בית ההשקעות מיטב דש תחזית אופטימית במיוחד לשוק ההון המקומי. כלכלני בית ההשקעות הדגישו כי למרות רצף העליות הארוך, שוק המניות ימשיך לטפס ות"א 25 יגיע לרף של 2,000-1,900 נקודות, כלומר "עלייה של 10%-15% ב-12-6 החודשים הקרובים". התחזית האופטימית של מיטב דש כללה מספר תרחישים, שעשויים היו לפגוע בהתממשות התחזית, בהם משבר כלכלי בסין, אובדן אמון במדיניות של הבנקים המרכזיים בעולם – וכמובן, אירועים גיאו-פוליטיים בישראל.

כמו במקרים קודמים, המשקיעים שנסמכו על התחזית של מיטב דש, גילו שסיכונים לעתים מתממשים. מאז פרסום המסמך, מדד ת"א נפל בכ-10%, בין היתר על רקע הטלטלה שעוברת הכלכלה הסינית וההידרדרות במצב הביטחוני בישראל במהלך השבועיים האחרונים. היום (ב') שני בתי השקעות נוספים פירסמו סקירות חדשות, בהם התייחסו להשפעה האפשרית של האירועים הביטחוניים האחרונים על מצב הכלכלה המקומית. התמונה העולה משתי הסקירות נראית קודרת למדיי, והיא עשויה ללמד גם על כיוונו העתידי של השוק בישראל.

אי־פי

"האופן בו מתומחרת ההרעה הנוכחית במצב הביטחוני לוקה בחסר, ולו רק בשל הפוטנציאל לפגיעה משמעותית בצריכה הפרטית, מחוללת הצמיחה העיקרית של המשק הישראלי בשנה האחרונה", כתב רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית השקעות IBI. "עדיין לא ברור האם רצף האירועים הביטחוניים הינו גל טרור קצר מועד, או שמא אנו עומדים בפני תקופת הסלמה ממושכת. במידה והאפשרות השנייה היא זו העומדת בפנינו, הכלכלה המקומית צפויה לסבול מהאטה, וזה אם להיות עדינים", קבע יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס.

חברון מצטט בסקירתו מחקר שבוצע בבנק ישראל, שמצא כי אובדן התוצר בשנת 2002 - ימי השיא של האינתיפאדה השנייה - נאמד בכ-3.1%-3.8%. "איננו טוענים שהמציאות הביטחונית הנוכחית תביא לירידת תוצר כה חדה, עדיין מוקדם לבצע הערכות, אך בהחלט יש לקחת בחשבון הרעה בסנטימנט בתקופה הקרובה", כותב חברון.

חברון הדגיש כי הבעיה באירועים ביטחוניים ממושכים היא הפגיעה בריכוזי המגורים והתעסוקה, שמביאה עמה שינוי בדפוסי חיים. "האינתיפאדה לדוגמה, פגעה בתנועת התיירות הנכנסת ובייצוא לשטחים, וכן בסדירות הגעתם של עובדי השטחים לישראל. ככל שחלף הזמן והעימות החריף התפשטו הנזקים לתחומים רבים נוספים וביניהם להשקעות ולצריכה הפרטית.

"מצבה הכלכלי של המדינה כיום טוב בהרבה מזה שהיה עקב האינתיפאדה השנייה ועדיין, לא ניתן להתעלם מהפגיעה שעלולה ליצור המציאות הנוכחית על הפעילות הכלכלית המקומית, בייחוד לאור הדיווחים האחרונים המגיעים מפיהם של בעלי העסקים בעיקר במוקדי העימות, על החולשה בפעילות נוכח המצב, חולשה שעלולה להתפשט לאזורים נוספים", הדגיש חברון.

מחיר ה-CDS עדיין בשפל

במהלך השבועיים האחרונים סבל שוק המניות המקומי מתנודתיות יחסית, אך עדיין לא ניתן לקבוע שהאירועים הביטחוניים הביאו לפגיעה משמעותית כלשהי. איגרות החוב של ממשלת ישראל ממשיכות להיסחר בתשואות נמוכות ונראה שכיוונן מושפע בעיקר מהמתרחש מעבר לים; מאז תחילת אוקטובר, השקל דווקא התחזק בכמעט 2% מול הדולר ונותר יציב מול היורו; ושוק המניות אינו פותח פערים ביחס לשווקים מקבילים.

"ההידרדרות המהירה במצב הביטחוני בשבועות האחרונים נתפסת עד כה בשוק המקומי כאירוע בעל השפעה מינורית על המשק הישראלי", הסביר גוזלן. לדעת גוזלן, הסממן שממחיש טוב מכל את התפיסה הזו הוא עלות חוזי הביטוח כנגד חדלות פירעון של ממשלת ישראל (CDS), שממשיכה להיות נמוכה באופן היסטורי. "פרמיית הסיכון של המשק הישראלי, כפי שהיא נמדדת ב- CDSובאמצעות שער החליפין של השקל מול סל המטבעות, מוסיפה לנוע סביב רמות שפל. זאת, ככל הנראה מתוך הערכה כי סבבי אלימות הם חלק בלתי נפרד מהמציאות הישראלית, וניסיון העבר הראה כי הם בעלי השפעה מתונה ופוחתת על המשק הישראלי", הוא כותב.

אלא שבשונה מהאירועים הביטחוניים מהשנים האחרונות, בהם מלחמת לבנון השנייה (2006), עופרת יצוקה (2008), עמוד ענן (2012) וצוק איתן (2014), המשק הישראלי לדעת גוזלן נמצא בנקודה מאוד לא נוחה – בעיקר על רקע האטה הגלובלית. "החולשה הגלובלית והתלות הגבוהה בצריכה הפרטית מציבים את המשק הישראלי במקום פגיע יותר להרעה במצב הביטחוני. החולשה המאפיינת את הצמיחה הגלובלית ואת הסחר העולמי בשנים האחרונות, במקביל למגמת הייסוף הריאלי בשקל, ממשיכים להוביל להאטה היצוא, שצפוי השנה להתכווץ ביחס ל-2014", הוא כותב.

גוזלן מדגיש כי מאחר שהסביבה העולמית נמצאת במומנטום נחלש, התלות של המשק בצריכה הפרטית גבוהה מאוד – וזו עלולה לספוג מכה כואבת בעקבות האירועים הביטחוניים האחרונים. "כמובן שמוקדם בשלב זה להעריך את מידת הפגיעה במשק כתוצאה מההידרדרות המהירה במצב הביטחוני, שכן היא פונקציה של הימשכות הרעה זו, אך סביר כי צמיחת המשק ברביע הרביעי של השנה תהיה חלשה למדיי, כך שאומדן הצמיחה של הלמ"ס ל-2015, כ-2.5%, ניראה בשלב זה כאופטימי מדי", הוא כותב.

בשונה מכלכלני מקרו אחרים, גוזלן סבור כי ההאטה הצפויה במשק – בשילוב עם דחיית העלאת הריבית בארה"ב, סביבת האינפלציה שלילית, התלות הגבוהה של המשק בצריכה הפרטית ועוצמת השקל – עשויים להביא להורדת הריבית, מרמה של 0.1% כיום לעבר הטריטוריה השלילית. לדבריו, "המעבר לריבית אפס או שלילית יהיה צעד בו ישתמש בנק ישראל בנקודה בה הוא יעריך כי מדובר בהחרפה משמעותית בתמונת המצב. להערכתנו, זהו הכיוון אליו הולכים פני הדברים אולם טרם הגיע המועד", סיכם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#