האנשים שרוצים לשבור את שליטת הבנקים

הירידה בהכנסות מניהול פנסיה והקושי לייצר תשואות בריבית אפסית אילצו את מנהלי ההשקעות המוסדיים לאתר מנוע צמיחה חדש: אשראי לעסקים קטנים ובינוניים

ערן אזרן

נדמה שרצף המלים אשראי-לעסקים-קטנים-ובינוניים מעולם לא נשמע סקסי כל כך למנהלים המוסדיים משדרות רוטשילד בתל אביב. רפורמות מבית היוצר של משרד האוצר, ניסיונות של הגופים המוסדיים לאתר מנועי צמיחה חדשים, וסביבה של ריבית אפסית המקשה על השגת תשואות - כל אלה יצרו טרנד השקעות חדש: הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. האופנה החדשה, שצוברת תאוצה, מאיימת לפורר את המונופול הבנקאי שחולש על כ-90% מסך האשראי בתחום.

אלטשולר שחם, מבתי ההשקעות הגדולים במשק, היה הראשון לזהות את ההזדמנות. כבר לפני כשנתיים נכנס כשותף בחברה המתמחה באשראי חוץ-בנקאי לחברות, יזמים וארגונים (אלטשולר שחם פתרונות מימון). החברה, שמתפקדת כ"ברוקר" של אשראי, מרכיבה חבילות מימון ומחברת בין הלווים לבין בנקים, קרנות, גופים מוסדיים או משקיעים פרטיים. ביולי האחרון הגביר אלטשולר את הפעילות בתחום כשרכש גם 17% מחברת מימון ישיר, המתמחה במתן אשראי בעיקר לצרכנים פרטיים, בכ-40 מיליון שקל.

אחרי אלטשולר, הגיע גם מיטב דש. בית ההשקעות, שמנהל כ-137 מיליארד שקל בקרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה ועוד, הודיע באוגוסט על עסקה שבמסגרתה ירכוש את השליטה בחברת המימון החוץ־בנקאי פנינסולה. בשלב ראשון, מיטב דש רכז כ-20% מפנינסולה הציבורית בכ-29 מיליון שקל, ובימים הקרובים בית ההשקעות צפוי להשלים הצעת רכש ל-14% נוספים ממניותיה שבידי הציבור. בסך הכל, מיטב דש צפוי לשלם כ–50 מיליון שקל עבור השליטה בחברה.

פנינסולה, שנסחרת בתל אביב לפי שווי 133 מיליון שקל, מספקת אשראי לחברות קטנות ובינוניות עם מחזורים של 5–500 מיליון שקל. החברה נוסדה לפני כעשור והצטרפה לבורסה ב-2014. עוד קודם לפנינסולה רכש מיטב דש 20% מחברת eLoan, הפועלת בתחום ההלוואות מעמית לעמית באינטרנט, בעיקר בשוק הקמעונאי, תמורת מיליונים בודדים.

יואל בריס, היועץ המשפטי של משרד האוצר צילום: אמיל סלמן

הבאה בתור היתה מנורה-מבטחים, מחברות הביטוח והפנסיה הגדולות במשק. החברה, שמנהלת כ–140 מיליארד שקל מחסכונות הציבור, בין השאר בקרן הפנסיה הגדולה במדינה - מבטחים החדשה (כ-65 מיליארד שקל) - הודיעה לפני כשלושה שבועות שפתחה במשא ומתן לרכישת 30% מחברת המימון החוץ־בנקאי אמפא קפיטל של האחים נקש ושלומי פוגל, בתמורה לכ-68 מיליון שקל.

אמפא קפיטל פועלת בתחום המימון וההלוואות החוץ־בנקאיות לעסקים עוד מ-1967. החברה מעניקה מימון לרכישת ציוד תעשייתי, מספקת שירות של ניכיון צ'קים ונותנת הלוואות חוץ־בנקאיות. סכום העסקה המסתמנת, כ-68 מיליון שקל כאמור, מגלם לאמפא שווי של כ-180 מיליון שקל. הרכישה, אם תצא אל הפועל, תיעשה באמצעות כספי הנוסטרו של מנורה (וגם של דש) - כלומר, ההון העצמי שמנוהל בחברת הביטוח.

המוסדיים ישקיעו
 את כספי העמיתים

לצד המעורבות הישירה בחברות המספקות אשראי חוץ-בנקאי, ב-2016 המוסדיים צפויים - לראשונה - לנתב גם את כספי החוסכים לפנסיה וגמל לכיוון העסקים הקטנים והבינוניים. נכון להיום, כספי העמיתים מושקעים באפיקים מסורתיים יותר, בעיקר באיגרות חוב ממשלתיות ובאג"ח קונרצרניות של חברות הנהנות מדירוג אשראי גבוה יחסית, וכמובן במניות.

בחודש שעבר פירסם משרד האוצר מכרז להקמת קרן חדשה בסכום מוערך של 6 מיליארד שקל, המיועדת לעסקים קטנים ובינוניים. הקרן, שתצטרף לקרנות בנקאיות קיימות, תורכב מארבע שותפויות פיננסיות של בנקים (בעיקר, בנקים קטנים) ושל גוף מוסדי אחד או יותר. בשלב ראשון, המדינה מתכוונת להקצות לקרן ערבות של 600 מיליון שקל - שכבת "הגנה" שתמונף על ידי הבנקים והמוסדיים. בבתי השקעות מובילים (כמו פסגות, מיטב-דש ואלטושלר שחם), ובחברות ביטוח גדולות (כמו מגדל והראל) בוחנים ברצינות את ההשקעה.

גם משרד הכלכלה מקדם בימים אלה הקמה של שתי קרנות לעסקים קטנים ובינוניים, במודל של קרנות השקעה פרטיות (פרייווט אקוויטי). לפי התוכנית, כל קרן תהיה בסכום של כ-450 מיליון שקל - המדינה תשקיע כ-100 מיליון שקל, ושאר הכסף יגויס בשוק ההון מגופים מוסדיים. במסגרת המכרז משרד הכלכלה אישר ל-14 גופים להתמודד במכרז. הקרנות מיועדות לחברות עם מחזור שנתי של 10–100 מיליון שקל.

לראשונה: המוסדיים יתחרו בבנקים

ברוב המדינות, עסקים קטנים ובינוניים מהווים יותר מ-95% מכלל החברות, ויש להם תרומה משמעותית לצמיחה ולתעסוקה כמעט בכל תחומי הכלכלה. לפי נתוני משרד הכלכלה, עסקים קטנים ובינוניים בישראל מהווים כ-99% ממספר הגופים במגזר העסקי, והם אחראים לכ-50% מהתוצר העסקי ולכ-70% מהמועסקים במשק.

סך האשראי לעסקים קטנים ובינוניים בישראל מסתכם ב-180–200 מיליארד שקל בשנה - כ-20% מהאשראי העסקי. רוב האשראי (80%) מונפק בידי חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות: הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי־טפחות והבינלאומי. התמריץ המרכזי למעורבות הגבוהה של הבנקים בתחום היא התשואה. הדו"חות של הבנקים מלמדים כי התשואה על ההון מאשראי לעסקים קטנים מגיעה עד לרמה גבוהה של כ-25%, ולעתים אף לרמה של 30%. התשואה הגבוהה נובעת בעיקר מהפער שבין הריבית הנמוכה במשק לבין הריביות שבהן מלווים הבנקים (כ-6% בממוצע ב-2014), וכן משיעורי חדלות הפירעון הנמוכים. כ-20% מרווחי הבנקים מקורם בעסקים קטנים ובינוניים.

במטרה לצמצם את הריכוזיות, המדינה בוחנת באחרונה צעדים להגדלת היצע האשראי, ובראשם הכנסת שחקנים חדשים. במסגרת חוק ההסדרים לתקציב 2016, האוצר אישר לחברות חוץ־בנקאיות - לראשונה אי פעם - להנפיק אג"ח בשוק ההון, כלומר לגייס הון חיצוני שאותו יוכלו לתת כהלוואות לחברות (ראו מסגרת). הגיוס באג"ח בשוק ההון, צעד שבנק ישראל התנגד לו עד כה, עשוי לתת דחיפה משמעותית לפעילותם של הגופים החוץ־בנקאיים, ולתרום לצמיחתם בשנים הבאות. בשלב זה, האוצר מתכוון להגביל את הגיוס לכ-2.5 מיליארד שקל בשנה.

"באוצר מתכוונים ברצינות לקדם את התחרות בשוק האשראי - לא צריך להיות חכם כדי לדעת את זה, פשוט צריך להקשיב לכחלון", אמר אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש, שעשויה להתמודד במכרז של האוצר על הקרנות. "אנחנו מעריכים כי הפעילות בתחום האשראי החוץ־בנקאי תגדל בשנים הקרובות, ולכן נכון להיות שם. זאת הרוח שנושבת מירושלים. אין ספק שכניסת המוסדיים לתחום תוביל להפחתת הריכוזיות הקיימת וליצירת התחרות שאליה שואף הרגולטור".

יהלי רוטנברג, סגן החשב הכללי באוצר ומנהל חטיבת המימון והאשראי במשרד, הסביר כי ההחלטה להכניס את המוסדיים לשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים היא החלטה אסטרטגית שנועדה להגביר את התחרות בתחום. "הגברת המעורבות של גופי הגמל והפנסיה סוללת את כניסתם לתחום בעתיד. מי שיוביל את מתן ההלוואות בקרנות יהיו עכשיו הבנקים, אבל מעתה המנהלים המוסדיים יהיו חשופים לתהליך הקצאת האשראי, למידע ולתהליכי החיתום".

אילן רביב, מנכ"ל מיטב דשצילום: ישראל הדרי

רוטנברג הדגיש כי מלבד הגברת התחרות, הקמת הקרנות תתרום גם לצמיחה במשק, במיוחד על רקע ההאטה ביצוא והירידה המתמשכת בהשקעות. "אנחנו בהחלט ערים למה שקורה במשק. הקרנות החדשות יגדילו את היצע האשראי, יקלו על עסקים קטנים ובינוניים - ומשכך, גם יתמכו בפעילות העסקית. שר האוצר, משה כחלון, והחשבת הכללית בהחלט רגישים להיבט הזה". לדבריו, הקרנות מעוררות "התעניינות ערה מאוד מצד גופים מוסדיים וכן מצד הבנקים".

מנוע צמיחה אסטרטגי

מעורבות המוסדיים בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים עשויה להיטיב לא רק עם התחרות, אלא גם עם המוסדיים עצמם. באמצעות רכישת חברות הפועלות בתחום המימון החוץ־בנקאי, המוסדיים מקווים שיוכלו לשים יד על מנוע צמיחה חדש, שייצר עבורם הכנסות לא מעטות בשנים הבאות.

עם פרסום העסקה, ארי קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים החזקות, הסביר כי המשא ומתן להשקעה באמפא קפיטל "עולה בקנה אחד עם מדיניות הקבוצה להרחיב את בסיס פעילותה לתחומים נוספים, ובכלל זה מתן אשראי לעסקים". גם רביב הדגיש שהוא רואה בתחום "חשיבות אסטרטגית" להתפתחותו של בית ההשקעות.

ההחלטה של המוסדיים להיכנס לתחום נתמכת בשחיקה המתמשכת בדמי הניהול בקרנות הפנסיה וקופות הגמל - שחיקה שעשויה להתגבר בשנים הבאות, בעקבות הצעות חוק המקודמות בימים אלה בכנסת. בכיר בגוף מוסדי סיפר כי הרבה יותר קשה לייצר רווחים מניהול חסכונות ונכסים פיננסיים דומים: "דמי הניהול בגמל ממשיכים לרדת וטכנולוגיות חדשות שנכנסות לשוק מכרסמות בהכנסות. כתוצאה מכך, המוסדיים מחפשים פתרונות יצירתיים. זה יכול להיות בייעוץ משכנתאות, התרחבות לאשראי צרכני או כניסה לתחום האשראי לעסקים קטנים ובינוניים".

הגדלת התשואות בריבית אפסית

לצד בעלי המניות, גם עמיתי הגמל והפנסיה עשויים ליהנות מכניסת המוסדיים לתחום ההלוואות לחברות קטנות ובינוניות. סביבת הריבית האפסית, שהפחיתה בהתמדה את התשואות על איגרות חוב ממשלתיות, מקשה כיום על מנהלי ההשקעות לייצר לעמיתים תשואות גבוהות. גם אחזקה באג"ח קונצרניות בדירוג גבוה מספקת תשואה נמוכה בהשוואה לעבר. לעומת כל אלה, להלוואות לעסקים קטנים, שניתנות על פי רוב בריביות גבוהות בשל הסיכון הגבוה יחסית הכרוך בהלוואה, יש פוטנציאל להיות יצרן תשואות מרכזי.

"סביבת הריביות הנמוכה דוחפת את מנהלי ההשקעות לחשיבה יצירתית", הסבירה ורד קרין, מנהלת פעילות האשראי הלא־סחיר בבית ההשקעות פסגות. "באופן כללי, מנהלי השקעות תמיד מחפשים אלטרנטיבות, כשהעולם הלא־סחיר מייצר מגוון אופציות השקעה. חשיפה לעסקים קטנים מעניקה פיזור גדול מאוד וגיוון של תיק ההשקעות, כשפרופיל הסיכון־תשואה מעניין מאוד".

קרין הדגישה כי באמצעות ההשתתפות בקרנות, המוסדיים יוכלו לנצל את הידע שנצבר בבנקים - מה שעשוי להיטיב גם עם העמיתים. "לבנקים יש 'טרק-רקורד' וסטטיסטיקה של יותר מעשור. הבנקים יודעים לבצע את החיתום, ויותר מכך - גם לנהל את ההשקעה לאורך חייה. לבנקים יש גם ניסיון באירועים של חדלות פירעון, וביחד עם ההגנה שהמדינה נותנת (הערבות, ע"א), כל ההשקעה נעשית מעניינת. הרעיון הוא לעשות את זה בעצמנו בעתיד".

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו וסגנה, יהלי רוטנברגצילום: שירן גרנות

רביב הדגיש כי החשיפה של כספי העמיתים לאשראי לעסקים קטנים לא תיעשה רק באמצעות ההשתתפות בקרנות, כמו אלה שהאוצר יוזם, אלא גם בצורה עקיפה, דרך שוק ההון. "העמיתים יוכלו להיחשף לתחום באמצעות רכישה של אג"ח שגופים חוץ־בנקאיים, כמו פנינסולה, ינפיקו. באמצעות הנפקות האג"ח, כל משקיע - מוסדי או פרטי - יוכל להיחשף לסוג אשראי זה, וליהנות גם מהריביות, שאמורות להיות גבוהות ביחס לחוב בדירוג גבוה", הוא פירט.

"אינתיפאדה עלולה לטרוף את הקלפים"

ואולם, לצד ההזדמנויות, בהלוואות לעסקים קטנים ובינוניים טמונות גם לא מעט סכנות. הסכנה הראשונה, וכנראה גם המשמעותית ביותר, היא הסיכון המערכתי. כל משבר עתידי במשק או מיתון מתמשך עלול להסב הפסדים לכספי הפנסיה של העמיתים, במיוחד אם הסכומים המושקעים ימשיכו לגדול.

"עסקים קטנים ובינוניים עמידים פחות למשברים בהשוואה לעסקים גדולים. פגיעה ממושכת בהכנסות עלולה להגדיל את מספר החברות שייקלעו לקשיים, ושיעור שמיטת החובות עלול לעלות. אינתיפאדה נוספת, למשל, עשויה לטרוף את הקלפים", הסביר מנהל השקעות בכיר באחד המוסדיים. "עשרה ימים של מלחמה, פיגועים או מה שאנחנו חווים בימים אלה עלולים לפגוע מהותית בעסקים קטנים", הוסיפה קרין.

סכנה נוספת נובעת מחוסר השקיפות המאפיין את הפעילות העסקית של חברות קטנות. בעוד חברות גדולות מחויבות לרמה מינמלית של שקיפות - הן נעזרות במשרדי ראיית חשבון גדולים והדו"חות הכספיים שלהן מפוקחים - אין זה המקרה בחברות קטנות. "חלק מהחברות הקטנות מוציאות דו"חות רק פעם בשנה, או באיחור, והדו"חות אינם מבוקרים. בנוסף, רוב החברות שיקבלו את ההלוואות הן פרטיות, ואינן פועלות תחת כללי ממשל תאגידי מחמירים.

"לעתים, חלק ממנהלי החברות הללו מעדיפים לייצר הפסדים כדי לחמוק מתשלום מס", הוסיף מנהל ההשקעות הבכיר. "בסופו של דבר", סיכמה קרין, "בניגוד לעסקים גדולים, בהלוואות לעסקים קטנים לא ניתן להתבסס על תזרים עתידי או על דו"חות - צריך להסתמך בעיקר על סטטיסטיקות".

ורד קרין, מנהלת אשראי לא־סחיר בפסגותצילום: דודו בכר

החברות לניכיון צ'קים כבר גילו את הפוטנציאל בהלוואות לעסקים קטנים

מי שגילו את הפוטנציאל הרב שטמון בעסקים קטנים ובינוניים, הרבה לפני המוסדיים, הן חברות ניכיון הצ'קים. לצד פנינסולה הציבורית (שאת השליטה בה רוכש מיטב דש), פועלות בבורסה עוד שלוש חברות. הגדולה והמשמעותית היא האחים נאוי, שנסחרת לפי שווי של 515 מיליון שקל, קרוב לשווי של חברות גדולות כמו אפריקה ישראל. שתי הקטנות יותר הן אס.אר אקורד, ששווה 120 מיליון שקל ושנשלטת בידי עדי צים, ממקימי רשת המזון כמעט חינם, ואופל באלנס, שנסחרת בכ-70 מיליון שקל.

לצד ארבע חברות ניכיון הצ'קים הבורסאיות, פועלות מאות חברות המעניקות הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. הן רשומות בדרך כלל כנותני שירותי מטבע (נש"מ), ומוכרות לעתים בשם "השוק האפור". רשמית, מדובר בחברות שעוסקות בהמרת מטבעות ובניכיון צ'קים, אבל בפועל הן מעורבות במימון חוץ־בנקאי. לפי נתוני האוצר, פועלים כ-2,200 נותני שירותי מטבע, שמגלגלים מדי שנה כ-150 מיליארד שקל - מתוכם 20–30 מיליארד שקל כהלוואות. בחלק מהמקרים, הן גובות ריביות "נשך" דו־ספרתית ואפילו תלת־ספרתית על הלוואות ללקוחות פרטיים או עסקיים - בלא פיקוח ממשלתי.

אחת הבעיות המרכזיות, שמנעה עד כה מחברות ניכיון הצ'קים להגדיל את פעילותן בתחום האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, היא פרשנות מחמירה של בנק ישראל לחוק הבנקאות המונעת מהן להנפיק אג"ח. לפני כמה חודשים עצר בנק ישראל הנפקה של האחים נאוי, בטענה שההנפקה הפרה את חוק הבנקאות. לאחר לא מעט התגוששות עם בנק ישראל, הצליח האוצר להכניס לחוק ההסדרים סעיף המתיר לגופים חוץ־בנקאיים לגייס עד 2.5 מיליארד שקל בשנה. הסעיף מוכר בשם "חוק נאוי".

במסגרת "פשרה" שהושגה עם בנק ישראל, נקבע כי האוצר יקדם הקמה של גוף רגולטורי - רשות חדשה שתפקח על גופי מימון חוץ־בנקאיים ותסדיר את הפעילות ב"שוק האפור". מי שעמד בראש צוות שבחן את הנושא הוא יואל בריס, היועץ המשפטי של האוצר. בריס הכין טיוטה של הצעת חוק בנושא, אלא שבשונה מההחלטה המתירה לחברות מימון חוץ־בנקאי לגייס עד 2.5 מיליארד שקל בשוק ההון, הטיוטה בנוגע לרגולטור החדש נשארה מחוץ לחוק ההסדרים.

ההחלטה לאשר את גיוס האג"ח בלי למסד רגולטור שיפקח על הגופים המנפיקים מעוררת סערה. רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד, הדגיש שאסור לאפשר לגופי המימון החוץ־בנקאי לגייס אג"ח מכספי הפנסיה או מהציבור לפני הסדרת הפיקוח. "הבעיה הגדולה ב'חוק נאוי' היא שאין מערך פיקוחי מתאים. אין הסדרה לצעדים שגופים חוץ־בנקאיים יכולים לנקוט במקרה שלווה לא יכול להחזיר את ההלוואה. מה הריבית שיגבו ממנו? מה יהיו הליכי הגבייה?

"מה שיקרה הוא שחלק מהלווים לא יוכלו לעמוד בהחזרים - ואז הגבייה תהיה אגרסיבית. לכן, אסור לאפשר לגופים חוץ־בנקאיים להנפיק אג"ח לפני שיש מנגנון פיקוחי. אנחנו יוצרים פתח להידרדרות של מעמד ביניים לעוני ולחובות שאי־אפשר לצאת מהם", התריע מלמד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker