הלחצים, הלוביסטים והפגישות: סוכני הביטוח מנסים לפורר את הרפורמה בפנסיה

בענף הביטוח מצטיידים בלוביסטים כדי להיאבק על המשך שימור המצב בפנסיה ■ עמלות סוכני הביטוח ב-2014: 2.6 מיליארד שקל

אסא ששון
צבי זרחיה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

ביום חמישי האחרון התייצבו בשעות הצהריים המפקחת על הביטוח באוצר, דורית סלינגר, נשיא לשכת סוכני הביטוח, אריה אברמוביץ, ויו"ר פורום מנהלי ההסדרים הפנסיוניים, עקיבא קלימן - לסיבוב נוסף של מאבק על הרפורמה בפנסיה, כפי שהוצגה על ידי האוצר בחוק ההסדרים.

הפעם, הזירה היתה ועדת הכספים של הכנסת, בראשות היו"ר משה גפני (יהדות התורה). ככוח גיבוי הביאו אנשי הביטוח את נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, והפעילו מכבש לחצים באמצעות לוביסטים - את לשכת סוכני הביטוח מייצגת חברת הלובינג גלעד, ואת איגוד חברות הביטוח מייצגת פוליסי.

נשיא לשכת סוכני הביטוח, אריה אברמוביץ, וח"כ מיכל בירן

לכאורה, מדובר בעוד דיון בין רגולטור שמייצג את טובת הציבור לבין הגופים שהוא מפקח עליהם, שחשים כיצד העיוותים ששררו בשוק שלהם במשק שנים נעלמים והולכים - ואינם ששים על כך. בפועל, מדובר במלחמה על כסף - והרבה מאוד כסף.

הרפורמה בפנסיה כוללת ארבעה סעיפים. הראשון הוא מתן זכות לבחור את סוכן הביטוח; השני הוא הזכות להצטרף לקרן פנסיה - כלומר אם חוסך פונה באופן ישיר לקרן פנסיה או רוצה לעשות שינוי בפוליסה שלו, הדבר אינו נחשב חלק מייעוץ פנסיוני; הסעיף השלישי קובע כי סוכן ביטוח לא יקבל עמלות גם מחברת הביטוח וגם מהמבוטח על אותו שירות; והסעיף הרביעי, הרגיש מכולם, מורה על הפרדת תפעול הפנסיה משיווקה.

נכון להיום, סך החיסכון הפנסיוני בישראל הוא כ-1.2 טריליון שקל, והוא כולל קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות השתלמות. לפני כמה שנים הוחלט להחיל את חוק פנסיית חובה, שבעקבותיו סכום זה צפוי להיות מוכפל בתוך פחות מעשור, כלומר סך החסכונות הפנסיוניים של הציבור יהיה כ-2.4 טריליון שקל.

חברות הביטוח, סוכני הביטוח וסוכנויות ההסדרים - כולם נהנים מעמלות בגין חסכונות אלה. חברות הביטוח מקבלות דמי ניהול; הסוכנים מקבלים עמלות מהמבוטחים ומחברות הביטוח; סוכנויות ההסדר הגדולות (למעשה, מדובר בסוכנויות ביטוח גדולות שמטפלות עבור המעסיקים בכל ההיבטים של החיסכון הפנסיוני), שמלבד אחת כולן בבעלות חברות הביטוח, מקבלות נתח מדמי הניהול של החוסך.

על פי נתוני האוצר, ב-2014 הסתכמו העמלות שקיבלו סוכני הביטוח ב–6.7 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, נהנו הסוכנים מעמלות של 2.6 מיליארד שקל בגין החיסכון הפנסיוני בלבד - וזאת מבלי להביא בחשבון את המתנות השונות שמרעיפות חברות הביטוח על הסוכנים, כמו למשל שבוע בלאס וגאס "הכל כלול", טיולי מזחלות בלפלנד או טיולי ג'יפים בגאורגיה. סכום זה כמובן צפוי לגדול משמעותית עם הגידול בחיסכון 
הפנסיוני.

הנתונים הכספיים לא הוצגו לחברי הכנסת

בדיון בכנסת הנתונים הכספיים הללו לא הוצגו על ידי איש, כדי לאפשר לחברי הכנסת להבין על איזה סכומים מדברים. עם תחילת הדיון, פנה היו"ר גפני לסלינגר, וביקש ממנה להציג את הרפורמה של האוצר.

סלינגר נענתה לבקשה, ואמרה: "אנחנו מביאים הצעת חוק שמטרתה להוריד את העלויות הפנסיוניות, באמצעות הפצה יותר שתפחית את עלויות הניהול ותנטרל את ניגודי העניינים בין המעסיק לעובדים".

לדבריה, "הצעת החוק מורכבת מארבעה נדבכים. הראשון הוא המשך של מסקנות ועדת בכר (סיום הבעלות של הבנקים על קופות הגמל וקרנות הנאמנות), והוא מתן אפשרות לפרט לבחור סוכן. הנדבך השני הוא לאפשר לצרכן שיודע איזה מוצר הוא רוצה לבחור אותו ללא ייעוץ.

"הנדבך השלישי הוא ביטול העמלות הכפולות ששילמו הלקוחות, כאשר סוכן הביטוח קיבל עמלה כפולה על אותו שירות, ולכן אנו אומרים שסוכן יוכל לקבל עמלות על שירות שהעניק או מהמבוטח או מחברות הביטוח. והנדבך האחרון נועד לפתור את ניגוד העניינים בין סוכן הביטוח למעסיק, כאשר הסוכן יצטרך להחליט אם הוא נאמן לעובדים או למעסיק, ולא יוכל גם לשווק (לעובדים) וגם לתפעל (עבור המעסיק)".

דורית סלינגר צילום: אמיל סלמן

בשלב זה התחילו חברי ועדת הכספים להגיב, והדיון נהפך לסוער ולא ממוקד. חברי הכנסת עירבבו בין נושאי הדיון לבין ניסיונות לנגח את הממשלה. בשיא הדיון ניסו חברי הכנסת להציע כי הרפורמה תוסר מחוק ההסדרים, מה שיוביל להיעלמותה מהנוף הציבורי.

ננסה לעשות סדר בדיון על הרפורמה, לפי הנקודות העיקריות שלה.

סעיף 1 תינתן זכות לבחור את סוכן הביטוח

הסעיף הראשון של הרפורמה, הזכות לבחור את סוכן הביטוח, עבר באופן קל יחסית. סוכני הביטוח תומכים בסעיף זה, שכן הם רואים כיצד הוא יאפשר להם לכבוש שווקים נוספים, כמו מעסיקים גדולים שכיום נמצאים מחוץ להישג ידם, בגלל הדומיננטיות של סוכנויות ההסדר הגדולות. מלבד זאת, כבר כיום יכול העובד לבחור את סוכן הביטוח שלו והמעסיק מחויב לעבוד מולו.

מי שהתנגד לסעיף זה היה קלימן, יו"ר סוכנויות ההסדר, שתהה "מה יקרה אם העובד ירצה לבחור את הסוכן של המעסיק? על פי הרפורמה הוא לא יוכל לעשות זאת, ויש פגיעה בחופש העיסוק". הסכנה בהצעתו של קלימן היא שהמעסיק, שקשריו עם סוכן הביטוח או סוכנות ההסדר מסדרים לו הנחות באפיקי ביטוח אחרים, ישכנע את העובדים לבחור בסוכן שלו - ולמעשה שום דבר לא ישתנה.

סעיף 2 חוסך שיפנה ישירות לקרן הפנסיה 
לא יידרש לייעוץ נוסף

הסעיף השני הוא אחד הסעיפים המורכבים בחוק. כיום, כאשר סוכן ביטוח דן עם לקוח בחיסכון הפנסיוני שלו, הוא מחויב למלא מסמך הנמקה, שכולל שורת שאלות שמטרתן לבחון את מצבו הפנסיוני של החוסך. הסוכנים חוששים כי פנייה ישירה של חוסך לחברת ביטוח, שלא תחייב את החברה במסמך הנמקה, תיצור מצב שבו חברות הביטוח יפתחו ערוץ הפצה ישיר עוקף סוכנים - וידללו את אותו סך עמלות של 2.6 מיליארד שקל ואת יכולתם של הסוכנים ליהנות מהגידול הצפוי בתחום הפנסיוני.

אברמוביץ אמר בנוגע לסעיף זה כי "אצלי, כאשר מגיע עובד חדש, הוא עובר ייעוץ פנסיוני שלם. אבל כשהוא פונה לחברת הביטוח, הוא לא צריך לעבור את זה. זאת אפליה. אם המפקחת תכפה על חברת הביטוח את המסמך שלה מתחילת השנה על הפרדת תגמול הסוכן מדמי הניהול על חברת הביטוח — לא יהיו בעיות וניגודי עניינים". מי ששמר על שתיקה במהלך כל הדיון היה מנכ"ל התאחדות חברות הביטוח, מאיר שביט.

ההתנגשות כאן היא בין תפישה שהחוסך הוא בוגר, ואם בחר לבצע שינוי מיוזמתו הוא יכול לעשות זאת, ובכך לחסוך לו עמלות, לבין תפישה שגורסת כי החוסך נזקק לייעוץ על מהלכיו מסוכן הביטוח, גם אם הם נעשים מיוזמתו. דווקא מהלך כזה יכול לאפשר לסוכני הביטוח לגבות תוספת תשלום על ייעוץ ללקוח.

סעיף 3 סוכן ביטוח לא יקבל עמלה גם מחברת הביטוח וגם מהמבוטח

כיום קיים מצב מוזר: מצד אחד, המבוטח משלם לסוכן עמלה שיורדת לו מדמי הניהול; ומצד שני, חברת הביטוח משלמת עמלה נוספת לסוכן בדיוק על אותו שירות. הכפל הזה יוצר מצב שבו הנאמנות של סוכן הביטוח אינה ברורה, מכיוון שהוא מקבל תשלום משני הצדדים.

משה גפני צילום: אמיל סלמן

כפי שהזכיר אברמוביץ, המפקחת הוציאה חוזר שבו היא דורשת מחברות הביטוח לנתק את התגמול שמקבל הסוכן מדמי הניהול - וכך לבטל את התמריץ של סוכני הביטוח למכור למבוטחים חיסכון פנסיוני יקר. הסעיף השלישי הוא למעשה השלמה של הניתוק הזה, ונועד להפוך את הסוכן לאוביקטיבי ושקוף מול המבוטח — האינטרסים שלו יהיו ברורים לכולם.

מי שהתנגד לרעיון זה היה מנחם קלי, המייסד והבעלים של קלי סוכנות הסדר פנסיוני, סוכנות ההסדר הפרטית הגדולה בישראל. הוא טען כי "אין הגדרה כיום מה רמת השירות שסוכן ביטוח נותן. אני חושב שזה בסדר שהוא יקבל גם מהחברה וגם מהעובד וגם מצד נוסף".

המודל העסקי בחברה של קלי בנוי על כך שהוא מקבל עמלה זהה מכל חברות הביטוח ובתי ההשקעות, וכך הם נטולי פניות באשר לבחירת המוצרים הפנסיוניים שעליהם הם ממליצים ללקוחות. בנוסף, מי שמגיע לקלי משלם סכום קבוע עבור הייעוץ הפנסיוני.

סעיף 4 התפעול הפנסיוני יופרד מהשיווק הפנסיוני

הסעיף שמפריד בין התפעול הפנסיוני לשיווק הפנסיוני הוא הסעיף שמעורר את הכי הרבה תרעומת ולחצים. כיום, כאשר המעסיק מעביר את תשלומי הפנסיה של עובדיו זה כרוך בלא מעט בקרה, תפעול - ושיווק פנסיוני. מי שאמון על כל זה היא סוכנות ההסדרים, שעובדת עם המעסיק או סוכן הביטוח של המעסיק.

מכיוון שמדובר בשירות שעולה כסף, ומי שאמור לשלם עבור השירות הוא המעסיק, נוצרה פרקטיקה בשוק שבמסגרתה המעסיק לא שילם לסוכן הביטוח עבור התפעול. הסוכן לא פעל כאן ממניעים טהרניים - אלא למעשה קיבל את התשלום בדרכים אחרות, גלובליות יותר.

ראשית, סוכן הביטוח קיבל את היכולת לשווק מוצרים פנסיוניים באופן בלעדי לעובדיו של המעסיק, ולמכור להם פוליסות חיסכון בדמי ניהול גבוהים. מכיוון שהוא מקבל עמלה הן מחברת הביטוח וכן חלק מדמי הניהול של המבוטח — הסוכן לא נפגע. להיפך, הוא יכול היה לבטח את המפעל ואת הציוד, כמו אוטובוסים או כל דבר אחר, בעבור פרמיה נאה.

הפרדה בין התפעול הפנסיוני לשיווק הפנסיוני אמורה ליצור שקיפות וחוסר ניגוד עניינים בין המעסיק והעובד. אך נשיא התאחדות התעשיינים ברוש טען כי השוק לא עובד כך. הוא תקף בכעס את סלינגר, ואמר: "באתי לכאן היום ואני נדהם. אנחנו המעסיקים לא רוצים לקחת שקל מהעובדים. כל שקל שהעובדים משלמים, אנחנו רוצים לשלם. אנחנו אוהבים את העובדים ודואגים שתהיה להם את הפנסיה הטובה ביותר. אנחנו חפצים שלעובדים תהיה פנסיה טובה. נעשה שולחן עגול, וכל שקל שהעובד משלם במקום המעסיק יוחזר לו".

לעומתו, מנכ"ל ומייסד סוכנות ההסדרים אגם לידרים שבשליטת חברת הביטוח הפניקס, איציק עוז, חשף דווקא שזאת אכן דרך העבודה של השוק. לדבריו, "המעסיקים קיבלו סל שירותים מסוכני הביטוח בעקבות זאת שהם ביטחו את העובדים. המעסיק קיבל את התפעול בחינם. זה המצב". עוז טען כי "למרות זאת, השילוב של ממשק המעסיקים החדש וההפרדה ייצור כאוס, והעובד יפגע. המעסיקים צריכים לשלם על התפעול. אין מה לעשות".

חבר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד) הסכים עם עוז ואמר: "מעסיק מקבל הנחה על ביטוח של 1,000 אוטובוסים רק כי הוא נתן לסוכן הביטוח גישה לעובדים שלו. זה לא תקין".

מי שמיהר לתמוך במעסיקים היה ח"כ אורן חזן (הליכוד), שאמר: "גם אני הייתי מעסיק". ההערה הביאה לגיחוך רם מחברי הכנסת השונים, אך חזן המשיך: "המעסיקים וסוכני הביטוח הם חלק מהעם הזה, ואני מרגיש שאנחנו פוגעים בהם. וזה לא נכון לפגוע בהם, כי אם נפגע בהם נמצא את עצמנו מנהלים דיון איך מצילים את ענף סוכני הביטוח".

לדברי חזן, "ההתנגדויות שיש כאן מראות שצריך לשבת ולראות איך פותרים את הבעיה. אני נבחרתי כשליח ציבור, וחלק מהתפקיד שלי הוא גם לחשוב במקומו. האחריות שלי היא לדאוג לציבור. האזרח שמתקשר ישירות לחברת הביטוח ובוחר לאיזו קרן פנסיה להעביר את חסכונותיו עשוי להיפגע, ולכן הוא גם צריך לעבור הליך ייעוצי. אני חושב שפנסיה זה דבר רציני, ולכן צריך שכולם יישבו ביחד - המעסיקים, אגף שוק ההון, סוכני הביטוח - וימצאו פתרון".

אז מה עושים?

אחד הפתרונות שהועלו על ידי חברי הכנסת הוא הפחתה של דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני. כך, לדבריהם, ניתן יהיה למנוע את ניגודי העניינים.

מי שהובילה את הפתרון הזה היא חברת הכנסת מיכל בירן (המחנה הציוני) שאמרה: "אני לא מסכימה עם חלק ניכר מדברי שרגא ברוש. כאשר מעסיק מקבל הנחה על ביטוח הבניין שלו כי סוכן הביטוח שלו מקבל אפשרות להציע לעובדים פוליסות יקרות, זה לא תקין".

עם זאת, אמרה בירן כי "הפתרונות של האוצר לא טובים. אותי מטרידה המסעדה הקטנה בתל אביב, שבה הסוכן עושה גם תפעול וגם שיווק, כי היא עוסק קטן".

בירן הוסיפה: "אני מתכוונת להעביר הצעה בוועדת הכספים ביום שני שבה יופחתו דמי הניהול בפנסיה, ואחתים את כל חברי הוועדה". לפי הערכות, הכוונה היא להפחית את דמי הניהול בכ-50%, כלומר אם כיום משלמים 0.6% מהצבירה ו-6% מההפקדות, להוריד את זה 
לכ-0.3% מהצבירה ובין 2% ל-3% מההפקדות.

חברי הוועדה הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה הנהנו בראשם והביעו תמיכה בצעד. גם מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, דן כרמלי, אמר: "הפתרון שהמפקחת על הביטוח צריכה להוביל הוא הורדת דמי הניהול - ואז כל הבעיות יפתרו".

עם זאת, מדובר בפתרון מורכב ובעייתי. די אם ניזכר כי לפני כשנה וחצי הובילה סלינגר שינוי חקיקה, שבו דרשה כי הגופים המוסדיים לא יוכלו לגבות כפל דמי ניהול עבור קרנות גידור, קרנות השקעה ומוצרים נוספים שהם משתמשים בהם וגובים דמי ניהול בנוסף לדמי הניהול שמשלם החוסך.

סד הלחצים לביטול סעיף זה כלל שיחות של פול סינגר, מייסד קרנות הגידור אליוט, עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולחצים על חברי הכנסת שהיו אז בקואליציה וכיום הם באופוזיציה שהתנגדו לכך. לבסוף הושגה פשרה שבמסגרתה כפל דמי הניהול הוגבל לרמה של 0.25% מהנכסים.

הרפורמה של האוצר אמורה להתחיל לסדר עיוותים בשוק הפנסייה שלא טופלו במשך שנים, ויצרו מעסיקים חזקים וחברות ביטוח אימתניות ששולטות בשוק הפנסיה — ומולם חוסך חלש.

אמנם לא מדובר ברפורמה מושלמת, אלא לכזאת שזקוקה לכיוונונים, אך זאת עדיין רפורמה חשובה שמסדירה את ניגודי העניינים ומחזירה קצת כוח לעובדים.

עכשיו נותר לראות האם שר האוצר, משה כחלון, שחרט על דגלו מלחמה במונופולים, יוכל להילחם במפלצות הביטוח - או שכמו בתחום הגז הטבעי, הוא יבחר בדרך אחרת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker