סגן בכיר לממונה על שוק ההון: "יש ניגוד עניינים בין המעסיק והסוכן לעובד"

"כל עוד שיווק ותפעול הכספים הפנסיוניים נמצאים אצל אותו סוכן - העובד נושא בנטל התשלום במקום המעביד"

אסא ששון

היום בשעה 11:30 יתייצבו בוועדת הכספים הממונה על שוק ההון באוצר, דורית סלינגר, ונשיא לשכת סוכני הביטוח, אריה אברמוביץ. הדיון בוועדה יסכם שבוע של מאבק בין אברמוביץ לסלינגר, שהחל בתחילת השבוע בכנס חרום של הלשכה בגני התערוכה בהשתתפות חברות הכנסת מיכל בירן ונורית קורן, נשיא לשכת המסחר אוריאל לין וכ–700 סוכני ביטוח.

מטרת הכנס היא למנוע את העברתם של שלושה סעיפים בחוק ההסדרים, שנוגעים לחיסכון פנסיוני וייטיבו עם החוסכים. ישנם ארבעה עניינים בחוק ההסדרים שקשורים לפנסיה. הראשון הוא הזכות לבחור את סוכן הביטוח. השני הוא הזכות להצטרף לקרן פנסיה - סעיף שלפיו אם חוסך פנה ישירות לקרן פנסיה או רוצה לעשות שינוי בפוליסה שלו, הדבר אינו חלק מייעוץ פנסיוני. הסעיף השלישי קובע כי סוכן ביטוח לא יקבל עמלה גם מחברת הביטוח וגם מהמבוטח באופן ישיר על אותו השירות עצמו. הנקודה האחרונה והרגישה ביותר היא הפרדת התפעול מהשיווק.

יואב גפניצילום: קובי גדעון / לע"מ

בשיחה עם סגן בכיר לממונה על שוק ההון, יואב גפני, הוא מסביר: ״הסעיף הראשון, הזכות לבחור את סוכן הביטוח, זו זכות בסיסית ואין התנגדות לסעיף זה. הסעיף השני הוא הזכות להצטרף לקרן פנסיה - ולפיו אם חוסך פנה באופן ישיר לקרן פנסיה או רוצה לעשות שינוי בפוליסה שלו אז זה לא חלק מייעוץ פנסיוני. אפשר לעשות זאת כי האזרח הוא אדם בוגר, ומי שקיבל החלטה לגבי עצמו יכול וצריך לבצע אותה. לעומת זאת, אם הגוף המוסדי פונה אליו באופן יזום אז הגוף המוסדי יהיה חייב במסמך הנמקה, שמפרט את צורכיו הפנסיוניים של החוסך. סוכן ביטוח מחוייב לבצע מסמך הנמקה כי זה העבודה שלו, הוא איש מקצוע ומי שעומד מולו מצפה לקבל ייעוץ.

"יש פה אינטרס לצדדים, וחשוב שזה יבוא לידי ביטוי במסמך ההנמקה - סוכני הביטוח טוענים כי החוסך יכול לטעות, ולכן צריך לחייב גם את חברות הביטוח (ולא רק את הסוכנים; א"ש) לבצע את מסמך ההנמקה. לחלופין, אם אדם בא אלי וביקש קרן פנסיה, אז אל תבקש לעשות מסמך הנמקה. אנחנו לא פטרנליסטים באופן קיצוני. סוכן ביטוח מקבל עמלה לצורך ייעוץ פנסיוני, ולכן הוא צריך לתת את הייעוץ״.

גפני הוסיף: ״הסעיף השלישי הוא של בחירת התגמול. לא ייתכן שסוכן הביטוח יקבל עמלה גם מחברת הביטוח וגם מהמבוטח באופן ישיר על אותו השירות. הוא צריך להחליט. הסוכנים מקבלים עמלה חודשית מחברות הביטוח, וזה בסדר. למשל, יש מצב שבו סוכן ביטוח מקבל עמלה ממבוטח ואחר כך מבקש ממנו על טיפול בפידיון או טיפול בתביעה פנסיונית, אף שסוכנים רבים לא גובים על כך כספים. חשוב לציין כי מדובר רק בכספים פנסיוניים״.

על הנקודה האחרונה והרגישה ביותר מסביר גפני: ״כל עוד השיווק והתפעול של הכספים הפנסיוניים של העובדים נמצאים באותה סוכנות הסדר, יש ניגודי עניינים בין המעסיק והסוכן לבין העובדים. המעסיק מקבל שירותי תפעול מהסוכן, שעולים כסף - אולם במקרים רבים המעסיק לא משלם על כך, ומי שנושא בנטל התשלום הם העובדים, באמצעות דמי הניהול.

"קושי נוסף זה שבמקרים רבים הקוחות הם לקוחות שבויים, שמובלים להסדרים שמציע מנהל ההסדרים. למשל, אנו נתקלנו בלא מעט מקרים שבהם מינהלת של עובדים שביקשו לצאת להסדר אחר שהם בחרו בו נדרשו על ידי המעסיק ומנהל ההסדר לחתום על מסמך מפחיד, שבו הם מוותרים על תביעת המעסיק ולוקחים על עצמם את כל האחריות״.

מה קורה למעסיק קטן שלא יכול לשאת בכל העלויות כמו מעסיק גדול?

"הוספנו בסעיף של החוק כי הממונה תקבע הוראות, ובמסגרתן אנו עשויים להתייחס להבדל היכולות בין מעסיקים ובין סוכן שמתפעל על פי הוראות המפקחת. אנחנו שוקלים לתת את הדעת לנקודה זו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker