בכירי לאומי לשעבר נקנסו ב-5 מיליון שקל - אבל עשויים לקבל בחזרה 2.5 מיליון שקל

ואיך כל זה קשור לאברהם הירשזון, לשעבר שר האוצר, שגנב כ-2 מיליון שקל?

שרון שפורר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
שרון שפורר

כמה אנשים מתחו ביקורת השבוע על הקנס שהוטל על גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ', לשעבר בכירי בנק לאומי, בסך 5.1 מיליון שקל (יחד). זאת, בעיקר ביחס לגובה הקנס שנאלץ הבנק לשלם לרשויות המס בארה"ב — יותר ממיליארד שקל. לעומתם, היו גם מי שחשבו כי זהו קנס סביר ביחס לחלקם של השלושה.

ואולם, אלו וגם אלו לא ידעו זה שהסכום שמאור, רף ואיצ'קוביץ' ייאלצו בסופו של דבר להוציא ממש מכיסם עשוי להיות נמוך אפילו בחצי ולהסתכם בכ–2.5 מיליון שקל. זאת בעקבות פסיקה דרמטית שהתקבלה בתחילת השנה בבית המשפט העליון בנוגע לאברהם הירשזון, לשעבר שר האוצר, שהורשע בגניבה.

לאומי נאלץ לפני כשנה לשלם לרשויות המס האמריקאיות קנס של כ–400 מיליון דולר לאחר שהגיע להסדר עמן בגין מעורבותו בסיוע ללקוחות אמריקאים (בישראל, בשווייץ ובארה"ב) בהעלמות מס ב–2002–2010. החברות שביטחו את לאומי הסכימו לשלם 92 מיליון דולר לכיסוי הנזק, ואת היתר שילם הבנק.

באותן השנים נוהל לאומי בידי רף (היו"ר) ומאור (המנכ"לית), כשמנהל הבנק בארה"ב (לאומי USA) היה איצקוביץ'. השלושה קיבלו לאורך כל השנים האלו מענקים שהסתכמו (יחד) ב–46 מיליון שקל (ברוטו) על ביצועי הבנק. לאחר שהתברר כי על הבנק לשלם קנס גבוה, הוגשו לבית המשפט תביעות שביקשו להכיר באחריותם לנזק שנגרם לבנק, ולדרוש מהם להשיב מענקים שקיבלו ממנו — שכן בפועל ההכנסות של הבנק בשנים שניהלו אותו היו נמוכים יותר.

ועדה שמונתה לבדיקת העניין הסיקה השבוע כי קיימת אפשרות שנושאי משרה הפרו את חובת הזהירות והתרשלו בתפקידם. דירקטוריון הבנק קיבל את המלצת הוועדה, ודרש מהמנהלים לשלם קנס של 5.1 מיליון שקל. אלו מצדם הודיעו שהם מסכימים. כרגע עובר העניין לאישורו של שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי, חאלד כבוב.

הירשזון הורשע ב–2009 בגניבת כ–2 מיליון שקל מכספי הסתדרות העובדים הלאומית; כספים שהשיב בהמשך. כספים גנובים הם הכנסה חייבת במס, והירשזון טען שאין לראות בכספי הגניבה לאחר שהושבו הכנסה חייבת במס. אם כן יראו אותם כך, צריך לאפשר לנכות את המס כהוצאה או לקזז אותם כהפסד — גם אם הכספים הושבו.

בית המשפט העליון קיבל את עמדתו של הירשזון. פסק הדין של השופט אליקים רובינשטיין שניתן בפברואר 2015 בדעת רוב היה רעידת אדמה בעולם המסים, שכן המשמעות שלו יכולה להתבטא בחיוב המדינה להחזיר מיליארדים למי שיבקשו לקזז הפסדים חדשים כנגד רווחים משנים קודמות. לפי פסק הדין של רובינשטיין, שלפסיקתו הצטרף השופט נעם סולברג, השבת הכסף מותרת בניכוי כהוצאה, ובמקרים המתאימים וכדי למנוע עיוות מס — גם אפשר לקזז הפסדים לאחור.

עו"ד זיו שרון, שמייצג את הירשזון בבית המשפט העליון, מסביר: "השבת הכספים היתה בשנה מאוחרת יותר, ובדיני מס כל שנה נבחנת בפני עצמה. למרות זאת, קבע רובינשטיין כי אף שהדין אינו מאפשר קיזוז הפסדים לאחור, כלומר בשנות מס הקודמות לזו בה נעשתה ההוצאה, במקרים מסוימים ניתן לאפשר קיזוז הפסדים באופן רטרואקטיבי נגד הכנסה משנים שקודמות לשנת ההפסד".

לכן, גם במקרה של מאור, רף ואיצקוביץ' (מקרה ששונה מהותית מהמקרה של הירשזון, שכן השלושה אינם חשודים כלל בפלילים), כדי לשקף ככל שניתן את מאזן ההכנסות וההוצאות של המערערים, וכדי לא להעמידם בפני עונש כפול או כפל קנס — צריכה להינתן להם האפשרות לקזז מהכנסתם כהפסד בשנות המס שקדמו לשנת ההוצאה. לדברי שרון, ש"ככל שמאור, רף ואיצקוביץ' ישיבו חלק מהבונוסים שקיבלו, הם יהיו זכאים לקבל החזר מס בגין המס ששילמו בעבר על בונוסים אלו, משום שאת כספי הבונוס שיחזירו בכירי לאומי, יש לראות כהפחתה רטרואקטיבית של הכנסותיהם ולא כהפסד שנוצר כעת. בהתאם לכך הם יזכו לקבל החזר על המס ששילמו למס הכנסה בשנים הקודמות בתוספת הפרשי הצמדה וריבית".

עם זאת, ההלכה הזו, שיש לה משמעויות כלכליות אדירות, עומדת בימים אלו בפני דיון נוסף בעליון, הפעם בהרכב מורחב בן שבעה שופטים — כך שכלל לא בטוח שהיא לא תתהפך על פניה. זאת לאחר שפרקליטות המדינה עירערה על קביעת בית המשפט העליון וכתבה בערעור: "לא ניתן להגזים בהשלכות העצומות ומרחיקות הלכת של פסק הדין — על הנישומים, על רשויות המס ועל שיטת המס כולה... כפי שהיה צפוי, 'מבול' הפניות של נישומים לרשויות המס בבקשות לשינוי ותיקון דו"חות המס שהגישו בעבר, כבר החל, על אף שחלף רק זמן קצר מאז שניתן פסק הדין. המדובר במיליארדים שעלולים להיגרע מקופת המדינה, והכל בלא שלובנה הסוגיה".

אם בכל זאת יחליט גם ההרכב המורחב להותיר את הפסיקה על כנה, אי אפשר לדעת מה שיעור המס המדויק שנדרשו בשנים עברו מאור, רף ואיצקוביץ' לשלם. ואולם, בהחלט ניתן להעריך כי שכרם, שהיה ברף הגבוה ביותר של מדרגות המס, הוביל אותם לשלם מס שולי שמגיע לכ–48% מההכנסות, ויחד עם מס יסף מגיע לכמחציתן של ההכנסות. לכן, אם הכנסות השלושה יתכווצו רטרואקטיבית בכ–5.1 מיליון שקל (שוב, יחד), הם עשויים להידרש לשלם 2.55 מיליון שקל.

אברהם הירשזון בשחרורו מהכלאצילום: ירון קמינסקי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker