|

סין משנה מודל, והעולם מתקשה להסתגל

התפוצצות הבועה בבורסה של סין השפיעה על הכלכלה הגלובלית, אך היתה רק קצה הקרחון. המדינה עוברת כיום למודל שמסתמך יותר 
על ביקושים פנימיים ושירותים, ופחות על השקעות וייצור. ההשלכות חובקות עולם, אך מי שסובלות מכך יותר מכל הן יצואניות הסחורות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים

המשבר בשוק המניות של שלח את השווקים הגלובליים לצניחה מסחררת, ריסק את המטבעות של השווקים המתפתחים והיה בין הגורמים העיקריים לדחייה בהעלאת הריבית בארה"ב. הנפילה בשוק הסיני היתה תוצאה של התנפצות בועת המניות, ואפילו הגורמים הרשמיים בסין מודים בכך כעת, לאחר הנפילה של 40% מהשיא ביוני.

עם זאת, הבעיות בסין גדולות בהרבה משוק המניות שלה, שמהווה רק כשליש מכלכלתה. שוק המניות הסיני, שזמן רב זכה לכינוי "קזינו" בשל חוסר הקשר שלו עם המציאות הכלכלית, משפיע על העולם בעיקר דרך הסנטימנט, מאחר שבריאותה של כלכלת סין חשובה מאוד לכולנו. למעשה, חוסר היכולת של הרשויות בסין לבלום את הנפילות בשוק הצית חששות כי אחיזתן בכלכלה המנוהלת נהפכה לרופפת למדי, ובכך מעלה במידה רבה את האי־ודאות הגלובלית.

בסוף אוגוסט הודתה קרן המטבע הבינלאומית בטעות: ההאטה בכלכלת סין משפיעה על כלכלת העולם הרבה יותר משהעריכה קודם לכן. ההשלכות ניכרות יותר מכל בשווקים המתפתחים, אך גם המדינות המתועשות מרגישות אותן, במישרין או בעקיפין. ההאטה בסין היתה צפויה מזה שנים, וגם לא התחילה אתמול: המודל הכלכלי מבוסס על גידול תמידי בהשקעה, ייצור ויצוא מיצה את עצמו לפני כמה שנים, וכיום המדינה מנסה לעבור למודל צמיחה בר קיימא, כזה שמסתמך יותר על ביקושים פנימיים ועל מגזר השירותים. השינויים המבניים גורמים להאטה כלכלית ניכרת, וכל העולם מרגיש את השלכותיה.

החששות מהאטת קטר הצמיחה העולמית התבשלו כבר זמן מה, וגופים שונים פירסמו הערכות שונות - מהשפעה כמעט אפסית ועד למשבר גלובלי. ואז בא הפיחות הלא צפוי בערכו של היואן, שהתפרש כניסיון נואש של הרשויות לתמוך ביצואנים וכהודעה בכך שכלכלת סין נמצאת במצב גרוע יותר ממה שמדווחים לנו. כך, פיחות המטבע ב-3% בלבד, ניצוץ קטן של אי־ודאות, הצית שריפה רחבה ומפולת כללית, מנפט דרך אג"ח ועד מניות.

הונג קונגצילום: בלומברג

סין צורכת עד 70% מהפחם בעולם

כעת ברור שתחזיות הממשל הסיני לגבי צמיחה של 7% הן מגוכחות. גם קודם לא היה לנו שום נתון ודאי לגבי "הקופסה השחורה" הענקית של כלכלת המדינה, אך כלפי חוץ היא הזינה ביקושים אדירים והיצע ענק, שהם המרכיבים של הצמיחה המהירה עליה דיווחה. כיום הנתונים הרשמיים על שיעור צמיחה זה או אחר נהפכו לחסרי משמעות, לאור האטה ביצוא והנפילה בביקוש לסחורות, שמחיריהן צנחו בשל כך לשפל של 16 שנה.

האמת היא שמחירי הסחורות נמצאים במגמת ירידה כבר כמה שנים, והיא חופפת את המגמה בצמיחה בסין. כולם יודעים שסין היא יבואנית הסחורות הגדולה בעולם, אך לא כולם מכירים את המספרים המרשימים: סין צורכת כ-14% מהסחורות בעולם, כולל הכל - מכותנה דרך בשר ועד נפט. בשוק של כמה מהסחורות העיקריות היא צורכת את חלק הארי: 50%–70% מצריכת הפחם ו-40%–50% מהצריכה של אלומיניום, ניקל, נחושת, עופרת ברזל ושאר המתכות התעשייתיות.

אין פלא שההאטה בסין, שמקורה במעבר מצמיחה מובלת יצוא והשקעה לכזאת שמתבססת על צריכה פנימית, שלחו את מחירי הסחורות לצניחה חופשית, ואתם את המטבעות ואת שיעורי הצמיחה של המדינות היצואניות. ההדים נשמעים בכל קצוות העולם, במדינות כמו אוסטרליה, ניגריה וברזיל.

הנפגעות העיקריות הן יצואניות הסחורות, שבמשך שני עשורים התרגלו לתיאבון האדיר של סין. בשבעת החודשים הראשונים של 2015 ירד היבוא לסין ב–14.6% לעומת התקופה המקבילה ב–2014. כך ניזוק היצוא של אוסטרליה ב–25 מיליארד דולר, יפן איבדה 18 מיליארד דולר, גרמניה 14 מיליארד דולר וארה"ב איבדה 12 מיליארד דולר. דרום קוריאה נאלצה לוותר על הכנסות של 14 מיליארד דולר, שהם כ–1% מהתמ"ג שלה, אינדונזיה ומלזיה איבדו כ–0.7% מהתמ"ג כל אחת, ואילו ברזיל ורוסיה קוצצו בסכום השקול ל-0.5% מהתמ"ג.

מי שמייצגת יותר מכולן את חולשת הסחר הגלובלי היא דרום קוריאה, שמהווה מדד לבריאותם של המסחר והביקושים הגלובליים, מאחר שהיא אחת היצואניות הגדולות של מכוניות, אוניות וסמארטפונים. היצוא מדרום קוריאה נפל ב–8.3% בספטמבר לעומת החודש המקביל, בעקבות התכווצות מגזר התעשייה בסין - הירידה החודשית התשיעית ברציפות.

זה רק ממחיש את מה שידענו קודם לכן: במחצית הראשונה של 2015 רשם הסחר העולמי את ההתכווצות הגדולה ביותר מאז המשבר הפיננסי הגלובלי ב-2008, בניגוד למגמה של העשורים האחרונים, שבהם הוא גדל מהר יותר מהצמיחה הכלכלית בעולם. אפילו ארה"ב מושפעת מהחולשה של הסחר הגלובלי: בשבעה החודשים הראשונים של 2015 נפל נפח סחר החוץ שלה בכ-3% לעומת התקופה המקבילה.

תחזיות הצמיחה העולמית יורדות

אנו לא יודעים במדויק מהו שיעור הצמיחה של סין ועד כמה גדולות בעיותיה. ואולם לפי הדיווח הרשמי, היבוא שלה נפל באוגוסט זה החודש העשירי ברציפות. גם היצוא ממשיך ליפול, אם כי לא בשיעורים כה גבוהים. ההאטה בסחר העולמי היא חלק ממעגל רע, שבו ירידה בביקושים מורידה את המחירים, את ההכנסות של יצואניות ואת ביקושיהן למוצרי יבוא ואת ההשקעות בהרחבת הפעילות, וכן הלאה. התרחשויות אלה מוסיפות להרעת הסנטימנט כלפי השווקים המתפתחים כקבוצה - כולל אלה שאינם נמנים עם יצואני הסחורות - מה שגורם לבריחת הון זר בהיקפים גדולים מהמדינות הללו.

2015 צפויה להיות השנה הראשונה מאז 1988 שבה יירשם זרם השקעות שלילי לשווקים המתפתחים. לאחר 27 שנה של כניסת כספים נרשמת תפנית היסטורית עם משיכות נטו של כ-540 מיליארד דולר ממדינות הללו כקבוצה. המשיכות מעיבות על ערכם של המטבעות במדינות המתפתחות, מה שמקשה עליהן בתשלום חובותיהן במט"ח ופוגע בסחר העולמי דרך צמצום הביקושים ליבוא בלי התמיכה ביצוא. כך, ההאטה המבנית בסין, שאותה חזו לפני זמן רב וממנה התעלמו כל אותו הזמן, היא אסון עבור יצואניות הסחורות וכוח דפלציוני אדיר עבור מרבית השווקים המתפתחים. שווקים אלה מהווים יותר ממחצית הכלכלה העולמית ומהמסחר הבינלאומי.

האנליסטים התחילו שוב להוריד את תחזית הצמיחה הגלובלית. מודי'ס, למשל, הורידה את תחזיתה ל-2015 ל-2.8% בלבד. הצמיחה בעולם לא רק מאטה, אלא גם מרוכזת יותר מאי פעם. 80% ממנה מקורם בארה"ב, בסין ובהודו. כשהחלק הגדול ביותר במשוואה - סין - מציג סימני שאלה גדולים, העולם לא יכול שלא לחשוש.

ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל; ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים. אין לראות בכתבה המלצה או חוות דעת בקשר לרכישה או מכירה של ניירות ערך. ייתכן כי לטנדם קפיטל קיים עניין אישי בנושא או בני"ע המוזכרים בכתבה

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker