חברות שמזלזלות באחריות התאגידית עלולות להבריח משקיעים

בניגוד למקובל בשווקים מרכזיים בעולם, החברות הציבוריות בישראל אינן מייחסות חשיבות לאחריות התאגידית - בהיבטי איכות סביבה, חברה וממשל תאגידי ■ מעטות מהחברות מדווחות לציבור, אף שנתונים מסוג זה חשובים לקבלת ההחלטות לגבי השקעות

אמיר אדר

תחום האחריות התאגידית בישראל סובל מנחיתות בהשוואה לעולם, בשל היעדר מודעות והתייחסות בעייתית של השחקנים בשוק ההון. אם בעולם מקובל לבחון את החברות הציבוריות גם בהיבטים של איכות הסביבה, חברה וממשל תאגידי, הרי שהדרך למצב זה בשוק המקומי עדיין ארוכה. מה שמקשה במיוחד על המלאכה הם הנתונים הדלים שמסופקים לציבור.

אחריות תאגידית היא הרבה מעבר לתרומה לקהילה. לנו כמשקיעים, ניתוח שלושת המרכיבים האלה - איכות הסביבה, חברה וממשל תאגידי - הוא נדבך נוסף בסל קבלת החלטות ההשקעה. רובנו עושים זאת במתכונת כזאת או אחרת כבר כיום, אך בתבניות אחרות, ובעיקר בהיבטים של ממשל תאגידי.

כאן נוספים נושאי איכות הסביבה ויחסי הגומלין למחזיקי עניין (כמו לקוחות, עובדים, ספקים, קהילה ומשקיעים). חיבור הנקודות הללו מספק תמונה רחבת יריעה, המאפשרת שלוש יכולות עיקריות: מפת סיכונים, שלא תמיד ניתן לכמתה לפרמיה במכפיל או בשיעור ההיוון; מידע להערכת יכולת התאגיד לעמוד ביעדים שהציב לעצמו; וכלים למשקיע שמעוניין לשלב פן חברתי או אקטיביזם מוסדי בקבלת ההחלטות שלו.

בבחינה של האחריות התאגידית של חברה, הדיווח הוולנטרי שלה לציבור הוא העיקר. כל אלה ועוד נאספים, מנותחים ומאוגדים על ידי החברה לידי דו"ח אחריות תאגידית, המפורסם מדי תקופה. מרבית הדיווחים עומדים בתקן בינלאומי. ללא דיווחים אלה הבדיקה עדיין אפשרית, אך התמונה השלמה דורשת דיווח כזה.

בבדיקה שערכנו לאחריות תאגידית בישראל בחרנו להתמקד בחברות הכלולות במדד ת"א 25. בדקנו אם ניתן למצוא נתונים, יעדים ומגמות בתחום זה בדיווחי החברות, והתייחסנו גם לשאלה אם הדו"ח הוכן בהתאם לתקן הבינלאומי GRI, שכן הניסיון מלמד כי היכולת להפיק מידע רלוונטי מדיווחים שלא בהתאם לתקן מוגבלת למדי, בלשון המעטה. ארגון GRI הוא הסמכות הבינלאומית ליישום דו"חות אחריות תאגידית, ובכך מאפשר סטנדרטיזציה בינלאומית בדיווח.

לפי הבדיקה, נכון לסוף הרבעון השלישי של 2015, רק חמש חברות פירסמו דו"חות אחריות תאגידית ל-2014, ורובן עשו זאת בין אוגוסט לספטמבר. כלומר, שלושה חודשים לפני תום 2015, ל-80% מהחברות בת"א 25 אין מידע רלוונטי עדכני (יחסית) על אשתקד.

בעוד החברות הנסחרות מתומחרות כבר על 2016 ומעבר לכך, קשה לקבל רלוונטיות של דו"ח המתפרסם במקרה הטוב בספטמבר 2015 על נתוני 2014. דו"חות שיוצאים בפער כה רב מהתקופה הנסקרת משקפים מציאות שתומחרה במניות החברות לפני שנתיים, וכדאי שיזכו לעיון מצד המשקיעים אשר יהיה מעבר לדפדוף לא מחייב. חשוב שיהיו בעלי פירוט נרחב בנתונים, יעדים ומגמות מהותיות ככלל ובענף המסוים בפרט, אחרת הרלוונטיות פשוט לא נמצאת.

מהבדיקה עולה כי רק לארבע חברות יש מחויבות מוצהרת לפרסם מדי שנה דו"ח אחריות תאגידית - פחות מ-20% מהחברות. 12 חברות (48%) כלל אינן מפרסמות דו"ח כזה; לתשע חברות קיימת מדיניות פרסום של פעם בשנתיים, או שאינן מתחייבות על מעבר לכך, וחלקן מנפיקות דו"ח מצומצם שאינו עומד בתקן GRI.

גם החברות שכן מפרסמות דו"ח אחריות תאגידית עשו כן מבלי לעדכן את המשקיעים. גם אם נצא מהפריזמה הצרה של ת"א 25 לכלל החברות הציבוריות, הרי שמספר המדווחות הציבוריות מועט למדי, ואנו נתקלנו בשתי חברות בלבד שעידכנו את המשקיעים על דו"ח כזה. בכך החברות משדרות לשוק כי מדובר בדו"ח שערכו למשקיעים נמוך למדי, אף שלא כך הדבר.

עם זאת, יש גם חברות שחשבו בתחילה לפרסם נתונים פעם בשנתיים בלבד, אך כיום שוקלות זאת בשנית. בנוסף, יש מגמת שיפור בדו"חות המפורסמים, גם במגמת השקיפות, כך שהכיוון חיובי.

הכותב הוא מנהל 
מחלקת מחקר ישראל 
במיטב דש ברוקראז'

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker