האמריקאים מרחיבים את המודיעין שלהם לגבי בנקים שסייעו לעברייני מס

הרשויות האמריקאיות חותמות על הסדרי חנינה עם בנקים שווייציים, בתמורה לכך שהבנקים יגלו לאן עברו הלקוחות שביצעו עבירות מס ■ לאומי כבר דיווח לאמריקאים שדיסקונט קלט את מרבית לקוחותיו לשעבר ■ דיסקונט: "הבנק כלל לא נמצא תחת חקירה"

סיון איזסקו

הרשויות האמריקאיות חתמו מתחילת השנה על 41 הסדרי חנינה עם בנקים שווייציים, שבמסגרתם הם מסרו לארה"ב מידע לגבי שמותיהם של הבנקים שאליהם הבריחו הלקוחות את הכספים הבלתי־מדווחים - כך פירסמה בסוף השבוע סוכנות הידיעות בלומברג. לפי הידיעה, עד סוף השנה 40 בנקים שוויציים נוספים צפויים למסור לאמריקאים מידע במסגרת הסדרי חנינה.

כל בנק שחותם על הסדר עם ארה"ב נדרש להעביר לידי הרשויות מידע לגבי לקוחות האמריקאים שעזבו את הבנק, וכן את שמות הבנקים שאליהם הלקוחות האמריקאים מילטו את כספם בעקבות החקירה לאחר 2008 - השנה שבה ארה"ב שינתה את מדיניותה כלפי בנקים שמסייעים ללקוחותיהם להעלים מסים. הבנק הראשון להיחקר היה UBS, שספג קנס כבד של 789 מיליון דולר.

יוסי בכר, יו"ר בנק דיסקונטצילום: ניר קידר

כך, למשל, במסגרת ההסדר שלאומי חתם עם הרשויות האמריקאיות לסיום החקירה נגדו, הבנק מסר לארה"ב רשימה של בנקים שאליהם לקוחותיו האמריקאים מילטו את כספם לאחר שנפתחה חקירה גלויה נגד לאומי. כפי שנחשף ב–TheMarker בדצמבר 2014, מחומרים שבנק לאומי העביר לארה"ב, עלה כי דיסקונט הוא הבנק הישראלי שקלט את מרבית כספי הלקוחות האמריקאים שעזבו את לאומי. ניתן להניח כי הלקוחות האמריקאים של לאומי בחרו למלט את כספם בעיקר לדיסקונט, משום שהוא היה הבנק הגדול היחיד נגדו לא נפתחה חקירה. מהחומרים שלאומי העביר לארה"ב, דיסקונט ומרכנתיל קלטו כ–60 מיליון דולר מכספם של לקוחות אמריקאים שעזבו את לאומי.

אם גם הבנקים השווייציים שחתמו על הסדרי חנינה ימסרו מידע מפליל נגד דיסקונט, הדבר עלול להגדיל את הסבירות שהאמריקאים יוסיפו את דיסקונט ישראל לרשימת הנחקרים.

עד היום, החברה הבת של דיסקונט, דיסקונט שווייץ, בחרה שלא להיענות לתוכנית שהציעו הרשויות האמריקאיות (קטגוריה 2), שבמסגרתן השלוחה השווייצית של דיסקונט היתה רשאית לספק מיוזמתה גילוי על פעילותה מול הלקוחות האמריקאים תמורת סגירת התיק בהליך מינהלי ולא פלילי. דיסקונט ציין בדו"חות הכספיים האחרונים שפירסם כי דיסקונט שווייץ ביצע, באמצעות יועציו המשפטיים, אומדן ראשוני ולפיו אילו הצטרף לתוכנית ומסר מידע לגבי לקוחותיו האמריקאים, בתרחיש הגרוע ביותר היה סופג קנס לא גדול.

לגבי החשיפה של בנק דיסקונט ישראל, הבנק ציין בדו"חותיו כי "הבנק נוקט שורה של פעולות לניהול הסיכון הכרוך בפעילותו מול לקוחותיו האמריקאים, אך נוכח פעולות האכיפה האמורות, והאי־ודאות הנלווית להן, לא ניתן לאמוד את הסיכון הכרוך 
בפעילות זו".

בנק UBSצילום: רויטרס

הקנסות - לפי מספר הלקוחות שנחשפו

קרוליין צ'יראולו, תובעת המס הבכירה במשרד המשפטים האמריקאי, אמרה לבלומברג כי זרימת המידע מעניקה כעת לחוקרים בארה"ב מידע הדרוש לבניית תיקים נגד אנשים ומוסדות במדינות אחרות. לדברי עורכי דין ותובעים, "יעדים אפשריים הם מוסדות פיננסיים בסינגפור ובישראל". "הכסף יוצא משווייץ למגוון אזורי שיפוט אחרים", אמרה צ'יראולו. "אנחנו עוקבים אחר הכסף ובודקים לאן הוא מוביל אותנו".

מקור במערכת הבנקאות בישראל העריך כי התובעת במשרד המשפטים האמריקאי החליטה לשוחח עם בלומברג בנושא כדי להצדיק את מדיניות החנינה שהמשרד מוביל כלפי הבנקים השווייציים - וזאת נוכח הלחץ מצד הקונגרס הדורש כי משרד המשפטים האמריקאי יחמיר את הענישה כלפי המוסדות הפיננסיים העברייניים. הפרסום בבלומברג מסביר למעשה כי הסדרי החנינה מאפשרים לאמריקאיים לחזק את המודיעין שלהם לגבי בנקים עברייניים.

הבנקים שמסרו מידע במסגרת הסדרי החנינה קיבלו קנסות נמוכים יחסית - 41 הבנקים השווייציים שעמם נחתם ההסכם מתחילת השנה נקנסו ב–354.5 מיליון דולר בלבד.

מרטין נאביל, מנכ"ל לשכת המסחר השווייצית־אמריקאית, אמר כי תהליך ההסדר היה קשה לחברות רבות, שחלקן חשו שלא קיבלו יחס הולם. ואולם הוא אמר כי הקנסות היו קטנים מכפי שצפו הבנקים ככל הנראה. אחת הסיבות לכך היא היבט חריג בתוכנית החנינה: גודל הקנס תלוי במספר הלקוחות שהבנקים הצליחו לשכנעם לחשוף את חשבונותיהם הסודיים ואת החברות שסייעו להם. ככל שיותר לקוחות נחשפו מרצונם, כך הבנקים נדרשו לשלם פחות.

להערכת עורכי דין המייצגים את הבנקים, 40 בנקים נוספים עשויים להגיע להסכמים דומים השנה, לקראת סוף תוכנית החנינה. זה יפנה את זמנם של החוקרים להתמודד עם חקירת בנקים במדינות אחרות.

הנתונים שמסרו הבנקים השווייציים נתמכים במידע שאספה רשות המסים האמריקאית מ–50 אלף משלמי מסים בארה"ב. אלה דיווחו מרצונם על חשבונות מחוץ למדינה, ושילמו חובות מס וקנסות בסך 7 מיליארד דולר מאז 2009.

דוברת דיסקונט מסרה בתגובה כי "ההשערות המועלות בפנייתך חסרות כל בסיס עובדתי והן בגדר ספקולציות בלבד. כפי שמסרנו בעבר, דיסקונט כלל אינו מצוי תחת חקירה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker