האוצר האבוד של אפק: האם ברמת הגולן מסתתרים מיליארדים של חביות נפט?

חברת החיפושים אפק ביצעה ברמת הגולן 3 קידוחים – ומנהליה משדרים אופטימיות. הגיאולוג הראשי, ד"ר יובל ברטוב, טוען להימצאות שכבת נפט בעובי של 350 מטר, ומצהיר: "ההזיות הגיאולוגיות נהפכו למציאות" ■ אלא שהמומחים מעריכים: הדרך לתגלית עוד ארוכה

ערן אזרן
הפגנה נגד קידוחי נפט. ארכיון
הפגנה נגד קידוחי נפט. ארכיוןצילום: מיטל שפר / מגמה ירוקה

לרשימת החברות הפועלות בתחום האנרגיה בישראל, הצטרפה באחרונה חברה צעירה ולא מוכרת יחסית, הנושאת את השם אפק. החברה זכתה ב‐2013 במכרז שפירסמה המדינה לחיפוש והפקה של נפט וגז טבעי בדרום רמת הגולן בשטחי רישיון "נס". אפק, שברשותה יש הון התחלתי של כ‐75 מיליון דולר, הציגה תוכניות קידוח מפורטות, שכרה גיאולוגים, ובדומה לחברות חיפושים נוספות, רתמה לצדה ביטחוניסט, תת־אלוף במיל', אפי איתם, לשעבר שר התשתיות.

בשונה מגבעות עולם, שמן, מודיעין הכשרה וחברות אנרגיה נוספות, אפק אינה נסחרת בבורסת תל אביב, אלא פועלת, לפחות לעת עתה, כחברה פרטית. ואולם החברה־האם של אפק, ג'יני אנרג'י (Genie Energy), נסחרת בניו יורק — ולפיכך, החברה מחויבת בדיווחים שוטפים למשקיעים גם על פעילותה בישראל.

לצד פעילות החיפושים ברמת הגולן, ג'יני מחזיקה בארה"ב חברה לשיווק אנרגיה (גז וחשמל) לצרכנים ועוסקת בחיפושי נפט במונגוליה. הכנסותיה של ג'יני, שנסחרת בניו יורק לפי שווי של 238 מיליון דולר, הסתכמו ב-2014 בכ-280 מיליון דולר.

עם בעלי המניות בג'יני נמנים שמות "נוצצים". בעל השליטה בחברה הוא המיליונר היהודי־חרדי־אמריקאי, הווארד ג'ונס. ג'ונס הוא הבעלים של תאגיד התקשורת IDT, ומעורב גם בפוליטיקה הישראלית. בעבר נאלץ שר התשתיות לשעבר, עוזי לנדאו, לפנות לוועדת ההיתרים של הכנסת כדי שתאשר את השתתפותו של ג'ונס בדיון בפרויקט פצלי השמן בעמק האלה (אף הוא של ג'יני אנרג'י), מאחר שתרם כספים לקמפיין הבחירות שלו. בעלי מניות נוספים הם מייקל שטיינהרדט, הבעלים של קרן הגידור Steinhardt Partners ומיוזמי פרויקט "תגלית", הבנקאי והפילנתרופ ג'ייקוב רוטשילד ממשפחת רוטשילד ואיל התקשורת רופרט מרדוק.

הדרך לביצוע הקידוחים ברמת הגולן לא היתה פשוטה. קודם לתחילת העבודות נדרשו מנהלי אפק להתייצב בבג"ץ עקב עתירה שהגישו ארגונים ירוקים ותושבים ברמת הגולן נגד פעילותה מחשש לפגיעה עתידית בסביבה. טרם הדיון בבית משפט הוצאו נגד אפק צווים שעיכבו את העבודות ועצרו את הקידוחים. בדצמבר 2014 אישר בג"ץ לאפק לבצע קידוחי האקספלורציה, אבל הבהיר כי לא יאפשר מעבר אוטומטי משלב החיפושים לשלב הפקת הנפט.

בתחילת 2015 החלה אפק — עם שאיפות גדולות — בסדרת קידוחים ברמת הגולן, במטרה לאסוף מידע גיאולוגי ולבחון את פוטנציאל הנפט הקיים בקרקע. בשונה מקידוחים ימיים המגיעים לעומק של 5–6 ק"מ, הקידוחים ביבשה רדודים (עד 1.5 ק"מ) ועלותם נמוכה — כ-6 מיליון דולר כל קידוח. המימון לקידוחים הגיע עד כה מהמשקיעים הפרטיים ולא באמצעות גיוס בשוק ההון, כשבקופת החברה אמצעים נזילים מספיקים לביצוע תוכנית העבודה עד לגמר החיפושים.

הקידוח הראשון שביצעה אפק היה "נס 5". עבודות הקידוח החלו בפברואר 2015, וחפירת הבאר הסתיימה במאי. עם סיום הקידוח הודיעה ג'יני כי מצאה בקרקע סימני נפט — הידרו־קרבונים (פחמימנים המעידים על הימצאות הנוזל השחור). הקידוח השני היה "נס 3", שהתבצע במרחק של כ-5 ק"מ דרומית ל"נס 5", וחפירתו הושלמה ביולי; גם בקידוח זה נמצאו הידרו־קרבונים, והחברה הודיעה כי הממצאים תואמים למודלים הגיאולוגיים שעליהם התבססה עד כה. בימים אלה החברה מבצעת את קידוח "נס 6", שהגיע לעומק של 1,071 מטר — קרוב מאוד לשכבת המטרה.

במשך הקידוחים ביצעה אפק לוגים חשמליים, שאמורים לספק מידע לגבי המאגר ולגבי יכולת ההפקה ממנו. אתמול סיימה החברה לנתח את הלוגים החשמליים של "נס 5" והחלה בניתוח הלוגים של "נס 3". אף על פי שהדו"חות המלאים עדיין לא פורסמו, נראה כי התוצאות הראשוניות מביצוע הקידוחים הפיחו לא מעט תקוות בקרב המשקיעים, שכן בין אמצע ינואר לתחילת מאי (תום הקידוח הראשון) הוכפל ואף יותר מחירה של מניית ג'יני אנרג'י — ל-14 דולר. אתמול נסחרה מניית ג'יני במחיר של 9.67 דולרים — כ-73% מעל מחירה בתחילת 2015.

"עובי שכבה 
של 350 מטר"

ביום שלישי השבוע שודרה במהדורת חדשות הערב של ערוץ 2 כתבה שסיקרה את פעילותה של אפק. הגיאולוג הראשי של אפק, ד"ר יובל ברטוב, סיפר, בין השאר, כי החברה מצאה שכבת נפט יוצאת דופן והצביע על פוטנציאל למיליארדי חביות נפט. "אנחנו מדברים על שכבה בעובי של כ-350 מטר. בעולם, בממוצע, מדברים על 20–30 מטר עובי שכבה. זה יפה מאוד. כלומר, יש לנו פה שכבה עבה ביותר — פי־עשרה משכבות רגילות", אמר ד"ר ברטוב והוסיף: "כל מיני הזיות גיאולוגיות שהתרחשו פה לפני שנתיים־שלוש, פתאום באות לידי ביטוי ב'כן'".

אפי איתם צילום: שירן גרנות

בהתייחסו לקידוח השלישי ("נס 6") אמר ד"ר ברטוב: "המקדח עומד לרדת לעומק של 1,020 מטר, ממש מעל שכבת המטרה. נראה אם נמצא נפט כמו שמצאנו בשני הקידוחים האחרונים". הכתב גיא ורון, שהכין את הכתבה, אף צייץ בהתלהבות בחשבון הטוויטר: "נמצא מאגר של מיליארדי חביות נפט בדרום רמת הגולן. כך טוענת חברת אפק שמבצעת קידוחי ניסיון בשנה האחרונה. המשמעות למשק הישראלי — דרמטית".

מי שצפה במהדורת החדשות, היה עשוי לקבל רושם שישראל עתידה להפוך למעצמת נפט אזורית ממש בקרוב, אבל התמונה הרבה יותר מורכבת, וכלל אין ודאות שאפק תוכל להוציא את הנפט מבטן האדמה. כמו שהתברר בקידוחים קודמים (למשל, אלה של גבעות עולם ושמן), העובדה שיש נפט אינה מעידה בהכרח על היכולת להוציאו מהקרקע, שתלויה בעיקר בשני פרמטרים — מוליכות הסלעים והסדקים הקיימים בהם.

רופרט מרדוקצילום: בלומברג

באפק העדיפו אתמול שלא להתראיין ולהרחיב על המידע שהוצג. גם ג'יני אנרג'י לא פירסמה כל דיווח חדש למשקיעים בוול סטריט. בערב פרסום הכתבה עלתה מניית ג'יני בניו יורק בכ-3% במחזור של כ-90 אלף דולר, בדומה לממוצע היומי. אתמול עלתה המניה ב-5% נוספים.

בכיר בשוק האנרגיה נשמע זהיר ביחס לתוכנית החיפושים של אפק ברמת הגולן באומרו: "קיים הבדל מהותי בין 'חביות על נייר' לבין חביות שניתן להפיק. גם בגבעות עולם (שביצעה קידוחי נפט ליד ראש העין — ע"א) דיברו בתחילה במונחים של כמויות הנפט ואחר־כך עברו למונחים של חביות בנות הפקה. בסופו של דבר, כשגבעות עברו לדבר בדו"חות משאבים, התברר כי ניתן להפיק מכל עתודות הנפט 3%–4% בלבד. לכן הייתי אומר למשקיעים בישראל או בניו יורק להתייחס בזהירות ובחשדנות למידע".

מייקל שטיינהרדטצילום: נתן דביר

בכיר נוסף בשוק האנרגיה הוסיף: "ברור שתגלית נפט יכולה להיות מאוד מהותית למשק, אבל קשה לסמוך על הדברים בלי לראות דו"ח משאבים, שהוא האינדיקטור הרלוונטי. מכיוון שמדובר בדיווח מאוד ראשוני, קשה להעריך מה יש שם. המספרים מדברים על יכולת הפקה של 30% ומטה מכמות הנפט שמתגלה, אבל זה יכול להיות נמוך בהרבה. עדיין לא ידועה גם מה עלות ההנפקה של הנפט, נתון מרכזי לנוכח הירידה במחירי הנפט".

הארגונים הירוקים מערימים קשיים

במקביל, הארגונים הירוקים ממשיכים להערים קשיים על אפק. מנכ"ל מגמה ירוקה, מור גלבוע, אמר אתמול כי ההכרזות על תגליות הנפט בגולן הן בחזקת אחיזת עיניים והטעיית הציבור. "מרבצי הנפט שעליהם מדובר, הם שכבות נפט במצב מוצק, ולפי כל ההערכות, כדי להפיק מהן נפט יצטרכו להפעיל שיטות לא קונבנציונליות הכרוכות בפיצוצים תת־קרקעיים ובהחדרת כמויות עצומות של כימיקלים מזהמים לעומק האדמה. פעולה זאת נקראת 'פראקינג' וכבר הוכחה בעולם כפוגענית ביותר לסביבה ולבני האדם".

בתגובה אמרו באפק: "החברה ביקשה וקיבלה רישיון מהמדינה, וכל טענה אחרת, ובמיוחד הטענה שלפיה, מדובר בנפט מוצק או הנחות חסרות שחר לגבי אופן ההפקה, היא זריית החול האמיתית בעיני הציבור".

בערב חג סוכות הגישה אפק למשרד התשתיות בקשה לביצוע מבחני הפקה. בעזרת המבחנים, שאמורים להתחיל בתוך כחודש, באפק מקווים כי יוכלו לקבל מידע נוסף על תכונות המאגר הפוטנציאלי ועל היכולת להוציא ממנו נפט (אם בכלל) ולהציג את התפוקה האופטימלית. רק לאחר תום מבחני ההפקה, עתידה אפק לפרסם דו"ח משאבים, שבעזרתו ניתן יהיה לדעת אם הנפט ברמת הגולן עתיד לפרוץ החוצה, או שמא גורלו יהיה דומה לזה של הקידוחים הקודמים, והנפט יישאר קבור עמוק באדמה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker