לא צריך לטוס עד איי הבתולה: החברה הזרה לא החזירה חובות? אפשר לפרק אותה בישראל

כך קבע בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי ■ השופטים נועם סולברג חנן מלצר וסלים ג'ובראן דחו את הערעור שהגישו סיביל ג'רמני וסיביל אירופה על צו פירוק שהוצא נגדן בשל חובות של 100 מיליון שקל לבעלי האג"ח

שלי אפלברג
שלי אפלברג

פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון, שקבע כי ניתן לפרק חברה זרה בישראל, עשוי להפחית מעט את חששותיהם של המשקיעים הישראלים.

שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר. "עץ שפירותיו נמצאים אומנם בחו"ל אך שורשיו נטועים עמוק בישראל"צילום: אפלבאום תומר

על רקע הסתערותן של חברות הנדל"ן האמריקאיות על הבורסה הישראלית, עלה החשש כי אם יקרסו אותן החברות, ייאלצו המשקיעים להרחיק ליעדים כמו איי הבתולה, שבהם נרשמו לראשונה החברות, כדי להגיש בקשות פירוק והסדרי חוב. אך השופטים נועם סולברג חנן מלצר וסלים ג'ובראן קבעו כי ניתן  יהיה לפרק חברה זרה בישראל אם היא הנפיקה איגרות חוב בישראל.

בשנת 2007-2006 הנפיקו שתי חברות הנדל"ן סיביל אירופה, שבשליטת פיני צרפתי, והחברה הציבורית שבשליטתה, סיביל ג'רמני הקפריסאית, איגרות חוב בישראל בסכום של 100 מיליון שקל בישראל. לאחר שנקלעו לקשיים פיננסים ולא הצליחו לעמוד בפירעון התחייבויותיהן במועד, הגישו מחזיקי האג"ח בקשה לפירוקן. השופטת ורדה אלשייך הורתה על פירוק החברות אך החברות המיוצגות על ידי עורכי הדין זוהר לנדה, נועה הבדלה וגל ליפשיץ ממשרד ברנע החליטו לערער לבית המשפט העליון בטענה כי הסמכות הבלעדית לדון בפירוק נתונה לבית המשפט בקפריסין.

השופט חנן מלצר הסביר כי "החברות הנפיקו איגרות חוב בישראל בשווי מאות מילוני שקלים. נושיהן העיקריים של החברות נמצאים בישראל. יוצא מכך שחובן העיקרי של החברות הוא בישראל... חוב או הנפקת איגרות חוב עשויים לשמש בסיס ליצירת 'נכסים' אחרים עבור חברה במדינת ההנפקה" . מלצר המשיל את נכסיהן "המוחשיים של החברות הזרות אף שאין להן בישראל אלא חוב למחזיקי איגרות החוב לעץ שפירותיו נמצאים אומנם בחו"ל אך שורשיו נטועים עמוק בישראל". לפיכך, טען מלצר כי  "ניהול הליך הפירוק במדינה שבה בוצעה ההנפקה יש בו כדי להגשים את דרישת האפקטיביות במובן הרחבף כך שקבוצה גדולה של נושים המצויה במדינה ומבקשת להיעזר בבית המשפט שלה תוכל לעשות זאת".

עוד נכתב בפסק הדין כי "האקט המכונן שאיפשר את פעילותן הכלכלית והעסקית של החברות התבצע בישראל. כאן נזרעו הזרעים ונטעו השורשים של החברות, כאן גם צמח גזע העץ שענפיו פרוסים ברחבי מדינות אירופה ופירותיהם שנרקבו שם. הנפקת איגרות החוב בישראל ביססה את 'כוח ההשתכרות' של החברות, הובילה ליצירתם של מקורות מימון משמעותיים עבורן, מעידה על זיקתן העמוקה של החברות לישראל ואף מבטיחה את אפקטיביות הדיון בפירוק בפורום הישראלי, לנוכח העובדה שעיקר הנושים של החברות מצויים בישראל".

בכך קבעו השופטים הלכה חדשה, שלפיה אם החוב אותו גייסה החברה מהווה אמצעי למימון פעילותה העסקית של החברה, הוא עשוי לשמש בסיס ליצירת נכסים בישראל ולשפר את השתכרות החברה לכן ניתן לראות בו מעין "נכס קריירה". עם זאת, דחה בית המשפט את עמדתו של בית המשפט המחוזי, לפיה "ניהול עסקים" יכול להיחשב נכס של החברה.

עו"ד זוהר לנדה ממשרד ברנע ושות' מסר: "בית המשפט העליון הרחיב את הגבולות הקיימים של תחולת דיני הפירוק הישראלים על חברות זרות. הכללתם של חובות תחת הגדרת הביטוי נכסים אינה טריוויאלית בכלל ועל כן, פסק הדין צריך שיעמוד לנגד עיניה של כל חברה זרה ששוקלת גיוס כספים בישראל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker