"בנק ישראל השאיר לעצמו כדור אחרון במחסנית - הוא ייאלץ להוריד את הריבית"

כך אמר אילן ארצי מהלמן אלדובי בעקבות החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ברמה של 0.1% ■ אפסילון: "הריבית תיוותר נמוכה עוד זמן רב" ■ איילת ניר: "טוב עשה בנק ישראל שלא מיהר להפחית את הריבית"

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ערן אזרן

" מנוגדת לציפיות בשוק ההון שהתבטאו בין השאר בעליית שער הדולר בימים האחרונים", כך הגיב אילן ארצי, מנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות הלמן-אלדובי להחלטה של נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, להותיר את הריבית ברמה של 0.1%. ארצי הוסיף: "בנק ישראל ייאלץ להוריד את הריבית בשבועות הקרובים לנוכח האינפלציה האפסית והצמיחה הנמוכה בישראל ובעולם כולו - והשאיר לעצמו כדור אחרון במחסנית".

אילן ארצי, הלמן אלדוביצילום: אסף לב

"למרות ההרעה בתחזיות הצמיחה ל-2015-16 ונתוני האינפלציה הנמוכים מהיעד, ישנם מספר גורמים אשר מנעו הורדת ריבית נוספת. ראשית, הריבית הנוכחית הינה אפסית ולא ברורה התועלת בהפחתה נוספת.  בנוסף, הפחתת ריבית נוספת תתמוך בהמשך תדלוק עליית המחירים בשוק הנדל"ן – תוצאה בלתי רצויה בתקופה הנוכחית", אמר ארצי.

לדבריו, מעבר לשיקולים אלו, הסבירות הגבוהה לעליית ריבית בארה"ב לפני סוף 2015 מאפשרת לבנק ישראל לדחות קבלת החלטה לתמיכה בייצוא ובפעילות העסקית עד לאחר בחינת ההשפעות של המהלך. בכך בנק ישראל משאיר לעצמו כדור אחרון במחסנית לפני שיעלה הצורך במהלכים כגון הרחבה כמותית".

יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, ציין כי החלטת בנק ישראל שלא לשנות את הריבית הושפעה, גנראה, מפיחות של 1.1% מול סל המטבעות - מאז ההחלטה האחרונה. "יחד עם זאת, בנק ישראל מציין את הירידה בציפיות האינפלציה והעלייה בסיכונים הגלובליים. בנק ישראל אך מציין שהנתונים הכלכליים מעוברים (בפרט אחרי הגידול המהיר במספר המועסקים בחודש אוגוסט). לפי הערכתנו, בנק ישראל יתקשה לעלות את הריבית בשנת 2016, זאת על רקע סביבת אינפלציה ממותנת, כך שהרחבת פערי ריביות שליליים מול ארה"ב תתמוך בהמשך פיחות בשקל בשנת 2016".

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, הדגיש כי למרות הציפיות בשווקים להפחתת ריבית נוספת בנק ישראל בחר, ובצדק, להותיר את הריבית על כנה. "רמתה הנוכחית של הריבית היא כזו שהרף להפחתה נוספת גבוה במיוחד. כל הפחתת ריבית נוספת תחשב בגדר מדיניות מוניטארית לא קונבציונאלית ולכן על מנת לשכנע את בנק ישראל להפחית את הריבית יש צורך לראות הרעה משמעותית בנתוני הפעילות הריאלית. מכיוון שלהערכתנו הנתונים החלשים של הרבעון השני הם זמניים בלבד (הערכה שמקבלת חיזוק מהודעת בנק ישראל), אנו מצפים לראות את הריבית נותרת ברמתה עוד זמן רב, לפחות עד אמצע 2016".

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי של בית ההשקעות אפסילון: "בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי בשל שתי סיבות עיקריות - החשש מהמשך עליית מחירי הדירות ובאופן לא מוצהר החשש מפני המדיניות הפיסקלית לאור הצעדים האחרונים של הממשלה שעלולים לגרום לאי עמידה ביעד הגרעון בשנה הבאה. אנו צופים שהריבית תיוותר נמוכה עוד זמן רב", אמר. 

איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות יצירות אמרה: "טוב עשה בנק ישראל שלא מיהר להפחית את הריבית. הבנק מודע לנתונים המקרו כלכליים המצביעים על התמתנות רמת הפעילות הכלכלית העולמית ובמשק, ולסיכון שנוצר, עקב כך, לחזרת האינפלציה אל תוך טווח יעד יציבות המחירים, בטווח הנראה לעין, עם זאת, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם שנמצאים כיום בעמדת המתנה לנתונים נוספים לפני שיקבלו החלטות בנוגע למדיניות המוניטרית, בחרה גם הוועדה המוניטרית להמתין ולבחון האם הקיפאון במשק ברבע השני של השנה הינו נקודתי או מסמן מגמה חדשה".

צח ברקי, סמנכ"ל כלכלה, מידע ומחקר בקבוצת דן אנד ברדסטריט ישראל ציין כי "אם בנק ישראל היה מפחית את הריבית, ההשפעה על קצב האינפלציה ועל הצמיחה היתה שולית מפני שההאטה בצמיחה המקומית נובעת מהשפעות אקסוגניות למשק המקומי - קצב גידול אטי בביקושים בכלכלה העולמית וירידת מחירי הסחורות.

"הנתונים המקומיים מראים על האטה גם בביקושים המקומיים, אך הפחתת ריבית לא היתה מסייעת משמעותית להגברתם. מלחמת המטבעות, הנפילה במחירי הסחורות והתפתחות החובות באירופה ובסין בהחלט מקשות על הצמיחה בעולם ואף יש חשש להאטה חריפה בכלכלה העולמית. הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות בשוק המקומי הוא להתכונן, מבחינה פיסקאלית, לתסריט של האטה".

חן הרצוג, כלכלן ראשי, , BDO Consulting Group, ציין כי המשק הישראלי כבר הפנים מצב של ריבית אפסית, ולכן המשמעות של אי הורדת הריבית הינה סימלית בלבד. "בנק ישראל החליט להותיר את הריבית על כנה, ובכך נמנע מלבצע צעד סימלי שיכול היה לתת רוח גבית לתוכנית משרד האוצר להאצת הצמיחה. צעדי עידוד השקעות ועידוד היצוא שהכריז עליהם כחלון היום, הינם צעדים הכרחיים, אולם לא מספקים, כדי להחזיר את אמון המשקיעים במשק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker