מותן של המניות הקטנות

חברות בשווי של 100 ו-200 מיליון שקל, שבשנות גאות קודמות רצו להנפיק בבורסת תל אביב - כבר לא מוצאות בה עניין יותר

חגי עמית
חגי עמית
שערי מניות בורסת ת"א
שערי מניות בורסת ת"אצילום: בלומברג

ראש השנה אמנם יצוין רק בשבוע הבא, אבל הבורסה של תל אביב פירסמה כבר אתמול את סיכום השנה העברית שלה. תשע"ה היתה בסך הכל שנה טובה. אילולא הקריסה בשוקי העולם באוגוסט — שגבתה את מחירה גם בבורסה המקומית — היה מדד ת"א 25 מסיים את השנה בשיא או בקרבתו עם זינוק של כמעט 20%. ואולם גם כך, הסתיימה השנה עם עלייה נאה של יותר מ–10% במדד המוביל של תל אביב. אם נוסיף לכך את העובדה שהנפילות של אוגוסט נראות כרגע כמו אירוע רחוק (מתחילת שנת הלימודים עלה המדד ב–2%) — ניתן לומר שהשמים הם הגבול.

למי שהתרגל לזעקות הפניקה בשנים האחרונות שלפיהן "הבורסה של תל אביב מתייבשת", נכונה הפתעה בסיכום השנתי. בתשע"ה היה מחזור המסחר היומי במניות ותעודות סל גבוה ב–16% מתשע"ד, ומחזור המסחר באג"ח לא ממשלתיות היה גבוה ב–24% מבשנה הקודמת. למרות זאת, אין אווירה של שגשוג בבורסה. מבין שני הנתונים האלו קשה במיוחד להסביר את העלייה במחזורי המסחר במניות. זאת במיוחד בהתחשב בעובדה שהבורסה המשיכה השנה להתכווץ, וזכתה רק לשלוש הנפקות ראשונות של מניות לציבור של חברות שהגיעו לתל אביב.

לא שחלילה אנחנו מתכוונים לקלקל את החגיגה, אבל את העלייה במחזורי המסחר לא ניתן לשייך בהכרח לעניין מחודש במניות. סביר להניח שלחלק משמעותי ממנה אחראית אווירת המשבר של אוגוסט, שבו נרשמו פדיונות של כמעט 5 מליארד שקל בענף קרנות הנאמנות. הדרמה של אוגוסט אחראית באופן חלקי גם לעלייה — המשמעותית יותר — במחזורי המסחר באג"ח הלא ממשלתיות. ניתן להסביר בה גם את הירידה במחזורי המסחר באג"ח הממשלתיות: בצוק העתים המשקיעים נאחזו באפיק הממשלתי, ולא הקטינו את אחזקותיהם בו.

עם זאת, באג"ח הלא ממשלתיות, בניגוד לאפיק המנייתי, משחק תפקיד גם העניין האמיתי של המשקיעים בשוק האג"ח הקונצרניות. 56 מיליארד שקל גויסו באפיק האג"ח הקונצרניות בידי המגזר העסקי. העניין שמעורר שוק האג"ח הישראלי, כתוצאה מהריביות הנמוכות שבהן ניתן לגייס כסף, השתקף במיוחד בגיוסים חברות זרות. 3.5 מיליארד שקל גייסו חברות זרות בתשע"ה.

הגיוסים בשוק האג"ח מדגישים עוד יותר את הדלות של גיוסי ההון באפיק המנייתי. הם שומטים במידה מסוימת את הקרקע מתחת לטיעון שלפיו חברות אינן מגיעות לבורסה של תל אביב בגלל עודף הרגולציה שממנו הן סובלות. הרגולציה על מנפיקות אג"ח אמנם נמוכה מעט מהרגולציה על חברות המנפיקות מניות — ועדיין התהליכים דומים.

את ההסבר לגאות בשוק האחד, ודממת המוות בשוק האחר — ניתן למצוא בעיקר בכך שלחברות הקטנות אין כנראה מה לחפש כיום בבורסה. חברות בשווי של 100 ו–200 מיליון שקל, שבשנות גאות קודמות רצו להנפיק בבורסה — כבר לא מוצאות בה עניין.

מותן של המניות הקטנות מודגש גם כשמעמיקים בסיכומי התשואות של השנה העברית היוצאת. שתי המניות הגדולות של הבורסה — טבע ופריגו — תרמו 7% לעלייה בת"א 25. השפעתן על מדד ת"א 100 מצומצמת יותר, וגם עקב כך הסתפק המדד בעלייה של פחות מ–8%. ככל שגולשים מטה לכיוון המניות הקטנות, המצב נהיה עגום. מדד ת"א 75 ירד ב–6%, ומדד היתר כולו עלה ב–2.5% בלבד.

היעלמות המניות הקטנות נובעת מכמה גורמים: התחזקות המסחר הממוחשב (אלגוטריידינג) הבריחה מהשוק את סוחרי היום, שרבים מהם התמחו במסחר במניות האלו; הגופים המוסדיים בשוק ההון כולו חוו תהליכים של מיזוגים בשנים האחרונות, שהביאו לכך שמספר קטן של גופים חולש כיום על כלל הענף המוסדי; וגופי הענק האלו כבר לא רואים עניין במסחר במניות קטנות, שהן חסרות השפעה על התשואות שיציגו בתיקי ההשקעות הגדולים שלהם.

אבל בסופו של דבר, מניות קטנות, מניות גדולות, מה לנו כי נלין. השורה התחתונה מעידה כי תשע"ה היתה שנה רביעית של עליות בבורסה המקומית. למה לחפש את חצי הכוס הריקה. כל זמן שהממשלה הסינית ממשיכה לשפוך מאות מיליארדי דולרים על שוק המניות שלה כדי למנוע מפולות מיותרות — המשקיע הישראלי יכול להיות רגוע.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker