הבורסה מסכמת את תשע"ה עם שלוש הנפקות חדשות - ועלייה במחזורים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סיכום שנה

הבורסה מסכמת את תשע"ה עם שלוש הנפקות חדשות - ועלייה במחזורים

הבורסה המקומית רושמת שנה עברית רביעית ברציפות של עליות נאות במרבית המדדים ■ ת"א 25 עלה ב-10%, תוך שהוא שובר כמה פעמים את שיאו ■ מנגד, מדד הביומד נפל השנה ב-23% ומדד הנפט והגז נחלש ב-16%

ביום ראשון הקרוב יציינו אזרחי ישראל היהודים את כניסתה של שנת תשע"ו, ויוכלו במקביל לברך על התשואה הנאה שהניבה הבורסה בתשע"ה. כך, למשל, מדד ת"א 25 (מעו"ף) עלה בשנה היהודית היוצאת (לא כולל ימי המסחר היום ומחר) בכ-10%. אם בימים אלה לא יתרחשו נפילות שערים חריגות, הבורסה תסגור שנה עברית רביעית ברציפות של עליות נאות במרבית המדדים. בשנה היוצאת שברו ת"א 25 ות"א 100 כמה פעמים את שיאיהם.

שני מדדי מניות נוספים שבלטו לחיוב בתשע"ה בבורסה המקומית הם ת"א טכנולוגיה, שטיפס ב-10.5% ות"א טק־עילית שעלה ב-9%. ואולם, יש משקיעים שישמחו לשכוח מתשע"ה ולשים אותה מאחוריהם. למשל, אלו שהשקיעו במדד ת"א ביומד שנפל ב-21.5%, או אלו ששמו את כספם בת"א 75 ואיבדו 6%. גם הרווחים של 14% שמהם נהנו המשקיעים במדד ת"א נפט וגז בתשע"ד נמחקו ואף יותר בשנה היהודית הנוכחית עם ירידה של 16% במדד.

בורסת תל אביב
בלומברג

מחזור המסחר היומי הממוצע בשוק המניות (כולל תעודות הסל) בשנה היהודית החולפת היה גבוה ב-16% מהמחזור בתשע"ד והסתכם ב-1.4 מיליארד שקל. ואולם, המחזור היומי הממוצע במניות ללא תעודות סל עלה רק ב–6% השנה לעומת תשע"ד והסתכם ב-900 מיליון שקל בלבד. לעומת זאת, המחזור היומי הממוצע בשוק איגרות החוב התכווץ השנה ב–27% והסתכם ב-3.4 מיליארד שקל ביום.

המחזור הממוצע היומי באיגרות חוב לא ממשלתיות (ללא תעודות סל) צמח ב–12% בשנה העברית הנוכחית ל-800 מיליון שקל ולכ–1.2 מיליארד שקל כולל תעודות סל על מדדי האג"ח.

גידול של 7% באופציות על מדד ת"א 25

באופציות על מדד ת"א 25 גדל המחזור היומי ב-7% בתשע"ה והן ריכזו מחזור ממוצע יומי של 215 אלף אופציות. האופציות השבועיות נהנו ממחזור ממוצע יומי של 40 אלף אופציות - פי שניים לעומת המחזור בתשע"ד.

נתון שבלט לטובה הוא קפיצה של 70% בהשקעות של משקיעי חוץ במניות בישראל. בתשע"ד רכשו משקיעי חוץ מניות ב–1.1 מיליארד דולר, ובתשע"ה הסכום עלה ל–1.9 מיליארד דולר. מנגד, חלה עלייה של 80% במכירות אג"ח ממשלתיות השנה בידי משקיעי חוץ, שמכרו ב–1.1 מיליארד דולר בתשע"ה, לעומת 0.6 מיליארד דולר בתשע"ד.

נראה כי המשקיעים הזרים מימשו את הרווחים לאחר עליות של 10% במדדי האג"ח השקליות הממשלתיות בתשע"ד, תוך שהם מפסידים עליות של עד 3% בתשע"ה. איגרות החוב הממשלתיות הצמודות נותרו בתשע"ה ללא שינוי, ואילו איגרות החוב הקונצרניות הצמודות ירדו ב–2%. מגמה הפוכה נרשמה השנה במדדי התל בונד העיקריים, שירדו בין 1.5% ל–3%. מדד תל בונד לא צמודות שהושק באמצע ינואר בתשע"ה עלה ב–2% מאז השקתו.

מספר החברות בבורסה גם השנה רשם ירידה - מ–474 חברות בסוף תשע"ד ל–465 חברות בסוף תשע"ה. לא זאת בלבד, אלא שרק שלוש חברות החליטו לרשום את מניותיהן למסחר בבורסה המקומית בתשע"ה - שפיר הנדסה, קבוצת אורון וויתניה (שאיגרות החוב שלה כבר נסחרו) - שגייסו 600 מיליון שקל. זאת בהשוואה ל–900 מיליון שקל שגויסו בתשע"ד בידי ארבע מנפיקות חדשות. כאשר 18 חברות נמחקו מהמסחר. תשע חברות נמחקו בעקבות הצעות רכש ומיזוגים, שתי חברות נמחקו עקב אי־עמידה בכללי השימור, ארבע חברות עקב הסדר/פירוק ושלוש חברות מסיבות אחרות. לעומתן, שש חברות ביצעו רישם כפול. בנוסף, הוכנסה פעילות חדשה לשבעה שלדים בורסאיים.

הדבר הוביל לכך שרק 5 מיליארד שקל גיוסו באמצעות הנפקות חדשות (חלק הארי של חברות נסחרות) - ירידה של כ-40% בהשוואה לתשע"ד.

תל אביב בורסה
בלומברג

שש חברות נכנסו לת"א ברישום כפול

שש חברות נכנסו לבורסה המקומית באמצעות רישום כפול: חברת הנדל"ן המניב פלאזה סנטרס אן.וי , שמניותיה נסחרות בבורסות לונדון וורשה וביצעה רישום במסגרת הסדר נושים; קנון הולדינגס, שהיא חברת השקעות זרה, שהתפצלה מהחברה הבורסאית החברה לישראל; אורמת טכנולגיות, שמיזגה לתוכה את החברה הבורסאית אורמת תעשיות; אופטיבייס, שנסחרה עד כה רק בארה"ב; וחברות הביומד האמריקאיות נבידיאה וביוטיים שמניותיהן נסחרות ב–NYSE.

הממשלה הקטינה בכ-40% את גיוסיה בשוק המקומי. הממשלה גייסה רק 39 מיליארד שקל באג"ח, בהשוואה ל–61.5 מיליארד שקל בתשע"ד. לא זאת בלבד, אלא שנרשם קיטון בגיוס של המגזר העסקי, שסיכם את השנה עם גיוס של 56 מיליארד שקל באמצעות אג"ח, בהשוואה ל–58 מיליארד שקל בתשע"ד. חברות הנדל"ן והבנקים הובילו את מחזורי החוב בשוק כשגייסו 17.5 ו–16 מיליארד שקל בהתאמה. בין חמש המנפיקות המקומיות שגייסו חוב של 3 מיליארד שקל בלטו מגדל ביטוח ורכבת ישראל, שגייסו כל אחת מיליארד שקל מהמשקיעים.

גיוס שיא של 6.5 מיליארד שקל נרשם בידי 11 חברות שבחרו בישראל לבצע הנפקת אג"ח השנה, בהשוואה ל-1.3 מיליארד שקל שגויסו בידי שלוש חברות בתשע"ד. שש חברות מתוך 11 הן חברות נדל"ן זרות, שהגיעו במיוחד לישראל בשביל לגייס סכום כולל של 3.5 מיליארד שקל. הסכום הגבוה ביותר מקרב המשקיעים הישראלים הושקע בגיוס החוב של חברת מויניאן לימיטד, שגייסה 1.4 מיליארד שקל.

ג'ו מויניאן
תומר אפלבאום

הבורסה מציינת כי בתחום ההנפקות נרשמה עלייה בריכוזיות - מחצית מ–21.7 מיליארד שקל שגויסו מהציבור, התצבעו ב–14 הנפקות גדולות. הבולטות היו של הבנקים מזרחי טפחות ובנק הפועלים, שגייסו כל אחד 5 מיליארד שקל. 3 מיליארד שקל נוספים, כמחצית מהסכום שגויס בתשע"ד, בוצעו בהקצאות פרטיות של אג"ח. 8 מיליארד שקל נוספים גיוסו ברצף המוסדיים, לעומת 12.5 מיליארד בתשע"ד.

61 תעודות סל 
חדשות בתשע"ה

בתשע"ה הונפקו 61 תעודות סל חדשות, וכיום נסחרות 614 תעודות סל ו–23 תעודות מטבע. שווי אחזקות הציבור בשוק תעודות הסל עלה מ-126 מיליארד שקל בסוף תשע"ד ל–127 מיליארד שקל לקראת סוף תשע"ה. מנגד, שווי אחזקות הציבור בתעודות מטבע צנח בכמחצית - מכ–26 מיליארד שקל בסוף תשע"ד לכ-13 מיליארד שקל בסוף תשע"ה. כל הירידה נבעה ממכירות נטו בהיקף ענק בידי הציבור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#