זקן עושה חסד עם לאומי: מציג את ההסתבכות בארה"ב כרשלנות בלבד

הרשויות האמריקאיות תיארו את התנהלות הבנק בפרשת הסיוע למעלימי מס כעבריינית, והטילו עליו קנסות בסך 400 מיליון דולר ■ המפקח על הבנקים היוצא, לעומתם, בחר למקד את דו"ח הביקורת שלו על הפרשה בכך שבכירי לאומי לא הפנימו בזמן את השינויים בסביבה הרגולטורית

סיון איזסקו
שתפו בפייסבוק

חשבונות בנק שנוהלו תחת שמות פיקטיביים; בנקאים שסיפקו ללקוחות טלפונים סלולריים אנונימיים שבאמצעותם שוחחו על כספים סודיים בבנק; בנקאים שנכנסו לארה"ב במסווה של תיירים ונפגשו בחשאי עם עברייני מס בפארקים ובתי קפה; ושורה של מוצרים פיננסיים שהבנק יצר כדי לשרת את לקוחותיו עברייני המס - כך תיארו הרשויות בארה"ב את התנהלותו של בנק לאומי בפרשה שבגינה הוטלו עליו קנסות בהיקף של 400 מיליון דולר במסגרת הסדר כופר שנחתם ב–2014, לאחר חקירה שנמשכה כשלוש שנים. זהו הקנס הכספי הגדול ביותר שהוטל על תאגיד ישראלי אי פעם.

האמריקאים תיארו את התנהלותו של בנק לאומי כעבריינית, ואף ציינו כי "עובדים בכירים בלאומי, ובהם יועצים משפטיים של הבנק, ידעו על אופי הפעילויות הבעייתיות, אך במקום לדווח על המעשים הפסולים לרגולטורים - הם תמכו בפעילות באופן אקטיבי".

צילום: תומר אפלבאום

התיאורים הללו, שנלקחו מתוך הסכם הכופר שעליו חתם הבנק מול הרשויות האמריקאיות ב–2014, כלל לא הוזכרו בדו"ח הביקורת המרוכך שחיבר המפקח על הבנקים היוצא, דודו זקן, שתמציתו נחשפה בהודעה לבורסה שפירסם בנק לאומי ביום חמישי האחרון. המפקח עשה בכך חסד גדול עם ראשי לאומי לשעבר - יו"ר הדירקטוריון, איתן רף; המנכ"לית, גליה מאור; ומנהל החטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית, צבי איצקוביץ' - כשמיקד את הביקורת שלו בכך שללאומי נדרשו שנתיים לזהות שכללי המשחק השתנו. כך, בעוד הרשויות האמריקאיות הצביעו על העבירות שלאומי ביצע, זקן ממקד את הדו"ח שלו ברשלנות של ראשי לאומי לשעבר.

העמדה של זקן משרתת במידה רבה את הבנק. אילו זקן היה קובע כי לאומי וראשיו ביצעו עבירות, הדבר היה מפחית במידה ניכרת את סיכוייו להצליח להפעיל את פוליסת ביטוח אחריות נושאי המשרה שלו - שהיקף הכיסוי שלה הוא 250 מיליון דולר, ונועדה לפצות את הבנק במקרים של גרימת נזק ברשלנות (המצב שדו"ח המפקח קובע שהתקיים).

בנק לאומי מסייע ללקוחות זרים להעלים מסים כבר עשרות שנים. במסמך תגובה נדיר שהבנק פירסם ביום חמישי, כתגובה לדו"ח הביקורת של זקן, לאומי טען, לראשונה באופן פומבי, כי הבנק פעל בגיבוי ממשלות ישראל - שחוקקו מסגרת חוקית שתאפשר ליהדות התפוצות להפקיד כספים בלתי־מדווחים בבנקים הישראליים. לאומי כתב בתגובה לדו"ח הביקורת כי "מדובר בכספים בלתי־מוצהרים של יהדות העולם, שממשלות ישראל פעלו בשנים עברו להפקדתם במערכת הבנקאות בישראל, לצורך ביסוס כלכלת המדינה".

זו אולי הסיבה לכך שהמפקח על הבנקים לא בחר למקד את הדו"ח שלו בעצם הסיוע שלאומי העניק לעברייני המס במשך עשרות שנים, אלא להתמקד בכך שבכירי לאומי לא הפנימו שהסביבה הרגולטורית השתנתה.

לא זיהו את הסיכון

ב–2008, הגירעון האמריקאי העמיק בעקבות משבר הסאבפריים, והממשל בחר להגדיל את גביית המסים מהמתחמקים ממס. אחד המהלכים המרכזיים של הרשויות האמריקאיות היה הגברת האכיפה נגד בנקים וגופים פיננסיים.

גליה מאור ואיתן רףצילום: עופר וקנין

הבנק הראשון שנגדו פתחו האמריקאיים בחקירה היה UBS השווייצי - וזאת באמצעות חקירות אגרסיביות במיוחד, שכללו מעצרי פתע של בכירי הבנק שנכנסו לארה"ב. בפברואר 2009 הרשויות האמריקאיות הטילו על UBS קנס של 780 מיליון דולר, והסבירו את חומרת מעשיו. מאז ועד היום, רשויות ארה"ב גבו מבנקים ברחבי העולם קנסות בסך יותר מ–100 מיליארד דולר.

בבנק לאומי, אז בראשות איתן רף ומאור, לא הפנימו שכללי המשחק השתנו. במקום להפסיק את הפעילות מול עברייני המס האמריקאים, לאומי אף התחיל לפנות לעברייני מס מ–UBS בהצעה שיעבירו את כספם הבלתי־מדווח לבנק לאומי. לא רק זאת, אלא שב–2011 — כבר שלוש שנים אחרי השינוי הגדול באכיפה - מאור הובילה עסקה לרכישת הבנק השווייצי ספדיה תמורת 670 מיליון שקל. עיקר לקוחותיו של בנק ספדיה היו מעלימי מסים.

מאור כתבה אז בהודעה לעיתונות שפירסמה לרגל השלמת עסקת הרכישה כי "רכישת בנק ספדיה מחזקת ותורמת רבות לפעילות הבנקאות הפרטית והבינלאומית שלנו, המהווה נדבך מרכזי באסטרטגיה העסקית של קבוצת לאומי". הציטוט הזה מדגיש כיום בדיעבד עד כמה שגתה מאור בקריאת המפה הרגולטורית. היא אף הכריזה בהודעה לעיתונות על הרחבת פעילות הבנקאות הפרטית הבינלאומית, שבאמצעותה הבנק פעל לגייס פיקדונות בלתי־מדווחים.

בדו"ח הביקורת, זקן לא ממקד את הדיון בעצם הסיוע שבנק לאומי העניק לעברייני המס במשך עשרות שנים, עד שנתפס ב–2011 - אלא דן בעיקר בשאלת ההתרשלות של בכירי לאומי החל מ–2008. זקן כותב כי את עיקר הביקורת הוא מפנה כלפי מאור ואיצקוביץ', מכיוון שהשניים לא זיהו את הסיכון שבפעילות מול הלקוחות האמריקאים, ולא דיווחו לדירקטוריון בהתאם.

בדו"ח נכתב כי "המנכ"לית ומנהל החטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית נושאים בעיקר האחריות על אי־בחינה מחדש של המדיניות בכל הקשור לפעילות חוצה גבולות עם לקוחות אמריקאים; אי־מיפוי הפעילויות והשירותים שמעמיד הבנק ללקוחות אמריקאים; ועל אי־בחינה של מה נחשב מבחינת השלטונות האמריקאיים כסיוע להעלמת מס, לרבות באמצעות פנייה לקבלת חוות דעת משפטית בעניין. בנוסף, עד ינואר 2010 המנכ"לית ומנהל החטיבה לא הציפו באופן מספק את המידע אודות ההתפתחויות והשינוי ברמת הסיכונים הנובעים מהן בפני הדירקטוריון".

במלים אחרות, זקן כותב כי מאור ואיצקוביץ' התרשלו בתפקידם. העובדה שזקן מייחס את עיקר האחריות לכשלים למאור ולאיצקוביץ' תמנע מהם בעתיד לשמש נושאי משרה בתאגיד בנקאי (נוכח דרישות הפיט אנד פרופר). עבור מאור, ששימשה בעברה כמפקחת על הבנקים - זהו סוף אירוני לקריירה שלה בענף הבנקאות, שבמהלכה גרפה שכר בעלות מצטברת (ברוטו) של יותר מ–100 מיליון שקל.

ביקורת גם על הדירקטוריון

זקן מותח ביקורת גם על הדירקטוריון בראשות רף, וכותב כי "יו"ר הדירקטוריון לא דרש מההנהלה מידע מפורט יותר בנושא ההתפתחויות והשלכותיהן על פעילות הבנק, ולא העלה את הנושא על סדר היום של הדירקטוריון עד ינואר 2010". דברים אלה ממחישים את חוסר העצמאות של דירקטוריון הבנק, שבחר למקד את הדיונים במידע שההנהלה הציפה, ולא בירר סוגיות בעצמו.

המפקח כותב עוד כי "הדירקטוריון הסתפק בדיווחים שנמסרו לו במסגרת דו"חות מנכ"ל, וגם כשהתקיימו דיונים בדירקטוריון, לא דרש כי יבוצע מיפוי של כלל הפעילויות והשירותים שמעמיד הבנק ללקוחות אמריקאים וכי הבנק יבחן מה נחשב מבחינת השלטונות האמריקאיים כסיוע להעלמת מס - לרבות באמצעות פנייה לקבלת חוות דעת משפטית בעניין, כדי לזהות, לנטר ולטפל בסיכונים המתגברים בפעילות חוצה הגבולות של הבנק עם לקוחות אמריקאים. בהקשר זה יצויין כי בתקופה הנבדקת העסיק הדירקטוריון על בסיס קבוע יועצת משפטית לדירקטוריון (עו"ד דליה טל; ס"א)".

ברמה האופרטיבית, זקן דרש מלאומי להקים ועדה בלתי תלויה - שהבנק למעשה כבר הקים לפני חמישה חודשים. הדרישה השנייה של זקן היא כי לאומי ידרוש מהבכירים לשעבר להשיב את הבונוסים שקיבלו.

מאור גרפה בשנים שבגינן נחקר הבנק (2001–2011) שכר ובונוסים בעלות של יותר מ–60 מיליון שקל, . ההערכה היא כי לפחות 20 מיליון שקל מתוך סכום זה שולמו בבונוסים. את סך הבונוסים המדויק לא ניתן להסיק מהדו"חות, מכיוון שעד 2007 לאומי הציג סעיף מאוחד לשכר ובונוסים.

רק מ–2008 החל הבנק להציג את הבונוסים בנפרד מהשכר. למאור לא שולם בונוס ב–2008, והיא קיבלה בונוס של 4.4 מיליון שקל הן ב–2009 והן ב–2010. רף קיבל בתקופת החקירה שכר ובונוסים בסך כ–40 מיליון שקל. ב–2008 רף לא קיבל בונוס, ב–2009 הוא קיבל 3.5 מיליון שקל וב–2010 הסתכם הבונוס שלו בכ–2 מיליון שקל.

בפרק הדרישות מהבנק כתב זקן כי "הליך הפקת הלקחים יכלול, בין היתר, בחינה של התנהלות ההנהלה הבכירה והדירקטוריון ב–2008–2010 וכן, בשל הנזק הכבד שנגרם לבנק, קביעת מתווה לחישוב מחדש של כספי הבונוס ששולמו לנושאי המשרה על בסיס ממצאי הוועדה, ובפרט עבור יו"ר הדירקטוריון, המנכ"לית ומנהל החטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית".

"הדו"ח - חוכמה בדיעבד"

רף, מאור ואיצקוביץ' טוענים בתגובה כי הדו"ח של הפיקוח על הבנקים הוא חוכמה בדיעבד. לדבריהם, "הפיקוח על הבנקים עצמו לא נקט עמדה כלשהי בסוגיות נשוא הדו"ח, אף שהיה מודע להתפתחויות בבנקאות העולמית, לרבות פרשת UBS, בזמן אמת; ואף שהיתה לו גישה ישירה לכל המידע שהיה בבנק, למבנה הבנק, לנוהליו ולאופן התנהלותו.

"גם כשהפיקוח התבקש על ידי הבנק להדריך אותו כיצד לפעול עם לקוחות אמריקאים, נמנע הפיקוח ממתן הדרכה בעניין. הפיקוח לא הורה לבנק, לא במישרין ולא בעקיפין, לשנות או להחמיר את הצעדים שבהם נקט. רק ב–2015 הוציא הפיקוח על הבנקים הנחיה בעניין פעילות עם לקוחות זרים".

כך או כך, ההתמודדות של בכירי לאומי לשעבר לא מסתיימת עם פרסום דו"ח הביקורת של זקן. האיום המרכזי עליהם הוא בדיקה שמקיים היועץ המשפטי לממשלה באמצעות זרועות האכיפה השונות (משטרת ישראל, רשות איסור הלבנת הון, רשות המסים ועוד) שבודקת אם קיימים היבטיים פליליים לפרשה.

מקור בכיר במשטרה אמר בעבר ל–TheMarker כי להערכתו יש מקום לפתוח בחקירה פלילית בנושא, ואולם מאז חלפו כמה חודשים והיועמ"ש לא קיבל כל החלטה. במקביל, מבקר המדינה בוחן את התנהלות המפקח על הבנקים בנושא.

צרה נוספת שעמה נושאי המשרה נדרשים להתמודד היא תביעה נגזרת מצד בעלי מניות, הדורשים מנושאי המשרה לשעבר לפצות את הבנק על הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתנהלותם. התביעה הוקפאה בינתיים עד שוועדה בלתי־תלויה שמינה דירקטוריון לאומי תחליט אם הבנק מעוניין להיכנס בנעלי התובעים, ולנהל את התביעות נגד נושאי המשרה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker