פנייה לבנק ישראל: לפתוח בחקירה נגד ציון קינן מנכ"ל בנק הפועלים - בפרשה המינית

עו"ד אלוני סדובניק שנשכרה על ידי מוטי זיסר כותבת לפיקוח על הבנקים: "בצמרת בנק הפועלים ידעו על פרשה חמורה של ניצול מיני ולא הביאו זאת לידיעת הרשויות" ■ "יש לבדוק כמה זמן ידע ציון קינן על הדברים"

שרון שפורר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שרון שפורר

עורכת הדין רוני אלוני סדובניק פנתה לאחרונה במכתב למפקחת על הבנקים הנכנסת חדוה בר (וכן למפקח היוצא דודו זקן) בבקשה דחופה להורות על חקירת משטרה בפרשה המינית בבנק הפועלים. עד כה נמנע בנק ישראל מלעסוק בפרשה וזאת למרות סדרת כתבות נרחבת ב-TheMarker שבה עלתה האפשרות כי ההתנהלות בבנק היתה לא תקינה ומנכ"ל הבנק ציון קינן ידע עליה אך בחר שלא לעשות דבר.

סדובניק, שמתמחה בייצוג נפגעות עבירות מין נשכרה על ידי איש העסקים מוטי זיסר ופנתה לבנק ישראל עם תמלול הקלטת השיחה בין זיסר לבין אילן אמיר שנחשפה לאחרונה במהודרת החדשות של ערוץ 10. זיסר, אחוז רצון לנקום בבכירי בנק הפועלים ואולי גם לפעול כדי לשנות את רוע הגזירה שבה ירד מנכסיו ואיבד את ביתו לאחר שבנק הפועלים גרר אותו להליך משפטי, הקליט בסתר שיחה פרטית שקיים עם אילן אמיר. בשיחה חושף אמיר חושף את פרטי הפרשה. זיסר סבור שפועלים פעל נגדו ביד קשה לעומת יחסו של הבנק לטייקונים אחרים.

ד"ר חדווה בר, המפקחת על הבנקים
ד"ר חדווה בר, המפקחת על הבנקיםצילום: רון קדמי

סדובניק בדקה את ההיבטים המשפטיים בפרשה ולטענתה בעקבות מקרים נוספים שהובאו לידיעתה במערכת הבנקאות, היא פנתה לפיקוח על הבנקים וכתבה: " הריני עושה פנייה מקדמית זו אליכם, כרגולטור האמור לפקח על נורמות התנהלות תקינה של מנהלי והנהלות הבנקים בישראל, בכלל ובתחום עבריינות מין בפרט, וזאת לאור מספר מקרים עוקבים שהגיעו למשרדי לאחרונה ומעלים חשש כבד להיווצרות תרבות ארגונית מינית שאינה עולה בקנה אחד עם החוק הפלילי ותקנות החוק למניעת הטרדה מינית".

היא טוענת כי על פי התמליל עולה כי לכאורה כי בצמרת הבנק היה ידוע מזה תקופה ממושכת על פרשה חמורה של ניצול מיני מצד מנהלים כלפי עובדת הבנק, כשמדובר לכאורה בריבוי מקרים שבוצעו בעובדת והמצויים ברף הגבוה ביותר של החוק למניעת הטרדה מינית ומהווים לכאורה גם עבירה על סעיף 346 348 לחוק העונשין-התשל"ז המגדיר מעשים אלו כאונס לכל דבר ועניין – ומעשים אלו כלל לא הובאו לידיעת הרשויות הרגולטוריות המוסמכות לפקח על תפקוד מנהלי התאגיד.

סדובניק טוענת גם כי התמליל מהווה ראיה ראשית לכאורה למודעות מלאה של הנהלת הבנק למעשים ומשלא הובאו הדברים לחקירה הרי שיש חשש לעבירה על סעיף 31 לחוק העונשין בדבר איסור לסייע להסתיר עבירה.

ציון קינןצילום: עופר וקנין

סדובניק כותבת לבנק כי "עיון בכתבות נרחבות בעיתונות הכלכלית TheMarker וגלובס, בעניין פרשת ניצול מיני בצמרת הנהלת בנק הפועלים, מעלה חשש כבד כי מדובר בפרשה בה נראה לכאורה כי מנכ"ל הבנק עצמו טיפל בה באופן הנראה על פניו כמנוגד לכללי חובת הדיווח ומחייב חקירת עומק של תהליך קבלת ההחלטות - האם אכן ידע על המעשים? כמה זמן ידע על הדברים? מהן הפעולות שנקט כמנהל התאגיד? מדוע בחר מנהל הבנק להוציא את בירור התלונה לגורם בודק חיצוני ולא לבדיקת הממונה על בירור תלונות על הטרדה מינית בתוך מנגנון פנים הבנק? האם התנהלות זו אינה מהווה חיפוי והסתרת מעשי המטריד? שאלות כבדות משקל ותשובה-אין".

סוגיה נוספת אליה מתייחסת סדובניק היא חשיפת TheMarker שלפיה העובדה הבכירה אשר היתה מעורבת בפרשה המינית עם שמעון גל ניהלה מו"מ עם הבנק באמצעות עורך הדין הפלילי אביגדור פלדמן ואשר בסופו מונתה לתפקיד מנכ"לית חברה מקבוצת הבנק. בהקלטה אמר אמיר לזיסר: "שלא יהיה לך ספק שהיא קיבלה פיצוי כספי. פיצוי וגם קידום".

סדובניק כותבת: "יש לבדוק באם שולם כסף ו/או שווה כסף מקופת הבנק במסגרת פרשה זו? באיזה הליך אושרו תשלומים אלו ובאיזה סעיף תקציבי הם דווחו בתשקיפים הרבעוניים ובדו"חות הכספים של הבנק אם בכלל?". לטענת סדובניק, "במקרה שאכן שולמו כספים או שווי כסף מקופת הבנק ו/או ממשאבי ו/או מנכסי הבנק או מחברות בנות של הבנק, נשאלת השאלה האם נקט מנהל הבנק פעולה משפטית של דרישת שיפוי מטעם המנהל המטריד? ואם לא שיפה המטריד את קופת הבנק מדוע לא השיב הכספים ו/או שווים לבנק?". עוד היא כותבת כי "אם החליט מנהל הבנק לראות בכספים שהוציא הבנק בפרשה זו כסוג של "חוב אבוד", באילו נהלים נאחז לצורך כך? האם בוצעו פעולות ויתור על כספי שיפוי הבנק בידיעת הרגולטור? הדירקטוריון? בעלי המניות? הרשות לניירות ערך?"

צילום: מוטי מילרוד

סוגיה נוספת שסדובניק טוענת כי יש לחקור לעומק במקרה זה, היא, "האם היועצים המשפטיים של הבנק שטיפלו בפרשה זו מטעם הנהלת הבנק חיוו דעתם המקצועית ביחס לשאלת השיפוי הכספי מצד המנהל שגרם נזק כספי לקופת הבנק? אם כן מה היתה המלצתם?".

במכתב היא כותבת כי "פרשה זו שהבנק נאלץ בה בוודאי לשלם הוצאות כספיות ניכרות לבוררת החיצונית, לעורכי הדין של כל הצדדים ואולי פיצוי לנפגעת או שווי פיצוי - כל אלו הוצאות החושפות את מנהל הבנק וצוותו לתביעות משפטיות מצד בעלי עניין וכד'- האם נתן על כך היועמ"ש של הבנק את דעתו ? אם נתן דעתו, אזי מה היתה דעתו המקצועית? ואם לא נשאל על היבט מהותי כלכלי כזה - מדוע לא נשאל?".

קרדיט: ערוץ 10

"הנה כי כן", לדבריה, "יש לבצע חקירה נאותה לגבי אופן הדיווח של תשלומים אלו בדו"חות הכספיים של התאגיד, לרשות לניירות ערך, לבעלי המניות וכיו"ב, לא רק בשל חובת הדיווח אלא בעיקר לאור שאלות מהותיות הנוגעות לשיקול הדעת של מנהלי הבנק שניהלו פרשה זו".

עוד מוסיפה סדובניק כי "אם אכן נכונים דברי אמיר העולים מהתמליל, ולכאורה קיים דו"ח שהכינה כבוד השופטת דינה אפרתי, הממונה על בירור התלונות בעניין הטרדה מינית מטעם בנק הפועלים, וקיים לכאורה גם מסמך ממצאים של מבקר הבנק שבדק פרשה זו - הרי חלה חובה על הרגולטור לדרוש חקירת משטרה. זאת שכן לטענתה "תקנות החוק למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד) התשנ"ח-1998 מטילות על מנכ"ל הבנק חובות אקטיביות ברורות לבדוק אם בכלל מולאו במקרה זה, שאם לא כן, חושפות את הבנק לתובענות משפטיות בשל אי קיומן.

לטענת סדובניק, על מנהל הבנק חלה חובה לנקוט הליכי משמעת (שלא ננקטו במקרה זה)  וכן חובת דיווח על מקרה זה לגוף "האחראי" שהינו במקרה זה המפקח על הבנקים, רשות ניירות ערך ודירקטוריון הבנק. היא כותבת כי "סעיף 8 לתקנות קובע כי מעביד  המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב למנות ממונה על בירור תלונות, נשאלת השאלה האם בבנק הפועלים אכן מונה ממונה כזה ואם כן מדוע לא הובא מקרה זה לטיפולו והוצא החוצה לגורם חיצוני?".

צילום: מוטי מילרוד

היא מפנה גם לסעיפים בחוק העוסקים באחריות הפלילית של התאגיד כלומר של הבנק עצמו. לטענתה חובת קיום מנגנון ידוע לקהילת העובדות/ים במערכת הבנקאות נובעת לא רק מזכותן מכוח החוק למניעת הטרדה מינית וחוק העונשין, אלא גם מכוח חובת דיני התאגידים המחייב מנגנון ידוע של בעלי המניות והרגולטור - כשיש חשש שתהליך קבלת ההחלטות הניהוליות בידי המנהל המטריד והמנהלים המסייעים בהסתרת ההטרדה לוקים לכאורה בליקוי מאורות. ואם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו בעלי המניות?  

לטענתה "ידיעת מנהלי הבנק על העבירות שבוצעו בעובדת ואי דיווח עליהן לדירקטוריון הבנק, לבעלי המניות ולרשות לניירות ערך כמו גם לפיקוח על הבנקים ולנגיד בנק ישראל, מעלה חשש כבד לשיקול דעת לקוי של מי שבחר על דעת עצמו למדר מידע אקוטי זה מציבור בעלי העניין שיש להם זכות לדעת את פרטי הפרשה (תוך שמירת אנונימיות הנפגעת ופרטיותה).

היא טוענת בסיום מכתבה כי עולה ש"גל פוטר מהבנק דווקא בשל חלקו בעבירות שביצע כלפי העובדת, ועל כן חובת הדיווח לרשות ולבעלי המניות גוברת כשהתאגיד אולץ לשלם פיצויים כספיים לנפגעת העבירה ולשלם שכר עבודתה של שופטת החיצונית ששירותיה לצורך בירור הפרשה- סכומי כסף המחייבים דיווח כלשהו לרשויות ולבעלי המניות וכי הממשק בין דיני עבירות מין ודיני התאגידים מייצרים חובה עליך כרגולטור לדרוש חקירה ודיווח ללא קשר לכך שחובה כזו נגזרת גם ממקורות דין אחרים, כגון חובה למנוע פשע בדיני העונשין ומכוח עוולת הרשלנות בדיני הנזיקין.

החובה השנייה, כותבת עוד סדובניק לפיקוח על הבנקים, "מתמקדת לדעתי, בעיקר באיסור על הימצאות בניגוד עניינים - בין טובת התאגיד הבנקאי לבין הסיפוק המיני האישי שהיא טובת הנאה פרטית אישית. כך למשל, אם מנהל בכיר בבנק נמנע מלדווח על עובד שלו שמטריד מינית עובדות, חרף הסכנה הטמונה בכך לקופת התאגיד או למוניטין של התאגיד, והכל כדי להבטיח כי הבונוס הכספי של אותו מנהל לא ייפגע, המנהל חטא לכאורה בהפרת חובת האמונים".

בסיכומם של הדברים היא טוענת "מדובר בפרשה חמורה המחייבת את הפיקוח על הבנקים לנקוט פנייה יזומה דיסקרטית לרשויות החקירה והאכיפה על מנת לחקור עד היסוד את התנהלות מנהלי הבנק ותהליך קבלת ההחלטות שלהם בפרשה זו, באופן שלא יאפשר חלילה שיבוש הליכי חקירה. הפיקוח על הבנקים וגורמי החקירה מחויבים בנסיבות העניין כשמדובר בגוף דו מהותי כמו בנק לדווח בגילוי נאות לציבור על החלטתו לפנות למשטרה או לנמק פומבית מדוע יחליט שלא להורות על חקירה  ומדוע לא יורה על חשיפת הפרוטוקולים הכוללים עדויות הצדדים השונים תוך השמטת פרטים מזהים של נפגעת העבירה כמקובל במקרים אלו".

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "מכתבה של עורכת דין סודובניק התקבל בבנק ישראל בימים אלו ממש. ככל שיעלה מתוכנו שנדרשת פעולה מצד הפיקוח על הבנקים, זו תינקט בהתאם.

"אשר לבקשתה של עורכת הדין לפתוח בחקירה, הרי הגוף האמון על ביצוע חקירה מסוג זה היא משטרת ישראל. ככל שהיא סבורה שבידיה ראיות כלשהן לביצוען של עבירות פליליות לכאורה, מן הראוי שתעבירן לידי רשויות האכיפה הפלילית".

סדובניק ביקשה להפגש עם הפיקוח על הבנקים. מכתבה נשלח לפיקוח ב-19 באוגוסט. היא עדיין לא קיבלה תשובה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker