המפקח על הבנקים נגד גליה מאור ואיתן רף: בכירי לאומי לשעבר צריכים להחזיר בונוסים שקיבלו - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המפקח על הבנקים נגד גליה מאור ואיתן רף: בכירי לאומי לשעבר צריכים להחזיר בונוסים שקיבלו

דודו זקן בדו"ח הביקורת על פרשת העלמות המסים בארה"ב: "לאומי הפר צו איסור הלבנת הון" ■ בעקבות הדו"ח: גליה מאור - המפקחת לשעבר על הבנקים - לא תוכל לשוב לכהן כנושאת משרה בתאגיד בנקאי

46תגובות
עופר וקנין

המפקח על הבנקים, דודו זקן, פרסם הבוקר (ה') את דו"ח הביקורת על התנהלות בנק לאומי בפרשת הסיוע שהבנק העניק ללקוחותיו האמריקאיים בהעלמת מסים. בדו"ח זקן מותח ביקורת על התנהלותם של יו"ר לאומי לשעבר איתן רף, המנכ"לית לשעבר גליה מאור וראש החטיבה לבנקאות פרטית בינלאומי צבי איצקוביץ'. משמעות הביקורת של זקן על שלושת המנהלים הללו היא כי הם לא יוכלו לשוב בעתיד לכהן במשרה בתאגיד בנקאי. מעבר לכך המפקח כותב כי על בנק לאומי לפעול להשבת הבונוסים ששולמו לבכירים הללו בתקופה הנחקרת.

בדו"ח הביקורת נכתב כי "מבדיקת מספר עסקות "גב אל גב" עולה, כי הבנק הפר לכאורה את סעיף 9 לצו איסור הלבנת הון לעניין דיווח לרשות על פעולות הנחזות כבלתי רגילות". במסגרת הביקורת נמצאו חמישה מקרים של הפרות צו איסור הלבנת הון, כאשר הקנס המירבי על כל הפרה הוא 2 מיליון שקל. כלומר החשיפה המקסימלית של הבנק לקנסות בעקבות דו"ח הביקורת הינה בהיקף של כ-10 מיליון שקל.

בעניין הבונוסים כתב המפקח כי "מטבע הדברים, הבונוסים שהבנק שילם לנושאי המשרה שכיהנו בתקופת החקירה ובפרט ליו"ר הדירקטוריון (איתן רף), למנכ"לית (גליה מאור) ולמנהל החטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית (צבי איצקוביץ), בגין השנים נשוא הקנס, לא הביאו בחשבון את הנזק הכבד שנגרם לבנק; עמדתנו היא, שמן הראוי שהבנק יקבע מתווה לחישוב מחדש של כספי הבונוסים ששולמו".

אייל טואג

בדו"ח המפקח מותח ביקורת על התנהלות הדירקטוריון וההנהלה. לדברי המפקח, יו"ר הדירקטוריון איתן רף לא דרש מההנהלה מידע מפורט יותר בנושא החשיפה של הבנק בגין הפעילות מול הלקוחות האמריקאיים ולא העלה את הנושא על סדר היום של הדירקטוריון עד ינואר 2010 - שנתיים לאחר שהשלטונות האמריקאיים פתחו בחקירה באותו הנושא נגד הבנק השוויצרי UBS.

בדו"ח הביקורת כתב המפקח כי "הדירקטוריון הסתפק בדיווחים שנמסרו לו במסגרת דוחות מנכ"ל (גליה מאור - ס"א) וגם משהתקיימו דיונים בדירקטוריון, לא דרש כי יבוצע מיפוי של כלל הפעילויות והשירותים שמעמיד הבנק ללקוחות אמריקאים וכי הבנק יבחן מה נחשב מבחינת השלטונות האמריקאים כסיוע להעלמת מס, לרבות באמצעות פנייה לקבלת חוות דעת משפטית בעניין, על מנת לזהות, לנטר ולטפל בסיכונים המתגברים בפעילות חוצה הגבולות של הבנק והקבוצה עם לקוחות אמריקאים. בהקשר זה יצויין כי בתקופה הנבדקת העסיק הדירקטוריון על בסיס קבוע יועצת משפטית לדירקטוריון (עו"ד דליה טל - ס"א). הדירקטוריון והמנכ"לית לא הסדירו מסגרת בקרה נאותה ובלתי תלויה על שלוחות חו"ל". עוד נכתב כי "ההנהלה לא שיתפה בעיתוי המתאים ובאופן מלא את שומרי הסף".

איתן רף, גליה מאור וצבי איצקוביץ' מסרו הבוקר תגובה משותפת לפיה "דו"ח הביקורת של בנק ישראל אינו משקף את המציאות כפי שהיתה בפועל והוא בבחינת חכמה בדיעבד. הדו"ח מתבסס על ההסכמים שנערכו בין הבנק לבין הרשויות האמריקאיות. נושאי המשרה לא שותפו בעריכת ההסכמים, וכאמור בדו"ח הם אינם צד להם.

"דו"ח הביקורת מציין במפורש כי הבנק נקט בזמן אמת צעדים לצמצום החשיפות לסיכונים הכרוכים בפעילות עם לקוחות אמריקאים, וזאת בהסתמך על יעוץ משפטי מעורכי דין מובילים בחו"ל. לפיכך, אנו דוחים את הטענה, שהיא עיקרו של דו"ח הביקורת, לפיה הצעדים שנקט הבנק להערכת הסיכונים, הכרוכים בפעילות אמריקאית, לא היו מספקים.

"יצוין כי הפיקוח על הבנקים עצמו לא נקט עמדה כלשהי בסוגיות נשוא הדו"ח, הגם שהיה מודע להתפתחויות בבנקאות העולמית, לרבות לפרשת UBS, בזמן אמת, והגם שהיתה לו גישה ישירה לכל המידע שהיה בבנק, למבנה הבנק, נוהליו ואופן התנהלותו. גם כאשר הפיקוח התבקש על-ידי הבנק להדריך את הבנק כיצד לפעול עם לקוחות אמריקאים, נמנע הפיקוח ממתן הדרכה בעניין. הפיקוח לא הורה לבנק, לא במישרין ולא בעקיפין, לשנות או להחמיר את הצעדים שהבנק נקט בהם.

"רק בשנת 2015 הוציא הפיקוח על הבנקים הנחיה לבנקים בישראל בעניין פעילות עם לקוחות זרים. עמדת הפיקוח, בשנים בהן עוסק הדו"ח, מלמדת שהערכת הסיכונים של הבנק, בזמן אמת, היתה ראויה. בנק לאומי העניק ללקוחותיו בארץ ובחו"ל, לאורך כל השנים, שירותים בנקאיים שהינם שירותים מקובלים בארץ ובעולם כולו ונהג בהתאם לכל הוראות הדין בכל מדינה שבה פעל. הבנק מעולם לא נדרש לברר האם הכספים שהופקדו אצלו דווחו כדין.

"המדיניות שמדינת ישראל בחרה לנקוט בה היא כי כל עוד עבירת המס לא נכללה כעבירת מקור (כגון עבירות טרור, סחר בנשים ועבירות סמים), הבנקים לא נדרשו לבדוק האם שולם מס על-ידי לקוחותיהם, וכי תשלום המס הוא עניינו של הלקוח.

"בשנת 2009, לנוכח שינוי המדיניות מצד הרשויות בארה"ב ועל פי ייעוץ משפטי שהתבסס גם על עורכי דין בעלי שיעור קומה מארה"ב ומשוויץ, היה הבנק חלוץ בהגבלת השירותים ללקוחות אמריקאים. הדו"ח מתעלם לחלוטין מהפעולות הנמרצות שננקטו בבנק, בזמן אמת, כדי להתמודד עם כל הסוגיות שהתעוררו בעקבות פרשת UBS.

"בבנק התקיימו דיונים סדורים והבנק נקט בצעדים הנדרשים להסרת הסיכון. הדירקטוריון, הנהלת הבנק, הייעוץ המשפטי ויתר הגורמים המקצועיים בבנק היו מעורבים בשלבי התהליך. בשנים 2008/2009 התמודדו נושאי המשרה בהצלחה מירבית עם משבר הבנקאות הבינלאומי, תוך שמירה יוצאת דופן על יציבות הבנק, ויחד עם זאת הבנק טיפל באופן ראוי ומקצועי בניהול הסיכונים שהתעוררו מהשינוי בארה"ב, ונקט פעולות נמרצות להיערך לשינויים בבנקאות העולמית.  התנהלות הבנק ובכלל זאת התנהלות נושאי המשרה היתה ראויה ואחראית, ומשכך האמור בדו"ח אינו נשען על קרקע עובדתית ואין מקום לאמור בו", לשון התגובה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#