הטריק שמשמש בעלי חשבונות בחו"ל להתחמקות מתשלום מס

העובדה שרשות המסים עורכת ביקורת רק במיעוט קטן של התיקים מעודדת מגישי דו"חות מס לנסות לעקוף את נוהל הגילוי מרצון, ולכלול בדו"ח השנתי הכנסות שלא דווחו בשנים קודמות ■ המומחים חלוקים: סיכון פלילי או ניהול פיננסי גאוני?

שרון שפורר

היקף הביקורת הנמוך של רשות המסים על דו"חות המוגשים לה מביא כעת נישומים ליטול סיכון, ולנסות לעקוף את נוהל הגילוי מרצון של כספים שלא דווחו לרשות - שבמסגרתו יידרשו לשלם מס גם על הקרן, ולא רק על רווחי ההון שנצברו בה.

"בארה"ב קוראים לזה גילוי שקט", מסביר עורך דין המתמחה במיסוי. לדבריו, "זה בעצם לעשות גילוי ברשות המסים בדו"חות המס הרגילים, השנתיים, במקום בהליך מסודר של גילוי מרצון. במסגרת הדו"ח מדווחים על הכנסות מחשבון בנק בחו"ל וכוללים את כל ההכנסות שעד היום לא דווחו לרשות".

משה אשר, מנהל רשות המסים
משה אשר, מנהל רשות המסיםצילום: אמיל סלמן

בסוף 2014 פירסמה רשות המסים תקנת גילוי מרצון, שמאפשרת למי שלא דיווחו על כל הכנסותיהם בשנים קודמות לדווח עליהן לרשות בתמורה לחסינות פלילית, וזאת למשך שנה. התקנה רלוונטית במיוחד לאנשים שהחזיקו בחשבונות בנקים מעבר לים. המונח "גילוי שקט" מתייחס להגשת דו"ח שכולל הכנסות שלא דווח עליהן בעבר, במקום ללכת להליך רשמי של גילוי מרצון.

הרעיון מאחורי המהלך הוא לחמוק מתשלום מס על הקרן, שמושת במקרים מסוימים בהליך הגילוי מרצון, ויכול להגיע לשיעורים של כ-15%–20%. עורך הדין נותן דוגמה של אדם המחזיק מיליון דולר בחשבון בנק בשווייץ: "הקרן שלו היתה 800 אלף דולר ולאורך השנים הוא הרוויח עוד 200 אלף דולר. במסלול הגילוי מרצון הוא יידרש לשלם על הקרן לפני הרווחים 15% - כלומר 120 אלף דולר - ועוד 25% על הרווחים, כלומר 50 אלף דולר - ובסך הכל 170 אלף דולר. ב'גילוי שקט' הוא ישלם רק 50 אלף דולר".

אם כך, היתרון ברור - אך הסיכון גדול, שכן מסלול הגילוי מרצון הפורמלי מעניק למדווחים חסינות פלילית, ואין מדובר בעניין של מה בכך. העונש כיום על עבירות מס יכול להגיע לשבע שנות מאסר.

למה לקחת את הסיכון הזה? ראשית, מכיוון ששיעורי הביקורת על הדו"חות המוגשים לרשות המסים מדי שנה נמוכים מאוד. באגף מס הכנסה הכיסוי רחוק מלהיות אפקטיבי - 2.5%. כלומר, מתוך כ–900 אלף תיקים בשנה, חוקרי רשות המסים בודקים 22 אלף תיקים בלבד.

בנוסף, לדברי עורך הדין, "יש נישומים ומומחי מס שממילא אינם מאמינים שרשות המסים תפעל במישור הפלילי נגד אנשים שהחזיקו חשבון בחו"ל". מסיבות אלה, לדבריו, "הגילוי השקט" התחיל לצבור תאוצה, וכבר נהפך לתופעה נרחבת. הוא מסביר כי כשהתחיל נוהל גילוי מרצון בארה"ב ב–2008 היתה נהוגה אותה השיטה, עד שהרשויות הבינו זאת והוציאו הנחיה ברורה למשרדים המייצגים, שלפיה מי שייתפס ב"גילוי שקט" יטופל בכלים פליליים.

"לדווח כסכום אחד - ולקוות לטוב"

מי שממליץ בחום לנקוט את הטריק המדובר הוא בכיר לשעבר ברשות המסים, שהתמחה גם בנוהל גילוי מרצון. הוא מסביר: "מה שהכי כדאי לנישום לעשות זה ללכת לשנה האחרונה ולדווח על כל השנים שבהן לא דיווח כסכום אחד, ולקוות שאף אחד לא יעלה את התיק לביקורת. זו הדרך הטובה ביותר שיש".

לדבריו, עדיף לדווח על שנים עברו שלא דווחו בסכום אחד בשנה אחת, ולא לפרוס אותו לכמה שנים, מכיוון שכשמדווחים על שנים עברו המחשב משית עיצומים כספיים על המדווח באופן אוטומטי, והדו"חות עשויים לעבור תהליך של בקרה.

בנק קרדיט סוויס בציריך
בנק קרדיט סוויס בציריךצילום: אי־פי

"אמנם קיים סיכוי שיעלו על מי שעושה זאת", אומר הבכיר לשעבר, "כי ברגע שאתה נכנס למערכת אתה חשוף. אבל הסיכון נמוך מאוד, כי ברגע שהנישום נכנס למערכת ומשלם, רוב הסיכויים שמחלקת החקירות לא תגיע אליו. שלא לדבר על כך שבדרך כלל הדיווחים מגיעים לחוליות שלא מבצעות שומה, ואינם עוברים דרך פיקוח".

לטענתו של הבכיר לשעבר ברשות, המייצגים של הנישומים - כלומר עורכי הדין, רואי החשבון ומומחי המיסוי - ממליצים ללקוחותיהם על הליך גילוי מרצון ולא על דיווח בדו"ח השנתי מסיבה אחת, שאינה קשורה לחסינות הפלילית: "כולם מעדיפים לקוחות שהולכים לנוהל גילוי מרצון, כי אז שכר הטרחה גבוה פי כמה".

נוהל מסוכן מאוד

מומחה בכיר אחר למיסוי טוען כי נוהל "הגילוי השקט" הוא מסוכן מאוד. לדבריו, המייצגים אחראים בדרך כלל על הנוהג, ומיידעים את לקוחותיהם לגביו - והם לוקחים בכך סיכון גדול מאוד. הוא אומר כי ההליך אינו מומלץ נוכח הסכנה הגדולה, ומי שנוקטים אותו הם רואי חשבון פחות מקצועיים, שאינם מודעים לסכנה.

לדברי אותו מומחה בכיר לענייני מס, ההליך אינו מתאים למי שלא דיווח על חשבון בנק בחו"ל במשך שנים ארוכות, "אלא לאנשים שקיבלו ירושה לפני שנתיים־שלוש ולא דיווחו על הכספים, וההפרה שלהם נוגעת לשניים־שלושה דו"חות. במקרה הזה יש מייצגים שימליצו להגיש דו"ח שבו יכללו הכנסות משלוש שנים אחורה. היום למשל מגישים את דו"חות 2014, ובמקרים אלה הדו"חות יכללו הכנסות בחשבון בנק בחו"ל גם עבור 2012–2013, שעליו לא דיווחו". לטענתו, במקרה זה הסיכון יותר סביר.

הוא מספר כי בארה"ב יש יועצים אמריקאים רבים שדוגלים בהגשת דו"ח שמתייחס לשנים קודמות, אבל לדבריו, אם רשויות המס האמריקאיות תופסות אדם שעושה כך, הוא ייענש בחומרה. זאת לעומת ישראל, שבה "אם הרשויות רואות שנישום דיווח ושילם מס, הן יבואו אליו בטענות, ויש בכך סיכון - אבל רוב הסיכויים שהוא לא יהיה חשוף לענישה פלילית".

HSBC, שווייץ
HSBC, שווייץצילום: בלומברג

מרשות המסים נמסר בתגובה: "נוהל הגילוי מרצון נועד לאפשר למי שיש לו הכנסות בלתי־מדווחות ועומד בכללים שנקבעו להסדיר את עניינו מול רשות המסים תוך תשלום המסים החלים וקבלת ודאות בדמות חסינות פלילית. מי שיבחר בדרך אחרת, לא יהנה מהחסינות שמקנה הנוהל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker