האם המשבר בשווקים יהיה 
התירוץ לבטל את כל הרפורמות?

הרעידה החזקה בשווקים הפיננסיים והנתונים הכלכליים הגרועים בעולם, יגרמו לבעלי האינטרסים בישראל לדרוש להקפיא את כל הרפורמות המתוכננות במשק ■ שר האוצר צריך דווקא להאיץ אותן - ולבדוק אם התקציב שלו עדיין רלוונטי

איתן אבריאל

מה קרה ביום שישי? בעוד עם ישראל נופש, צופה בפיצוץ הגשר בצומת מעריב או קורא בייאוש על מאבקי הכוח האישיים בשלטון, השווקים הפיננסיים חטפו בסוף השבוע סטירת לחי מצלצלת והשלימו את אחד השבועות הקשים בכל הזמנים.

הנה כמה מספרים: הבורסה בניו יורק ירדה ביום שישי ב-3.1%. זה היה השבוע הגרוע עבור המניות זה ארבע שנים; הבורסה בסין חזרה לאחור חמישה חודשים; מדד הבורסות העולמי רשם את השבוע הגרוע מאז 2012; מדד התנודתיות, המכונה "מדד הפחד", רשם את עלייתו השבועית הגדולה מעולם; מחיר הנפט השלים את רצף הירידות הארוך ביותר זה 29 שנים וירד לרמתו ב-2009 בעת המשבר הפיננסי הגדול; ותשואת איגרות החוב צנחו.

צילום: בלומברג

למה מפולת עכשיו?

אין כמעט אף פעם סיבה אחת חד־משמעית למפולת או זינוק בשווקים, אבל הסיבה שמקובל לציין לירידות בסוף השבוע היא החששות מפני האטה חריפה במדינות המתפתחות על רקע נתונים על התכווצות הייצור בסין - אותן מדינות שחילצו את העולם במשבר הקודם. המטבעות של רבות מהמדינות הללו ירדו בשיעורים חדים בשבוע האחרון. יחד עם צמיחה אטית מאוד באירופה ונתונים מעורבים בארה"ב, ויחד עם המשך הירידה במחירי הסחורות בכלל ומחיר הנפט בפרט - השווקים נכנסו לפאניקה.

הבורסה בסיןצילום: רויטרס

מה יקרה לריבית?

על פי התחזיות בחודשים האחרונים, הריבית האמריקאית — הריבית על הדולר — היתה אמורה לעלות בספטמבר הקרוב, לראשונה מאז המשבר של 2008. מי שהופקד על יצירת הציפיות הללו והכנה של השווקים בהתאם, היה לא אחר מאשר סטנלי פישר, בעבר נגיד בנק ישראל וכיום סגן הנגידה האמריקאית, ג'נט ילן. אלא שהאטה במדינות המתפתחות והצניחה במטבעות שלהן היכו את הציפיות הללו — וצניחת הבורסה האמריקאית ביום שישי השלימה את המהפך בציפיות. על פי האנליסטים, ההסתברות להעלאת ריבית בספטמבר ירדו בסוף השבוע ל–34% בלבד, מול הסתברות של 50% באמצע השבוע שעבר.

המחאה נגד מתווה הגזצילום: עופר וקנין

בביקור בישראל לפני כחודשיים הבהיר פישר שאם וכאשר הריבית הדולרית אכן תעלה, זו ממש לא תהיה עלייה דרמטית. כמה בדיוק? הריבית בארה"ב כיום היא 0.25%–0%, והעלייה שהסוחרים כה חוששים ממנה תהיה בסך הכל קיבוע של הריבית על 0.25%, בגבול העליון של הטווח הנוכחי. עכשיו גם המהלך הזה עשוי להידחות. הריבית הדולרית, כמובן, מכתיבה את מגמת הריבית בישראל. כבר בתחילת השבוע שעבר, על רקע הנתונים הגרועים שהציגה הכלכלה הישראלית ברבעון השני של השנה, העריכו בשוק שעליית ריבית מקומית תדחה, ואולי ייווצר לחץ לירידה דווקא - אפילו עם הריבית הדולרית תעלה. האירועים של סוף השבוע רק יחזקו את ההערכה בשוק המקומי שהריבית השקלית תישאר ברמתה הנוכחית עוד זמן לא קצר.

הנפט והגז: המחירים טרפו את המתווה

מחיר הנפט ירד לרמה של 40 דולר לחבית, חזרה לרמה של 2009, כאשר הכלכלה הגלובלית היתה במיתון חריף. מחירי הגז יורדים גם הם כל הזמן, ובשווקים מדווחים על מלאים גדולים של נפט וגז טבעי. בשבוע שעבר אישרה הממשלה את המתווה לשוק הגז הישראלי, אשר על פי דרישת חברות הגז מקדם את יצוא הגז, אלא שהצניחה ההיסטורית במחירים טורפת את החישובים שנעשו באוצר, בבנק ישראל וברשויות מס הכנסה. נכון שהשוק תנודתי והמחירים עשויים לעלות שוב, אבל כל חישוב של הכנסות המדינה מיצוא נפט על פי רמת המחירים הנוכחית יוכיח שההצהרות של בנימין נתניהו ויובל שטייניץ על "מאות מיליארדים" שייכנסו בקרוב לקופת המדינה וישמשו "לחינוך, בריאות ורווחה" - זה הציטוט של ראש הממשלה מתחילת השבוע שעבר - נראות כרגע מנותקות מהמציאות.

תיירים אסייתים מצטלמים ליד הסמל של וול סטריטצילום: בלומברג

המנגנון פשוט: אם המחיר העולמי יורד גם התקבולים של החברות מיצוא יירדו, ולכן גם חלקה של המדינה באוצר. חישובים של התמורה למדינה מבוססים כמובן על הנחות ל–10–20 שנה קדימה, אך אם המגמה הנוכחית בשווקים תימשך ומחירי הנפט והגז לא יתאוששו באופן משמעותי - קיים ספק האם המדינה בכלל תראה רווח או הכנסות משמעותיות כלשהן מעסקות יצוא מסוימות; למשל, מהעסקה ליצוא נפט למצרים לשם הנזלתו ומכירתו בשוק העולמי.

הכלכלה הישראלית: 
עם הראש בחול

בשבוע שעבר התפרסמו נתונים כלכליים מדאיגים מאוד על הפעילות של המשק הישראלי ברבעון השני, שהסתיים בסוף יוני. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המשק הישראלי צמח בתקופה הזאת בקצב שנתי של 0.3% בלבד, נתון שמשמעותו הוא ירידה ברמת החיים במונחים של צמיחה לנפש, כי מספר הנפשות בישראל עולה מדי שנה בכ–2%. היצוא ירד ב–12.5% בתקופה הזאת, וההשקעות ירדו ב–3.8%. עתה מתבררת הסיבה לנתונים הללו: הכלכלה הגלובלית מאטה, ומכיוון שזו של ישראל מבוססת על יצוא וסחר — אנחנו מאטים יחד עמה.

מה שמדאיג באמת בכל הסיפור הזה הוא לאו דווקא הנתונים, כי עליהם לישראל יש רק שליטה מועטה אם בכלל, אלא תגובתה של הממשלה: שום דבר. האוצר אינו מתכוון לבדוק את הנתונים ולעדכן את התקציב, על בסיס הטענה שלפיה אין בינתיים השפעה על הכנסות המדינה ממסים. זה הזוי: ברור שהירידה בהכנסות ממסים תגיע, ואז ייפתח בתקציב בור - והשרים יתחילו לרוץ כעכברים ולריב ביניהם בניסיון לסתום אותו. זהו תמרור אדום מהבהב, ואילו האוצר והממשלה ממשיכים לעסוק במתן הטבות ותוספות לחברות עסקיות, לשותפים קואליציוניים, לממסד הביטחוני ולקבוצות לחץ אחרות — כאילו ישראל מנותקת משאר העולם.

"ייתכנו תנודות גדולות"

המניות של הבורסה בתל אביב יירדו מחר (א') בשיעור חד, כי ביום שישי לא התקיים מסחר בישראל והמניות יגיבו לירידות בוול סטריט ובשאר השווקים. לעומתן, איגרות החוב הממשלתיות יתחזקו בהתאם למגמה בארה"ב. בתקופה של פחד ופאניקה, כמו זו שהחלה ביום שישי, התגובה של הסוחרים היא למכור מניות ולהחנות את הכסף באפיקים תנודתיים פחות כמו איגרות חוב ממשלתיות ואפילו במזומן. זה הגיוני: בתקופה שבה השווקים מתנדנדים בפראות וממילא לא ניתן לקבל תשואה ריאלית משמעותית בשום אפיק סולידי, להפקדת הכסף במזומן כמעט שאין עלות אלטרנטיבית.

השאלה הגדולה, כמובן, היא האם הרעידה של השווקים ביום שישי מסמנת את תחילתה של מגמה שלילית עוד יותר בכלכלה הגלובלית ובשווקים, או שזו תהיה אפיזודה חולפת ולאחריה ישובו השווקים לעלות. על השאלה הזו אין לאיש תשובה, וכל שנותר הוא לאסוף את התחזיות של אנשים מנוסים שאינם מדברים מתוך פוזיציה או אינטרסים - ואין הרבה כאלה. אדם אחד כזה הוא פרופ' רוברט שילר, חתן פרס נובל לכלכלה.

"ייתכן שיגיעו תנודות גדולות וגדולות יותר. יש לי אמונה כללית שהשוק צריך לנוע מטה כי המחירים בשוק המניות גבוהים מדי, אבל אלה דברים שיכולים לקחת שנים", אמר שילר בראיון לרשת הטלוויזיה CNBC ביום שישי. הוא ציין שייתכנו זעזועים לשני הכיוונים בטווח הקצר, אך הזהיר משקיעים שלא לייחס חשיבות רבה מדי לחדשות האחרונות. לדבריו, ירידה של 10% בשווקים בתוך תקופה קצרה יחסית, המכונה "תיקון", לא תהיה "סוף העולם".

לעצור הכל או דווקא לפעול לשינוי?

לא קשה להעריך איך יפעלו המנהיגים שלנו: כל שר, פוליטיקאי וטייקון יגיב למפולת בשווקים בהתאם לאינטרסים שלו. חברות הגז, יחד עם ראש הממשלה והפקידים התומכים במתווה יקבעו בנחרצות שהתנודות בחו"ל מוכיחות שאסור להתעכב ולו יום אחד נוסף באישור המתווה כפי שהוא, שכן אחרת כבר לא יהיה למי למכור את הגז והוא "יישאר באדמה".

הבנקים וחברות הביטוח יזעקו ויטענו שבתקופות של אי ודאות והאטה אסור לעשות ניסויים כלכליים, שכן היציבות של המערכת הפיננסית תצטרך בקרוב לעמוד במבחן. לכן, הם ידרשו להקפיא לאלתר את כל התוכניות והרפורמות של ועדת שטרום ליצירת תחרות בשוק האשראי, וגם את כל הרעיונות לייעול שוק הפנסיה של הממונה על אגף שוק ההון והביטוח דורית סלינגר. אפשר גם להעריך שתהיה להם תמיכה מבנק ישראל, שבאופן מסורתי שונא שינויים ורואה את העולם דרך אותם משקפיים של בכירי השוק הפיננסי.

הקבלנים, אפשר לנחש, ידרשו להקפיא את התוכניות למיסוי משקיעים בשוק הדיור והצפת המדינה בקרקעות לבנייה, כי הרי המשבר המתקרב יפגע בשוק ויקפיא את הפעילות.

וזו רק רשימה חלקית. האמת, כמובן, הפוכה: דווקא כאשר הכלכלה והשוק במצוקה, ודווקא כאשר יש משברים, אז נדרש לבצע רפורמות שמייעלות את השווקים ומורידות את יוקר המחיה. אחרת, אזרחי ישראל יקבלו שוב את הרע מכל העולמות: גם האטה כלכלית, גם מחירים גבוהים באופן מחריד בדיור, גם יוקר המחיה הגבוה במערב ואולי בעולם (כפי שכל מי שהיה הקיץ בחופשה בחו"ל שוב למד על בשרו), וגם מערכת שבה בעלי האינטרסים והפריווילגיות שומרים עליהם ולא מאפשרים לתחרות להתפתח.

לכאורה, חשש ממשבר עולמי יכול להיות הזדמנות מבחינתו של שר האוצר משה כחלון לגלות מנהיגות ומקצועיות, לכנס את ראשי משרדו וצוות ממשלתי מתאים, ולהודיע שהוא גם בודק את ההשלכות על התקציב וגם ממשיך את הרפורמות במרץ. בעבר, היו מנהיגים פוליטיים שידעו להתעלות בזמן משבר, אבל אלה לא דברים שראינו אצל כחלון מאז שנכנס ללשכתו במשרד האוצר.

בנימין נתניהו ומשה כחלון צילום: רויטרס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker