בנק ישראל הזהיר - אבל חשיפת הבנקים לשוק הנדל"ן גדלה

בכיר במערכת הבנקאות: "זה טירוף. מעולם לא חווינו גל פניות של רוכשי דירות בהיקף כזה. החשיפה של הבנקים לנדל"ן מתחילה להוות איום מאקרו-כלכלי"

סיון איזסקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

פעילות המשכנתאות היתה אחראית לכמחצית מהצמיחה בתיק האשראי של חמשת הבנקים הגדולים בישראל ברבעון השני של 2015 - כך עולה מהדו"חות הכספיים שפירסמו הבנקים בשבוע שעבר. מהנתונים עולה כי תיק האשראי של הבנקים גדל בסוף הרבעון השני ב–5.6% והסתכם ב–868 מיליארד שקל, גידול של 45 מיליארד שקל לעומת היקף תיק האשראי ברבעון המקביל אשתקד, כאשר 21 מיליארד שקל מתוך הגידול הגיעו מפעילות המשכנתאות ו–13.5 מיליארד שקל מפעילות האשראי הצרכני למשקי בית.

נכון לסוף הרבעון השני, 32% מתיק האשראי של חמשת הבנקים הגדולים הורכב ממשכנתאות. ביחד עם חשיפה לאשראי לקבלנים ולהלוואות מגובות בשעבודים על נכסי נדל"ן, מגיעה החשיפה של הבנקים למחירי הנדל"ן בישראל לשיא של 49% מתיק האשראי - לעומת 48% מתיק האשראי בסוף 2014.

הגידול בחשיפה לתחום הדיור נובע מתנועת מספריים: מצד אחד, יש ביקוש יוצא דופן למשכנתאות, ומהצד השני הבנקים מצמצמים את החשיפה שלהם לתאגידים הגדולים במשק, לנוכח אילוצי הלימות ההון וירידה בהיקף הביקושים מהמגזר העסקי.

במערכת הבנקאות מספרים כי בחודשים האחרונים מורגשת עליית מדרגה בהיקפי הפעילות בשוק המשכנתאות, כאשר ביוני נרשם שיא חודשי לאחר שהציבור נטל משכנתאות חדשות בהיקף של 7 מיליארד שקל. מגמה זאת נמשכת גם ברבעון השלישי של 2015: היקף המשכנתאות שנטל הציבור ביולי הסתכם בכ–6.6 מיליארד שקל. לפי הערכות במערכת הבנקאות, גם באוגוסט יגיע היקף נטילת המשכנתאות ליותר מ–6 מיליארד שקל.

האשראי העסקי (לעסקים הגדולים במשק) הסתכם בסוף הרבעון השני של 2015 ב-218 מיליארד שקל, ירידה של 2.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הבנק היחיד שהציג גידול של 0.6% בהיקף האשראי העסקי היה בנק הפועלים. בלאומי ירד האשראי למגזר העסקי ב–3.3%. האשראי המסחרי (לעסקים בינוניים) צמח ב-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בפועלים צמח היקף האשראי למגזר זה ב-18%, בעוד שלאומי הציג 0% צמיחה.

ככל הנראה הירידה בחשיפה של לאומי למגזר העסקים הגדולים והבינוניים קשורה למצוקת ההון שממנה סבל הבנק, שחייבה אותו לצמצם את נכסי הסיכון כדי לשפר את יחס הלימות ההון, וכך להקטין את הסבירות כי יידרש לבצע גיוס הון באמצעות הנפקת מניות כדי לעמוד ביחס הלימות ההון שקבע המפקח על הבנקים לינואר 2017.

האשראי למגזר העסקים הקטנים צמח בשיעור של 9%. מזרחי טפחות הציג את שיעור הגידול הגבוה ביותר - 14%, ואחריו הפועלים עם שיעור גידול של 12%. לאומי והבינלאומי הציגו את שיעורי הצמיחה הנמוכים ביותר, 4% ו-1% בהתאמה.

זינוק בהיקפי 
מיחזור המשכנתאות

בכיר במערכת הבנקאות מציין כי לראשונה, הבנקים לא מצליחים לעמוד בעומס הפניות מצד רוכשי דירות. לדבריו, "קשה היום לתאם מועד לפגישה עם בנקאי משכנתאות. חברים ומכרים שלי שרכשו דירות פונים אלי בבקשה שאעזור להם לקצר את זמן ההמתנה לפגישה עם נציג משכנתאות. זה טירוף. מעולם לא חווינו גל פניות בהיקף כזה". לדברי הבכיר, "החשיפה של הבנקים לתחום הנדל"ן מתחילה להוות איום מאקרו־כלכלי. אני מעריך שהמפקחת על הבנקים עוקבת אחר ההתפתחויות - ותתערב בשוק".

ביולי 2014 החל בנק ישראל לפרסם דו"חות חצי שנתיים על היציבות הפיננסית במשק. כבר בדו"ח הראשון נכתב כי הסיכון המרכזי ליציבות הפיננסית הוא חשיפתם הגבוהה של הבנקים למחירי הנדל"ן - דרך המשכנתאות המועמדות לציבור והאשראי לקבלנים. מאז, מדי חצי שנה חוזר בנק ישראל ומזהיר מפני החשיפה הגבוהה של הבנקים למחירי הדיור. בסקירה השנתית של המפקח על הבנקים נכתב כי הבנקים ממשיכים להגדיל את חשיפתם לנדל"ן הישראלי, וכי בסוף 2014 "כ–48% מתיק האשראי של הבנקים חשופים להתפתחויות בשוק הנדל"ן המקומי, הן דרך חשיפה ישירה לענף והן דרך חשיפה לאשראי אחר שמובטח בנכסי נדל"ן, לרבות משכנתאות". מאז, כאמור, חשיפת הבנקים לשוק הדיור רק ממשיכה לגדול.

בדו"חות בנק לאומי, שהמפקחת הנכנסת על הבנקים, חדוה בר, שימשה עד לאחרונה בתפקיד מנהלת הסיכונים הראשית בו, נכתב כי על רקע עליית מחירי הנדל"ן, "גדל הסיכון הטמון בהעמדת הלוואות בשיעורי מימון גבוהים, הנובע מנטל חוב גבוה על הלווה וחשיפה גבוהה יותר בעת ירידת ערך הבטוחה".

לפי הדו"ח, "כדי להתמודד עם הגידול בסיכוני האשראי הזה, במסגרת ניהול הסיכונים הוחלט על החמרת המגבלות הניהוליות למאפיינים הבאים: שיעורי מימון גבוהים, יכולת החזר חודשי שוטף, דירוגי אשראי בהתאם למודל הסטטיסטי הפנימי של הבנק, מוצרי/מסלולי הלוואה, סוגי הריבית וגובה ההלוואה".

עם זאת, בבנק לאומי נרשם השיעור הגבוה ביותר של נטילת משכנתאות בשיעור מימון גבוה - 37.9% מהמשכנתאות שלאומי העמיד ברבעון השני של 2015 היו ביחס LTV (יחס חוב לנכסים, הבוחן את גובה ההלוואה ביחס לשווי הנכס שעומד מולה) גבוה מ–60%. במזרחי טפחות נלקחו 35.9% מהמשכנתאות בשיעור מימון גבוה מ–60%, ובבנק הפועלים רק 30.4% מהמשכנתאות היו ביחס LTV גבוה מ–60%.

לצד הגידול בהיקפי נטילת המשכנתאות החדשות, הבנקים מדווחים גם על זינוק של 102% בהיקפי מיחזור המשכנתאות הקיימות. מיחזור משכנתא הוא נטילת משכנתא חדשה בתנאים אטרקטיביים (נוכח הריבית הנמוכה השוררת כיום בשוק) לצורך פירעון משכנתא שנלקחה בעבר כשסביבת הריבית היתה יקרה יותר.

ברבעון השני של 2015 הציבור מיחזר משכנתאות בהיקף שיא של 9.37 מיליארד שקל, כלומר בתקופה זאת כ–3.4% מבעלי המשכנתאות ניצלו את סביבת הריבית הנמוכה כדי לשפר את תנאי המשכנתא שלהם. זהו אמנם זינוק של 102% בהיקף המיחזורים, אולם לנוכח סביבת הריבית הנמוכה היה ניתן לצפות להתנפלות גדולה יותר מצד הציבור.

מדו"חות הבנקים עולה שונות גדולה בשיעור הלקוחות הממחזרים — נתון שעשוי להצביע על מדיניות שונה בין הבנקים כלפי לקוחות המבקשים למחזר את המשכנתא. כך למשל, בבנק הפועלים רק 2.9% מהיקף המשכנתאות מוחזר במהלך הרבעון השני של 2015. מנגד, הבנקים הבינלאומי ולאומי בלטו לטובה, כששיעור המשכנתאות שמוחזר בהם ברבעון השני היה 4.2% ו–4.1% בהתאמה.

הרווח גדל - בגלל צמצום בהוצאות

חמשת הבנקים הגדולים חתמו את הרבעון השני ברווח נקי מצרפי של 2.1 מיליארד שקל, גידול של 30% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח המצרפי לא הושג בזכות גידול בהכנסות, שצמחו ב–1% בלבד, אלא בזכות צמצום של 10% בהוצאות התפעוליות של מערכת הבנקאות לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

בסביבה עסקית שבה מצד אחד קיים לחץ ציבורי חסר תקדים להפחתת עמלות וריביות ושיעור הצמיחה בהיקפי האשראי מוגבל בשל יחסי הלימות ההון, ומצד שני המערכת פועלת עדיין ביעילות תפעולית נמוכה — ראשי הבנקים מנסים לשפר את הרווחיות על ידי צמצום ההוצאות.

הוצאות הבנקים ברבעון השני של 2015 היו נמוכות ב–804 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מתוך הקיטון בהוצאות, כ–600 מיליון שקל נבעו מהפרשות שלאומי, הפועלים ומזרחי טפחות רשמו ברבעון השני של 2014 נוכח החקירה מצד הרשויות האמריקאיות, ואילו ברבעון הנוכחי הבנקים ביצעו הפרשות מזעריות ביחס לאשתקד.

רקפת רוסק-עמינחצילום: עופר וקנין

בנטרול ההוצאות הקשורות בחקירה, צעדי ההתייעלות חסכו לבנקים כ–200 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מדובר בעיקר בצעדי התייעלות אינטנסיביים שבנק הפועלים מוביל בשש השנים האחרונות, שאליהם הצטרפו דיסקונט ולאומי לפני כשלוש שנים.

יוצא הדופן בהקשר הזה הוא מזרחי טפחות, שהוא אחד היעילים במערכת, אך בניגוד לבנקים אחרים, היעד שהוא מציב לעצמו הוא לשפר את היעילות על ידי הגדלת ההכנסות בשיעור גבוה מקצב גידול הוצאות. ברבעון השני מזרחי טפחות התקשה לעמוד ביעד זה, נוכח הוצאות שהיו לו על יועצים המלווים את הבנק בחקירה והפרשה שביצע בהיקף של 18 מיליון שקל בגין הקנס שייתכן שיוטל על פעילותו בשווייץ מול לקוחות אמריקאים.

מנכ"לית בנק דיסקונט. לילך אשר-טופילסקיצילום: דניאל בר און

מזרחי טפחות הציג גידול של 11% בעלויות התפעוליות וגידול של 11.5% בהכנסות הבנק ברבעון השני של 2015. בכך, הצליח הבנק הצליח לשפר את יחס היעילות רק במעט — מ–58.6% ברבעון השני של 2014 ל–58.4% ברבעון החולף.

מפגן הכוח של 
בנק הפועלים

בנק הפועלים הציג את שיעור צמיחת האשראי הגדול במערכת — צמיחה של 7.4% ברבעון השני של 2015 לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הפועלים הוא הבנק היחיד שהצליח להגדיל את היקף האשראי בכל אחד ממגזרי הפעילות שבהם הוא פועל, כך שתלותו בשוק המשכנתאות היתה נמוכה משמעותית מיתר הבנקים. רק רבע מהגידול בתיק האשראי של הבנק נרשם בזכות פעילות המשכנתאות.

דו"חות הפועלים אמנם הושפעו לטובה גם מעליית מדד המחירים לצרכן ברבעון השני, שתרם לבנק הכנסות בהיקף של כ–145 מיליון שקל, נוכח האשראי הצמוד למדד שהבנק מעניק לציבור. בנוסף, הפועלים רשם רווח של 249 ממימוש אג"ח.

אך חלק מרווחים חד־פעמיים אלה קוזזו על ידי החלטת הבנק להגדיל את ההפרשות הקבוצתיות להפסדי אשראי ב–213 מיליון שקל — במה שנראה על פניו כסוג של ניהול רווחים: הגדלת הפרשות בעת הצגת רווח גבוה, כך שניתן יהיה לשמור על יציבות ברווח הנקי לאורך זמן. בפעם הקודמת שבנק הפועלים הציג רווחיות גבוהה במיוחד, ברבעון הרביעי של 2014, הוא בחר להגדיל את ההפרשות בגין תוכניות ההתייעלות שיבצע.

קצב צמיחת האשראי בבנק הפועלים מהווה מפגן כוח, כשלצד הצמיחה שהבנק מציג בהיקפי פעילותו הוא הציג את יחס המינוף הטוב במערכת — הון עצמי לסך החשיפות של 7.1%. בנוסף, הבנק שמר על רווחיות גבוהה עם תשואה על ההון של 11.6%, ומחזיק ביחס הלימות הון מספק המאפשר לו לחלק דיווידנדים על בסיס רבעוני בשיעור של 20% מהרווח הנקי.

לעומת הפועלים, בנק לאומי, שנמצא במצוקת מחסור בהון והציג צמיחה של 4.2% בלבד בתיק האשראי, נשען בעיקר על פעילות המשכנתאות כדי להציג צמיחה בתיק. מתוך גידול של 10 מיליארד שקל שהציג לאומי בתיק האשראי לעומת אשתקד, כ–6 מיליארד שקל נבעו מגידול בפעילות המשכנתאות.

בכל הבנקים נרשמה עלייה חדה של כ–10.9% באשראי הצרכני. בעוד שבפעילות המשכנתאות היתה שונות בצמיחה בין הבנקים, הרי שבפעילות האשראי הצרכני כל הבנקים רשמו צמיחה מהירה. באופן מפתיע הבנק הבינלאומי — שהוא הבנק השמרן במערכת — הציג את שיעור הצמיחה הגבוה ביותר באשראי הצרכני, שגדל ב–12.7% ברבעון השני של של 2015 לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker