הכירו את הסופרנשיונלס - האג"ח שנכנסות לרווח בין הממשלתיות לקונצרניות

הטלטלות שספג שוק האג"ח העולמי בחודש וחצי האחרונים, וההאטה בהנפקות, יצרו הזדמנות עבור מוסדות ממשלתיים למחצה - והם 
ניצלו אותו להנפיק אג"ח משלהם ■ אג"ח כאלה עשויות להגדיל את התשואה בתיק ההשקעות תוך שמירה על דירוג גבוה ופיזור מטבעי

ארז אסיף

התהפוכות הכלכליות והפננסיות של החודש וחצי האחרונים באו לידי ביטוי היטב בשוק האג"ח העולמי. המשבר ביוון והחשש מפירוק גוש היורו; הירידות התלולות בבורסות בסין; והחשש כי העלאת הריבית בארה"ב קרובה הובילו לפתיחת מרווחי התשואות באג"ח הקונצרניות העולמיות - והיו בין הגורמים המרכזיים לירידה בסך הנפקות האג"ח בעולם.

החברות שהצליחו לנצל את חלון ההזדמנויות בהנפקות היו בעיקר ענקיות שיצאו במגה־הנפקות שתמורתן היתה ברורה - מימון רכישות. כך למשל, אינטל גייסה 7 מיליארד דולר למימון רכישת אלטרה (Altera) בארבע סדרות, שהארוכה בהן היתה ל-30 שנה; רשת בתי המרקחת CVS גייסה 15 מיליארד דולר למימון ההשתלטות על אומניקייר; וצ'רטר קומיוניקיישנס גייסה 15.5 מיליארד דולר למימון רכישת טיים וורנר כייבל. אגב, תופעה דומה ראינו גם בשוק המקומי ביולי, כשהמנפיקים העיקריים של אג"ח קונצרניות היו הבנקים (לאומי, מזרחי ודקסיה) שגייסו יותר מ-4 מיליארד שקל בתוך שבוע.

ועידה של הבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD) בגיאורגיה, במאי. הגופים הממשלתיים למחצה פועלים לקידום הפיתוח הכלכלי והאינטרסים הפוליטיים של המדינות המרכיבות אותםצילום: רויטרס

את הוואקום מיהרו לנצל ממשלות בכל הדירוגים - מאוסטריה ועד סלובניה, קזחסטאן, ג'מייקה ואינדונזיה - שהצליחו לגייס אג"ח לטווח של עד 30 שנה בתשואות נמוכות יחסית; וכן גופים ממשלתיים למחצה: הסופרנשיונלס. אלה גופים בינלאומיים שמוקמים לרוב על ידי ממשלות (שתיים או יותר) במטרה לקדם פיתוח כלכלי למדינות החברות בהם או את האינטרסים שלהן. הגופים האלה כוללים, למשל, את הבנק העולמי, הבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD), הבנק האירופי להשקעות (EIB), הבנק לפיתוח אסיה (ASIA) והבנק הבין־אמריקאי לפיתוח (IADB).

ההנהלות של רוב המוסדות האלה כוללות נציגים של המדינות המרכיבות אותן, בראשן בדרך כלל ארה"ב וגרמניה, והודות לדירוג המדינה - גם הסופרנשיונלס עצמם זוכים לדירוג AAA. הסופרנשיונלס מממנים את הפעילות שלהם באמצעות הנפקת אג"ח, והנוכחות של נציגי המדינות המממנות בהנהלות שלהם, גורמות לכך שפעמים רבות הם מונחים גם על ידי אינטרסים פוליטיים.

זוהי אחת הסיבות שהם מנפיקים אג"ח לא רק במטבעות של המדינות החברות בהם, אלא גם במגוון שווקים מתעוררים. כך למשל, הבנק העולמי פעיל ב–25 מטבעות שונים, שהבולטים הם דולר אמריקאי, אוסטרלי, ניו־זילנדי או קנדי - וכן ריאל ברזילאי, פזו מקסיקני, יואן סיני, ליש"ט ויורו.

תשואות פנומנליות בדירוגים גבוהים

ההכלאה הזו בין מה שנראה כאג"ח מדינה לאג"ח קונצרניות, היא המאפשרת במקרים רבים להיחשף לחברות בדירוג AAA עולמי, כלומר ללא סיכון מנפיק, כשהסיכון טמון בפועל רק במטבע ההנפקה או בריבית על אותו מטבע. כך למשל, ה-IFC - International Finance Corporation - שמשתייך לבנק העולמי, גייס מתחילת השנה חוב ב–12 מטבעות שונים, כך שמשקל הדולר האמריקאי בתיק ההלוואות שלו ירד מ-75% ל-55% כיום.

הגיוס במטבעות מקומיים נועד לשימוש בהשקעות מקומיות, במיוחד במדינות כמו סין והודו. כך יכולים משקיעים בינלאומיים לקבל בשווקים האלה תשואות פנומנליות בדירוגים גבוהים מדירוג המדינה עצמה.

בשבועות האחרונים גייסו הסופרנשיונלס מיליארדים בשווקים שונים, כשרוב ההנפקות הן לתקופות בינוניות של כחמש שנים. ה– IBRD, הבנק הבינלאומי לשיקום ופיתוח, גייס 1.375 מיליארד יואן סיני באג"ח לשלוש שנים עם קופון של 3.25%. שבועיים קודם לכן הנפיק אותו גוף אג"ח ב–2 מיליארד רופי הודי לשלוש שנים בתשואה של 6.375%. הסיכון כאן הוא בעיקר מטבעי, מה שמשתקף בעובדה שהריבית בהודו כרגע היא 7.25%, לאחר שירדה שלוש פעמים מתחילת השנה.

ה-EIB (הבנק האירופי לפיתוח) גייס השנה אג"ח ב–2 מיליארד ראנד דרום אפריקאי ל-11 שנה הנסחרות ב-8.753% - רמה המשקפת את העלאת הריבית האחרונה בדרום אפריקה ל-6% ואת התחזית של הבנק המרכזי שם להמשך עליית הריבית בשנה הקרובה.

בדומה לחברות, גם הסופרנשיונלס מנסים לנצל את רמת הריביות השוררת כיום, ובחודשים האחרונים כמה מהם ביצעו הרחבה גדולה לסדרות עצומות ממילא. כך למשל ה-IBRD הגדיל במיליארד ראנד אפריקאי סדרה בסך של 2.5 מיליארד ראנד שהנפיק בסוף מאי. ה-EIB הגדיל באחרונה ב-300 מיליון ליש"ט סדרה של 2.6 מיליארד ליש"ט שהונפקה כבר לפני שנתיים ונפדית בעוד ארבע שנים (2019), הנסחרת בתשואה של 1.39%.

במקביל, כל הגופים האלה ממשיכים להנפיק גם במטבעות המרכזיים - כמו דולר ויורו. באחרונה הנפיק ה-EIB אג"ח ב-3 מיליארד דולר לשבע שנים (2022). שבוע אחר כך הנפיק IBRD אג"ח ב-3.5 מיליארד דולר לעשר שנים בריבית של 2.5%.

התשואות האלה משקפות את העובדה שהסופרנשיונלס הם מהגופים הבודדים בעולם שעדיין מתהדרים בדירוג AAA, והעובדה שהבעלות עליהם היא למעשה של המדינות החזקות ביותר - מקנה להן בשווקים מעמד מיוחד המכונה תת־מדינה (Sub-Sovereign) והיחס אליהן דומה ליחס כלפי אג"ח של ממשלות ארה"ב או גרמניה.

ארז אסיףצילום: אלירן אביטל

ההילה הזאת מקרינה גם על גופים עם מבנה בעלות קצת שונה כמו KFW, שהוא מוסד ש-80% ממנו נמצאים בבעלות ממשלת גרמניה, אך בשווקים הוא זוכה לייחס זהה לסופרנשיונל. באמצע יולי הנפיק KFW אג"ח ב-6 מיליארד דולר אמריקאי לשלוש שנים בריבית של 1.125%. בדומה לסופרנשיונלס האחרים, גם הוא מדורג AAA וגם הוא מנפיק במטבעות שונים. החודש הוא הנפיק שתי סדרות אג"ח הנקובות בין יפני שבהן גייס בסך הכל כ-8.2 מיליארד ין לטווחים של שנתיים וחמש שנים.

הכללת הסופרנשיונל בתיק אג"ח חו"ל מאפשרת לשמור על דירוג גבוה, תוך גיוון מטבעי שבמקרים לא מעטים יכול להביא להגדלת התשואה הגלומה בו. העובדה שהדירוג של הגופים האלה גבוה משל המדינות שבהן מונפקות האג"ח גורמת לכך שבמקרים רבים נעדיף את האג"ח שלהם על פני אלה של המדינה עצמה.

הכותב הוא מנהל תחום אג"ח חו"ל בהראל פיא. חברות בקבוצת הראל עשויות להחזיק או לסחור בני"ע המוזכרים. 
אין לראות בכתבה תחליף לשיווק השקעות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום