פרשנות

עוד קיץ, עוד מלחמת מטבעות ומה הקשר לארדואן

כרגע נראה שכלי הנשק נצורים, והטנקים יושבים בימ"חים אבל עם שוך חום יולי־אוגוסט תיהפך זירת המט"ח והסחר הגלובלי סוערת ומסוכנת

דפנה מאור
דפנה מאור
שתפו בפייסבוק

הלירה הטורקית נפלה אתמול לשפל של 2.85 לירות לדולר, בהמשך למגמה ארוכת טווח וירידות עקביות בחודש האחרון. נפילה במטבע עשויה לבשר טובות לכלכלת יצוא גדולה. ואולם, לקראת הבחירות החדשות ולנוכח כישלונה של מפלגת AKP להקים קואליציה, זוהי טלטלה יקרה מדי עבור טורקיה. כשהמטבע המקומי נחלש, יוקר המחיה גדל, והאשמה נופלת בדרך כלל על כתפיהם של מי שהיו בשלטון. במקרה הזה - מפלגתו של רג'פ טאיפ ארדואן.

למעשה, אחת הסיבות העיקריות לנפילת הלירה הטורקית היא החשש מאי-יציבות שלטונית. זאת בנוסף למתקפות הכורדים, ההסתבכות מול דאעש, וגם המתיחות הגוברת בין מוסד הנשיאות בטורקיה לבין הבנק המרכזי. במארס השנה האשים ארדואן את נגיד הבנק, ארדם בסג'י, בכך שהוא מוכר את המולדת ללובי הריבית, כדבריו. זאת משום שבסג'י הוריד ריבית כדי לעודד צמיחה. "בכל פעם שארדואן מדבר על הריבית - הלירה נופלת", אמר בנקאי השקעות מלונדון. משמעות הדבר היא שהשוק אינו בוטח בארדואן.

ואולם, יש גורמים שהם הרבה מעבר לשליטתו של ארדואן שפועלים כיום, ומצביעים על סימנים למה שנהוג לכנות "מלחמת מטבעות". הלירה הטורקית אינה בודדה בחולשתה. היא משותפת לה ולעוד שלל מטבעות של שווקים מתעוררים, כמו הדולר הטייוואני, הרינגיט המלזי, הראנד הדרום אפריקאי והרופי ההודי - כולם ספגו ירידות חדות מתחילת השנה.

הגורם לכך הוא מאורע שצופים אותו כבר יותר משנה - העלאת הריבית בארה"ב. העלאת הריבית הראשונה מאז 2006 תהיה אירוע לא דרמטי, שבו תועלה הריבית ב-0.25%; שינוי לכאורה חסר חשיבות. ואולם, העלאת ריבית זו תטרוף את המאזן בין ארה"ב, שחזרה לצמוח, גם אם בקצב מתון יחסית, לבין שווקים אחרים שרוצים למשוך השקעות, ויתקשו להתחרות בתקווה לריבית גבוהה יותר בארה"ב. ארה"ב נתפשת גם כמקלט בטוח, בגלל שלל גורמים שמעוררים אי־אמון בשווקים הפחות יציבים והיותר חשופים לטלטלות גיאו־פוליטיות. יתר על כן, השווקים המתעוררים נתפשים כבר פחות כמתעוררים ויותר ככאלה שמיצו את הפוטנציאל, ועכשיו עומדים לפני תקופת האטה והתייצבות בקצבי צמיחה נמוכים בהרבה.

חולשת מטבעות, כאמור, היא ברכה וקללה כאחד. היא מסייעת לעודד יצוא, אך פוגעת בכוח הקנייה המקומי. היא מבריחה משקיעים במטבע המקומי, אבל יכולה לעזור לצמיחה.

למדינה אחת בעולם, באופן מובהק, מטבע חלש נחשב לעוצמה. סין, הכלכלה השנייה בעולם, שעדיין מייצאת הרבה יותר משהיא מייבאת, אם כי בהפרש קטן מבעבר, הסכימה לוותר על שליטתה ההדוקה במטבע ולתת לו לעבור ייסוף. זאת כדי לאזן בין ההשקעה הכבדה בתעשייה, בבנייה וביצוא לבין רמת החיים של אזרחיה.

בשבוע שעבר ביצעה סין מהלכי פיחות שהורידו את שער היואן ב-3% מול הדולר, ועוררה חשש מפני חידוש של מלחמת מטבעות מול אירופה, ארה"ב ויפן. הכלכלן הראשי של הבנק המרכזי בסין, מא ג'ון, הזדרז להכריז כי סין אינה מעוניינת במלחמת מטבעות. ואולם, האמריקאים מודאגים מספיק, כדי שבקונגרס יציעו נציגים (רפובליקנים) להטיל סנקציות על מדינות שיבצעו מניפולציות מטבע כדי להשיג יתרון סחר.

כרגע נראה שכלי הנשק נצורים, והטנקים יושבים בימ"חים, למרות מטח הפצמ"רים ששיגרה סין. עם שוך חום יולי־אוגוסט, וככל שיתגברו הסימנים שארה"ב תעלה את הריבית - תיהפך זירת המט"ח והסחר הגלובלי סוערת ומסוכנת יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker