רעידת אדמה בענף הביטוח: בקרוב תיאלצו להחליט מי ידאג לכם לפנסיה

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה: הפרדה בין תפעול לשיווק בסוכנויות ההסדר הפנסיוניות ■ גיל יניב, משנה למנכ"ל מגדל: "זהו הניסוי הפנסיוני הגדול שנעשה"

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים61
אסא ששון

מבוטח פנסיוני יוכל לבחור את הסוכן שעמו יעבוד, והמעסיק יהיה מחויב לשתף פעולה עם בחירתו — כך אושר אתמול  בוועדת השרים לענייני חקיקה. ההוראה עלולה ליצור כאב ראש לא קטן למעסיקים, מאחר שעד כה השתמשו בעיקר בשירותי סוכנויות הסדר, שהיו נגועות בניגוד עניינים, ומעתה יידרשו לדאוג לרווחת העובד בתחום הפנסיה.
סוכנות הסדר היא למעשה סוכנות ביטוח שמעניקה למעסיק שירותי ייעוץ פנסיוני לעובדים ושירותי תפעול פנסיוניים. שירותי התפעול הם בעלי חשיבות רבה, מפני שהם משמשים צינור שדרכו עובר הכסף לתוכניות הפנסיה, אך בצינורות האלה יש לא פעם טעויות. תפקיד נוסף של המתפעל הוא לוודא כי המעסיק אכן הפקיד את הכסף לעובד כנדרש. אם נמצא שהוא לא עשה כן, על המתפעל להתריע על כך לעובד. כך יכולים העובדים לעקוב אחר הפקדות המעסיק, ונמנעת מהם התגלית יום אחד כי המעסיק לא הפקיד את הכספים.

אחת הבעיות עם סוכנויות ההסדר היא אופן המימון שלהן. מכיוון שהחיסכון הפנסיוני הוא באחריות המעסיק, הוא גם זה שנדרש לממן את התפעול והייעוץ. ואולם מכיוון שבסוכנויות ההסדר ניתנים התפעול והייעוץ יחדיו, מי שבפועל נושא בעלויות הוא העובד.
בתגובה לתקנה, שלח מרכז ועדת העבודה בנשיאות הארגונים העסקיים, דורון קמפלר, מכתב לחברי ועדת השרים, שבו כתב: "בחירה עצמאית של סוכנים, וריבוי סוכנים עקב כך, תיצור הכבדה משמעותית באדמיניסטרציה שמפעיל המעסיק למניעת טעויות. המעסיק יצטרך לשאת בעלויות גבוהות, ויידרש להגדיל את כוח האדם המטפל בנושאים אלה".

גיל יניב, משנה למנכ"ל מגדלצילום: מוטי מילרוד

הוראה מרכזית נוספת בתחום הביטוח שאושרה בוועדת החקיקה — והחשובה מכולן — היא ההחלטה כי סוכנויות ההסדר, אותן סוכנויות ביטוח גדולות שרובן נמצא בשליטת חברות הביטוח, יחויבו לבחור אם הן סוכנויות מתפעלות — כלומר נותנות למעסיקים שירותי תפעול בלבד, או שהן סוכנויות משווקות המוכרות ביטוחים פנסיוניים לעובדים.
מכיוון שסוכנויות ההסדר מספקות כיום את שני סוגי השירותים, מתעורר החשש כי בכך המעסיק פוגע בזכויות עובדיו. זאת, מאחר שסוכנות ההסדר שעמה עובד המעסיק היא מעין מונופול באותו מקום עבודה, וכשאין אפשרויות בחירה בין סוכנים רמת התנאים הפנסיוניים הניתנים לעובדים נוטה לרדת. פיצול הפעילות כעת מתייחס גם לסוכני ביטוח המשמשים הן כמתפעלים והן כמשווקים.

הסיבה להחלת תקנות אלה היא מקרים שבהם, למשל, סוכני ביטוח הצליחו להיכנס למפעל שבו לעובדים היו חסכונות פנסיוניים בחברת מגדל, אך מכיוון שהסוכנים עבדו עם הפניקס וקיבלו ממנה עמלות, היה להם תמריץ להעביר להפניקס את העובדים.

"העובד הבודד לא ישיג תנאים טובים"

המשנה למנכ"ל מגדל, גיל יניב, אמר: "אני נמצא בתחום 25 שנה — 15 שנה בניהול הסדרים פנסיוניים ועשר שנים בצד השני של המתרס, כלומר כיצרן. לדעתי, זהו הניסוי הפנסיוני הגדול ביותר שנעשה. המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, החליטה לייעל את התהליך הפנסיוני, וזה בסדר, אבל ההוראות דרמטיות ואולי ייטיבו עם הענף בטווח הארוך, אבל הן לא נבנו נכון".

לדבריו, "ההוראות החדשות נוגעות למאות אלפי אנשים — מעסיקים ועובדים. הסדרה בסדר גודל כזה צריכה להיות מבוססת על עובדות והשוואות לתנאים שמקבלים אותם עובדים בשירותי התפעול. אמנם מתן שני השירותים על ידי אותו גוף מגביל את התחרות, אבל הנתונים מראים שהמצב הפוך. כלומר, במקום שבו מנהלי הסדר נותנים שירותי תפעול — רמת המחירים נמוכה יותר מאשר כשסוכן אינו נותן שירותי תפעול, ולו רק מאחר שמדובר במעסיקים גדולים שממקסמים את ההטבות".

מי שלמרבה ההפתעה מסכים עם יניב הוא אודי כץ, לשעבר נשיא לשכת סוכני הביטוח וכיום בעל סוכנות ביטוח גדולה. זאת, מכיוון שבמשך שנים קיימים יחסי אהבה־שנאה בין חברות הביטוח ללשכת סוכני הביטוח, שמייצגת את מרבית הסוכנים העצמאיים. לדברי כץ, "בכל מקומות העבודה שבהם יש סוכן ביטוח אחד — שם גם התנאים טובים יותר מעסקים שלא מטופלים על ידי סוכן. דמי הניהול נמוכים יותר. העובד הבודד לא יצליח להשיג תנאים טובים יותר מהתנאים שמעסיק מצליח להשיג".

לדברי יניב, הוא "לא יודע אם חברות הביטוח ישמחו או לא מהמהלך, כי הרבה עלויות תפעול ייחסכו מהן, אבל מבחינת עלויות העבודה — המהלך יגדיל את עלויות המעסיק. אם חברת הביטוח צריכה לתמחר התקשרות של 200 עובדים באופן סיטוני, היא תוריד את המחיר כי הביטוח הקולקטיבי זול יותר, ועכשיו זה לא יקרה. בנוסף, ההוצאה התפעולית אצל כל הצדדים נמוכה יותר. כעת יהיה מעבר ממודל סיטוני למודל קמעוני, שיוביל לעלייה ברמת המחירים — במחירי התפעול ובכסף שיזרום מהמעסיק לביטוח. אספקט נוסף הוא בכיסוי הביטוחי, וזה יתייקר. השאלה היא מי יספוג את זה — העובד או המעסיק. לא נתנו לכך את הדעת".

כץ הוסיף כי "כבר כיום כל עובד יכול לבחור את הסוכן. בסוכנות שלי מקבלים עשרות הוראות, וזה מאלץ אותנו להקצות עובד רק לרגולציה. אני לא עושה כנס מעסיקים, כי אני לא יודע מה יהיה. אולי ב–1 בינואר לא אוכל לדבר עם המעסיקים. מדברים על הפרדה בין סוכן משווק למתפעל. החלום שלי זה לא להיות סוכן מתפעל. אפשר לעשות ניסיון בקטן כדי לראות איך השוק עובד. אני מכין את המעסיקים לשינוי התקנות, מתדרך ונערך לוגיסטית, ויכול מאוד להיות שלא אעשה תפעול. ב–1 בנובמבר כל מי שבוחר בפעילות השיווק נדרש לבצע בדיקה של כל הלקוחות במסלקה הפנסיונית, מה שכרוך בעלויות, ויכול להיות אני לא אעשה שיווק. כסוכן אני מבולבל מאוד".

החברות שצפויות ליהנות מהבחירה בין תפעול לשיווק הן חברות התוכנה כמו חילן טק, שמתמחות במתן מענה בתחום הפנסיוני לעסקים. מי שרואה במהלכים דבר טוב הוא אייל שלזינגר, שותף במיזם Zebaroor, המציע מערכת אינטרנטית ואפליקציה למעקב וניהול כספי פנסיה. לדבריו, "זו הזדמנות גדולה לסוכנים הקטנים להיכנס אל השוק, ומערכת Zebaroor יכולה לעזור להם בקבלת נתונים, ניתוח מצב העמית והצעה של תוכניות אופטימליות בלוח זמנים קצר. ההצלחה של המהלך יכולה להימדד בשני אופנים: במספר הניודים בין החברות, בדגש על ניוד כספים לגופים קטנים יחסית בשוק, בתי השקעות, ובהורדה של דמי הניהול. אם שני אלה לא יתרחשו בשוק, המהלך של האוצר לא עשה את שלו".

שלזינגר הוסיף כי "ההשלכות הן העמסת עלויות נוספות על המעסיקים, מאחר שההוצאות הושתו על העמיתים עד כה, באמצעות דמי הניהול. זו יכולה להיות מטלה שתקשה במיוחד על מעסיקים קטנים ובינוניים, שייתכן שיתקשו לעמוד בעלויות ובביורוקרטיה וטיפול בריבוי הסוכנים, תוכניות הביטוח של העובדים וניהול כל המערך הפנסיוני".

החברות מפנקות את הסוכנים

ההוראה השלישית שאושרה בוועדה לענייני חקיקה עוסקת בתגמול סוכן הביטוח. הוחלט כי הסוכן יוכל לקבל תגמול מחברת הביטוח או מהלקוח, אך לא משניהם. בכך, מקווים באוצר, יצומצמו ניגודי העניינים בייצוג המבוטח.

סוכני הביטוח זוכים כיום לתגמול שמן מחברות הביטוח. התגמול כולל מענקים כספיים וכן טיסות אקזוטיות לחו"ל, כמו טיול מזחלות בלפלנד או צפייה במרוצי פורמולה 1 בגרמניה. אם לא די בכך, חלק מהחברות אף הגדילו לעשות, ושלחו את הסוכנים ללאס וגאס בשיטת הכל כלול. כך נוצר מצב שבו נאמנותו של הסוכן אינה מובהקת, ולא ידוע למי הוא נאמן — ללקוח (שלו הוא אמור להיות נאמן), או לחברת הביטוח המפנקת.

לדברי כץ, "הרעיון שסוכן יוכל לגבות תשלום רק מהחברה או רק מהמבוטח זה שינוי סדרי עולם. בבריטניה, מהלך דומה גרם להיעלמות הסוכנים (70%). רוב הסוכנים הם מטפלים ברמת הלקוח הבודד, והצרכן לא היה מטפל בפנסיה שלו. סוכני ביטוח מקבלים רק כמה שקלים על הטיפול בפנסיה של מבוטח, זה כסף קטן. כתוצאה מכך, שליש מסוכני ביטוח החיים הפסיקו בשנים האחרונות לעבוד בחיסכון פנסיוני".

"אין לנו ממש נתונים", אומר יניב, "אבל יכולת הפעולה של סוכן קטן מצטמקת. יש תופעה של נשירה, כי דמי הניהול קטנים, ההוראות גדלות והמיכון גדל — וזה יצר בעיה. האיסור לגבות דמי ניהול מהיצרן ומהלקוח במקביל הוא לא נכון. במערכת הבנקאות , למשל, הרעיון הראשוני בוועדת בכר היה שהבנקים יגבו דמי טיפול מהלקוח (היועץ הפנסיוני) והבנק יקבל עמלה מהלקוח. אחרי שלוש שנים הבנקים הפסיקו להעניק ייעוץ פנסיוני, כי הם הבינו שזה לא עובד, ולכן עברו לקחת כסף מהיצרן".

עוד הוא אומר כי "זו הסדרה גורפת שלא מכירה את השטח. אם היתה הנחיה שסוכן יקבל תגמול כשהוא לא מקבל תגמול מחברת הביטוח, והלקוח הסכים לשלם כסף עבור יעוץ — זה בסדר. צריכה להיות הסדרה מידתית, שהלקוח לא ישלם פעמיים, אבל צריך ללמוד את מודל התגמול — איפה הסוכן מקבל תגמול ואיפה לא — ולא להרוס תעשייה של מקצוענים".

מנכ"ל סוכנות הביטוח, ההסדרים הפנסיוניים והחיסכון משגב, ששון מנה, אמר כי "המטרה היא להפוך את התגמול שמקבל הסוכן לשקוף מול הלקוח. השינוי ישפר משמעותית את תדמית הסוכן, ויש רק לברך על כך. עם זאת, חובת המעסיק לאפשר לעובדיו לבחור את הסוכן הפנסיוני תהיה רצופה בקשיים, הן למעסיק והן לעובד".

מנה הוסיף כי "העובד יידרש כעת ללמוד את תחום הפנסיה, כדי לבחור באופציה הטובה ביותר עבורו. עקומת הלמידה האטית תביא לטעויות, שיכולות להשפיע על גובה החיסכון. עובדים בעלי הכנסה גבוהה יהיו מחוזרים יותר על ידי סוכנים לעומת עובדים עם הכנסה נמוכה, שייאלצו לבחור פעמים רבות באופציות הקיימות מהמעסיק, ותנאי הפנסיה שלהם יהיו טובים הרבה פחות. עובדים שיעבדו עם קרנות הפנסיה באופן ישיר עלולים למצוא עצמם לא מעודכנים בשינויים בביטוח, כמו שינוי פרמיות ותקופות אכשרה".

מבחינת המעסיק, אומר מנה, "הוא נהנה עד היום מכך שדמי הניהול בביטוח המנהלים סיבסדו את עלויות התפעול. השינוי עתה זה יגרום לכך שהוא לא יוכל לרכז עובדים רבים ולהוזיל את עלויות הביטוח. כך נוצר גם תהליך שבו חברות הביטוח מייקרות את התעריף, שנוגס בחיסכון. בנוסף, סוכנים רבים יסתובבו בארגון וייצרו 'רעש' במערכת, יהיו התנגחויות של הסוכנים במעסיקים, וכתוצאה ישירה מכך יהיה בזבוז של אנרגיות רבות על התפעול אצל המעסיק".

באשר לפיצול הפעילות של סוכנויות ההסדר, מנה אומר כי "חייבת להיות תקופת מעבר, ובחוק לא נראה שיש הוראות כאלה. פעולת התפעול כוללת סליקת כספי הפנסיה ופיצול שלהם באופן נכון, בהתאם לפוליסות של העובד ולהסכמי העבודה שלו — וידוא שהכספים מגיעים לקופות הנכונות ובזמן. אם תתרחש ההפרדה, המעסיק צריך להיערך בזמן ולהתקשר עם חברת תפעול בזמן".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker