בעקבות שינוי המדדים בבורסה: לאן יזוזו המיליארדים? מה יקרה לטבע? ומי ירוויח?

אנשי שוק ההון לא בונים גדולות ונצורות על המהלך - האם הם צודקים? ■ "להרחבת מדד ת"א 25 ל-35 מניות אין הצדקה מקצועית - היה נכון לצמצם ל-20" ■ הערכות: "20-15 מיליארד שקל יעברו מהמניות הגדולות לקטנות וההפך"

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שלי אפלברג
שלי אפלברג

תעודות הסל צפויות למכור מניות טבע בהיקף של 1.2 מיליארד שקל ולרכוש במקומן מניות קטנות אחרות. כך העריך היום ליאור כגן מנכ"ל סמארט בטא מקבוצת אלטשולר שחם בעקבות השינויים הצפויים על ידי הבורסה בהרכבי המדדים. במסגרת שינויים אלו צפויות כל המניות במדד החדש - מדד תל אביב 35 - להיות בעלות משקל שווה במדד.

כגן מסביר כי "היקפם הכספי של  מוצרי המדדים על ת"א 100 ות"א 25 הינו 20 מיליארד שקל. המשקל של טבע כיום במדד ת"א 25 ובמדד ת"א 100 הינו 10%. לכן כיום 2 מיליארד שקל מושקעים במניית טבע". בעקבות השינוי ירד משקלה של טבע לכ-4% והדבר יוביל למכירת המניה על ידי הקרנות המחקות מדדים ותעודות סל. לדבריו, "העובדה כי טבע הינה מניה דואלית עם היקפי מסחר גדולים מאוד גם בחו"ל תשפיע לטובה ותמזער את הלחץ הצפוי".

כגן מסביר כי בעקבות המהלך עליו הודיעה הבורסה היום, כ-20-15 מיליארד שקל יעברו מהמניות הגדולות לקטנות ומהקטנות לגדולות". לדבריו, "מדובר בסכומי כסף מאוד גדולים אשר ישפיעו על כל החברות וכל תעודות הסל הפועלות בשוק. אם המהלך אכן יצליח הוא יעשה הרבה טוב לבורסה. מצב הסחירות בבורסה בכי רע. מאוד קשה לסוחרים במניות הנסחרות בתוך ת"א 100 למכור ולרכוש נכסים. הבורסה המקומית הגיעה למצב בו אנו רואים לא מעט מניות שנפח המסחר היומי בהן הינו פחות מ -300 אלף שקל ביום. מצב זה מוביל משקיעים לבצע הרבה עסקאות גדולות מחוץ לבורסה ולהוריד מרדאר ההשקעה דרך הבורסה בלא מעט מניות".

הבורסה בתל אביב
בורסה בתל אביבצילום: אייל טואג

לדברי כגן "מניות קטנות במדד המעו"ף כגון: מליסרון , אסם , בינלאומי , שטראוס , שמשקלן כיום במדד הינו סביב 1% ואמור לגדול. הן שצפויות ליהנות מהמהלך של הבורסה. אני חייב לסייג את דברים ולהסביר כי מעבר הכספים יתבצע בהנחה, כי המניות הללו יעמדו בשאר הכללים החדשים אותם תקבע הבורסה כגון שווי אחזקות ציבור של 35% , גודל מינימלי וכדומה".

כגן סבור כי "המהלך יפרנס את החתמים והברוקאז'ים. כחלק מהשינוי, הרבה מאוד פרמטרים של החזקות ציבור משתנות. למשל הבורסה רוצה לקבוע פרמטר חדש שכ-  35% ממניות החברה יוחזקו על ידי הציבור. יש כיום בבורסה לא מעט חברות שאין להן החזקות ציבור המגיעות ל-35%. המשמעות הינה כי אם בעלי העניין לא יפיצו עוד מניות לציבור, המניות של אותן חברות לא ייסחרו במדדים. מדובר על עשרות רבות של מניות".

"מעבר לכך הבורסה תרוויח מעמלות קניה ומכירה של ה-15 מיליארד שקל אשר יזוזו.  מרווחים נוספים יהיו שחקני נוסטרו שפועלים בעדכוני המדדים כבר היום. מדובר בפעילים אשר רוכשים ומוכרים מניות שיצאו ואמורות להיכנס למדדים ומהלך מעין זה אמור להגדיל להם בצורה משמעותית את השינויים במדדים ואת אפשרויות ההשקעה".

כגן תומך במהלך של הבורסה. לדבריו, "אין ספק כי הבורסה תידרש לחשוב טוב על תקופת ההתאמה. לפי מיטב ידיעתי, התכנון הינו לפרוס את המהלך על פני תקופה של שנה. ברור שיש עלויות אבל הן לא בלתי סבירות. האם זה יקטין את שווי המדד, אין ספק שכן אבל אני לא חושב שבחצי.

"אם מספר המניות יגדל אך הסחירות לא תגדל, אז המהלך יכול להיות מאוד בעייתי שכן בעיית הסחירות בבורסה רק תגדל. אם המהלך לא יצליח, אכן יהיה קשה לגדר את הסיכונים באמצעות המדד הראשי. אך צריך לזכור כי גם היום משקיעים במדד מאוד ריכוזי. מספיק שטבע ופריגו יורדות, והן מושכות את כל מדד המעו"ף למטה. ריכוזיות היתר הופכת אותו למדד בעייתי לכן השינוי מבורך."

לדברי הבכיר, "השינוי כשינוי - יוצר עלויות מסיביות אצל גורמי שוק רבים שצריכים לעמול ולהשקיע תשומות בהתאמת מערכות לשינוי של תל-אביב, וזאת במצב בו השוק בתל-אביב "מת". אין זה ברור שיש הצדקה בהשקעת תשומות אלו".

ביחס לשווקים בעולם, "בורסות נגזרים לא עושים שינויים כאלו על מדד נגזרים "עובד". נגזרי ת"א 25 הם המוצר הכי נזיל בבורסה (פי-17 מחזור מאשר נכס הבסיס). ייתכן בהחלט שזה ייפגע. אין מדד בין-לאומי אשר נוקט במדיניות מגבלת משקל דומה (על מדד מוביל לנגזרים המייצג את תיק השוק) - פשוט אין. יש פה המצאה ייחודית של הבורסה הישראלית שקשה לומר שיש לה הצדקה מקצועית".

בורסת נאסד"ק בניו יורק
חברות טכנולוגיות מובילות מעדיפות עדיין להנפיק מניותיהן בנאסד"קצילום: Bloomberg

ברק סורני מנכ"ל פסגות ני"ע דווקא מצטרף לעמדת כגן ומברך על המהלך. לדעתו כעת יותר מניות יכנסו למדדים השונים. החלק החשוב במהלך הינו שמשקל כל מניה ירד מ-10% ל-4%. בפועל המשמעות הינה כי זה עשוי להוביל ליותר סחירות במניות הקטנות ופיזור יותר נכון במדד".

לדעתו של סורני "המתודולוגיה החדשה מתאימה בעיקר למשקיעים זרים, ואני מעריך כי היא עשויה לתקן את התנודתיות הקיימת בתעודות הסל".

את ההתלהבות מסייג סורני באומרו כי "אומנם חברה שלא נמצאת במדד אין בה סחירות, וכאשר מוסיפים עוד חברות למדדים זה יכול להגדיל את מחזורי המסחר. אך אנחנו עדיין לא רואים איך הבורסה מצליחה להכניס חברות חדשות, ומשמרת את הקיימות. יש כיום רשימה ארוכה של חברות אשר מעוניינות לצאת מהבורסה וטרם ברור לנו איך משמרים אותן במסחר".

סורני מעריך כי 10 החברות הגדולות שיכנסו למדד תל אביב 35 בעקבות השינוי יהיו כנראה 10 החברות הגדולות במדד תל אביב 75 ובהן: אלוני חץ , דלק רכב כלל ביטוח אמות מגדל טאואר .

הסיכון לדעתו טמון בכך שהסחירות במדד 35 החדש תגבר על חשבון מדד 90 החדש . כאשר כבר היום הסחירות במדד 75 הקיים נמוכה מאוד".

שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי ישראל בקבוצת פיוניר הוסיף כי "החלק הנסחר בתעודות סל כיום הולך וגדל מדי יום ותופס נתח משמעותי. אין לי ספק כי הביקושים לחברות הגדולות כגון טבע, פריגו ולאומי ירדו כתוצאה מהאיזון שחברות תעודת הסל יצטרכו לבצע בעקבות הרפורמה המוצעת. למרות זאת, חשוב לזכור כי חברות אלו אינן סובלות מבעיית נזילות. באופן טבעי, החברות הקטנות והבינוניות (mid-cup) ייהנו מעלייה בביקושים ובכך תצליח הבורסה להגדיל את הנזילות במניות הסובלות מבעיית נזילות כגון חברות קצה בת"א 75.

עם זאת, לדעתו של בן אריה, הפתרון המוצע עדיין לא מטפל בבעיה האמיתית – חוסר האטרקטיביות של הבורסה בעיני החברות המנפיקות. חברות טכנולוגיות מובילות מעדיפות עדיין להנפיק מניותיהן בנאסד"ק ובורסות אחרות – הן מבחינה רגולטורית והן מבחינת נפח המשקיעים. לראייה בשבע השנים האחרונות עזבו את הבורסה כ-200 חברות והונפקו רק כ-20 חברות חדשות. הגדלת הנזילות הינה פתרון ראשוני בלבד".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ