הציבור יקבל עוד 37 מיליון שקל על מחיקת כלל תעשיות; שכרו של עורך הדין - 4 מיליון שקל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הציבור יקבל עוד 37 מיליון שקל על מחיקת כלל תעשיות; שכרו של עורך הדין - 4 מיליון שקל

השופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית במחוזי אישר את הסכם הפשרה שהושג בין עמותת תועלת לציבור לבין כלל תעשיות ■ כבוב: "הסכם הפשרה הוגן וראוי, ואינו נובע משווי החברה אלא מהערכת הסיכונים והסיכויים של התובענה"

5תגובות

השופט חאלד כבוב אישר ביום חמישי את הסכם הפשרה בין הנהלת כלל תעשיות (כת"ש) לבין עמותת "תועלת לציבור", בעקבות תביעה ייצוגית שהגישה העמותה על מחיקת כלל תעשיות מהמסחר בנובמבר 2013. לפי הסכם הפשרה, המשקיעים מהציבור שהחזיקו במניותיה של כת"ש לפני המחיקה יקבלו כ–37 מיליון שקל נוספים. עו"ד עידן איידן שהגיש את התביעה יחד עם עו"ד דוד תירוש, יקבל שכר טרחה בסכום של כ–4 מיליון שקל.

לן בלווטניק, בעל השליטה בכלל ביוטכנולוגיה
via Bloomberg

"לאחר שבחנתי את הסכם הפשרה, הגעתי למסקנה כי מדובר בהסכם ראוי, הוגן וסביר, אשר יש לאשרו הן לאחר שבחנתי על פניו את נאותות התהליך שבו אושרה עסקת המיזוג, והן לאחר שבחנתי את הפיצוי שעליו הוסכם במסגרת הפשרה לעומת המחלוקת בין הצדדים ביחס לתמורת המיזוג הראויה", כתב השופט. כבוב הדגיש: "השאלה אם סכום הפיצוי שעליו הסכימו הצדדים במסגרת הסכם הפשרה הוא הוגן וראוי, ואינו נובע משווי החברה אלא מהערכת הסיכונים והסיכויים של התובענה".

האירועים שהביאו לתביעה הייצוגית החלו לפני יותר משנתיים. בעלת השליטה, אקסס אינדסטריז של המיליארדר לן בלווטניק, ביקשה למחוק את כלל תעשיות מהמסחר בתל אביב, שלא באמצעות הצעת רכש רגילה, אלא על ידי מיזוג הופכי משולש, כלומר מיזוג עם חברה פרטית. אישור ההליך נעשה בדרך הזהה לעסקת בעלי עניין - כלומר, באישור של יותר מ–50% מבעלי המניות מטעם הציבור. לשם המיזוג קבע מעריך שווי חיצוני את שוויה של כת"ש, וגם את התמורה שיקבלו בעלי המניות מקרב הציבור (שהחזיקו 50.01% מהחברה).

ואולם, התובעים בתביעה הייצוגית טענו שהתמורה ששולמה לציבור - 1.27 מיליארד שקל (15.8 שקל לכל בעל מניה) - היתה נמוכה באופן משמעותי מהשווי האמיתי של כלל תעשיות, ולכן לא היתה הוגנת. גם חברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי התנגדה לעסקה, בטענה שהמחיר שנקבע אינו משקף את השווי האמיתי של כלל תעשיות. סכום הפשרה - 37 מיליון שקל - מגלם תוספת של 0.5 שקלים לכל בעל מניה בכלל תעשיות.

עופר וקנין

בינואר 2014 נחשף 
ב–TheMarker כי קיים פער משמעותי בין שווייה של כלל תעשיות במחיקה - כ–2.5 מיליארד שקל - לבין השווי שנגזר לחברה מהערכות שבוצעו לכלל נכסיה כמה חודשים קודם לכן - 3.6 מיליארד שקל. בפרסום אף נחשף כי רשות ניירות ערך הכירה את הפער הבעייתי, ולכן ניהלה התכתבויות בעניין עם כלל תעשיות.

ואולם, ההתכתבויות מעולם לא הובאו לידיעת הציבור. על רקע זה הורה בית המשפט לכלל תעשיות לחשוף את ההתכתבויות שניהלה עם הרשות ולחשוף את כל הערכות השווי שבוצעו בחברה או בחברות בקבוצה. כמו כן הורה בית המשפט לחשוף את הפרוטוקולים של הוועדה המיוחדת ודירקטוריון החברה הנוגעים למחיקה. כל אלה הובילו לבסוף לחתימת הפשרה בין הצדדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#