"בפורקס כבר לא מבטיחים תשואות חלומיות בזמן קצר; 55% מהלקוחות הפסידו אבל 45% הרוויחו" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בפורקס כבר לא מבטיחים תשואות חלומיות בזמן קצר; 55% מהלקוחות הפסידו אבל 45% הרוויחו"

הפיתוי גדול, היתרונות רבים אבל כך גם הסיכון ■ "כל חברות הפורקס שפותחות חשבון לאדם מן היישוב בעצם לוקחות אותו בספינה ללב ים, ושם משליכות אותו בין דגים טורפים ללא חגורות הצלה. יש סיכוי שהוא ישוב לחוף בכוחות עצמו, אבל הסיכוי קלוש"

10תגובות

התקפי חרדה, איבוד עשתונות ומחיקת חלק ניכר מההון שצבר במשך שנים היו מנת חלקו של השחקן עופר שכטר ב-2013. הסיבה לא היתה מחסור בעבודה, או בחירה לא מוצלחת של תפקידים. להפך, שכטר הוא אחד השחקנים המוכרים והעסוקים בתעשיית הבידור הישראלית. הצרות שנחתו עליו, כך לפי ראיון שהעניק למוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" בספטמבר של אותה שנה, נבעו ממסחר בפורקס. "אנשים אומרים לעצמם שזה לא הימורים, אבל זה בדיוק כמו הימורים", סיכם שכטר.

פורקס הוא מסחר במטבע חוץ, שמתנהל בשוק עצום ונזיל במיוחד עם שחקנים מכל העולם. אחד המרכיבים שהופך את המסחר בפורקס למסוכן כל כך הוא רמת המינוף הגבוהה שמקבל המשקיע מהחברה שדרכה הוא סוחר. יחס ההלוואה הנפוץ בתחום הוא 1:100 — כלומר, שעל כל 1,000 דולר ששם הסוחר בחשבון, החברה מאפשרת לו לבצע פעולות ב–100 אלף דולר.

ברמה כזאת של מינוף, כל תזוזה קלה בשערי המטבעות יכולה אולי להכפיל את ההשקעה, אך מנגד עלולה למחוק אותה לחלוטין.

לשוק המט"ח יש יתרונות רבים, ובהם מסחר רציף (24 שעות ביממה), נזילות (היקף מסחר עצום), רמות שונות של מינוף, עלויות עסקה נמוכות, וגם ניתן להרוויח בכל תנאי שוק (ניתן לסחור במטבע אחד כנגד מטבע אחר). עם זאת, הענף מלווה בסיכונים, שכן שערי החליפין משתנים ללא הרף, הם תנודתיים מאוד, וכאמור גם רמת המינוף לרוב גבוהה. כל אלה עשויים להניב רווחים גבוהים, אך עלולים לגרום בעיקר להפסדים כבדים.

שכטר לא היה היחיד שחווה על בשרו את אימת הפורקס. אנשים רבים בישראל ובעולם הפסידו הון עתק בזמן קצר במסחר במט"ח, והסיבה המרכזית לכך היא כנראה חוסר היכולת של אדם מן השורה להתמודד בשוק מורכב ומסובך כל כך ללא ניסיון וללא הכלים הדרושים. "כל חברות הפורקס שפותחות חשבון לאדם מן היישוב בעצם לוקחות אותו בספינה ללב ים, ושם משליכות אותו בין דגים טורפים ללא חגורות הצלה", כתב עו"ד שגיב רוטנברג בטור ל-TheMarker. "יש סיכוי שהוא ישוב לחוף בכוחות עצמו, אבל הסיכוי קלוש, וחברות הפורקס יודעות זאת".

שטרות של יורו ודולר
בלומברג

אלא שההפסדים מההשקעה הם רק חלק מהסיפור. נכון להיום, חברות המסחר במט"ח בישראל פועלות ללא פיקוח, ואינן פועלות בשקיפות מול לקוחותיהן. בשנה האחרונה החליטה רשות ניירות ערך לעשות סדר בענף, ולקבוע רגולציה שתדרוש מהחברות כללים שבהם יידרשו לעמוד. חברות שרצו להמשיך בפעילותן התבקשו להגיש בקשה לקבלת רישיון עד סוף מאי — ו–21 חברות מתוך ה–30 שפועלות בישראל עשו כן, וחלקן אף ביצעו הכנה מוקדמת לרגולציה.

על פי התקנות החדשות, החברות יידרשו לפרט בפני רשות ניירות ערך את תוכניתן העסקית, ובה האופן שבו הן מתכוונות ליצור הכנסות ואת היקף ההכנסה הצפוי מכל שירות. חברה שביקשה רישיון תידרש לחשוף בפני הרשות גם את שיעור הצמיחה הצפוי בשלוש השנים הקרובות, את סוג הלקוחות שאליהם היא מתכוונת לפנות ואת דרכי השיווק המתוכננות. התקנות החדשות מתמקדות בנושאים כמו הגבלת מינוף, שיעור ההון העצמי המינימלי של החברות, מהימנות ונורמות בסיסיות. בימים אלה מסתיים רק שלב בקשות הרישיון, ולקוחות יכולים רק לברר אם החברה הגישה בקשה. אם לא עשתה כן, פעילותה אסורה על פי דין.

"יכול להיות שיהיו כמה חברות שלא יעמדו בדרישות, אבל זהו תהליך שיימשך כמה חודשים, ובסופו המשקיעים הישראלים יהיו בטוחים יותר", אמר רו"ח איציק שורקי, מנהל מחלקת הפיקוח על הבורסה וזירות המסחר. "מי שלא יעמוד בדרישות הרשות, למעט חברות שהיו פעילות עד כה והגישו בקשה לרישיון, עובר על החוק".

שקל/דולר

שקל/דולר

דרישות הרשות הן מכת מוות לחלק ניכר מחברות הפורקס בישראל. רבות מהן משקיעות בפרסום ובשיווק (בעיקר באינטרנט) באמצעים שבעתיד יהיו אסורים. כך הן מפתות את הלקוחות להצטרף כסוחרים באמצעים שונים, כמו בונוסים על הפקדה ועל גיוס מכרים, וגם עם מתנות מפתות כמו אייפון ומחשב נייד.

לשם השוואה, בארה"ב, שבה כבר יש הסדרה, קיימות עשר חברות, ובאירופה, שבה ההסדרה חלקית בלבד פועלות 300 חברות. בסך הכל בעולם יש כ–700 חברות מסוג זה. היתרון בחברה הפועלת תחת רגולציה הוא תחושת הביטחון והאמינות המוענקת ללקוח, ההגנה על הכספים (באמצעות שמירה בנאמנות), והקפדה על כללי מסחר נאותים.

חברת דן אנד ברדסטריט (D&B) דירגה את חברות הפורקס הפועלות בישראל על פי שישה פרמטרים: מספר העובדים, מספר הלקוחות, סך הגיוסים, המרווח הממוצע, ותק החברה ומחזור העסקות החודשי. מתוך 21 החברות שהגישו בקשה להפוך לחברה מדווחת, למקום הראשון בדירוג ל-2015 הגיעה ATrade מקבוצת AVA הבינלאומית. החברה פועלת בישראל כשמונה שנים ומעסיקה כ–140 עובדים. במקום השני דורגה FXCM, השייכת לקבוצת FXCM העולמית, ובמקום השלישי דורגה חברת מט"ח 24, הפועלת בישראל משנת 2000.

ב–2012 בדקה דן אנד ברדסטריט גם את המחזורים של ארבע החברות הגדולות בתחום (כולל USG Capital), והם הסתכמו אז בכ–72 מיליארד דולר, עם גיוסים של כ–84 מיליון דולר. עיקר הפעילות מתבצעת על ידי משקיעים בהיקפים כספיים נמוכים.

האינטרנט שינה את השוק

פורקס - קיצור של Foreign Exchange (מטבע חוץ) - נחשב לשוק הפיננסי הגדול והמשוכלל בעולם (לאחר שוק הריביות), והוא מגלגל מדי יום כ–4 טריליון דולר, הן למטרות סחר בינלאומי והן למטרות ספקולציה, ומעורבים בו בנקים מסחריים, בנקים מרכזיים, ספקולנטים, תאגידים, ממשלות ומוסדות נוספים.

שקל/יורו

שקל/יורו

המסחר במטבעות קיים כנראה מאז המצאת הכסף, אך את תחילת המסחר הספקולטיבי בשוק מייחסים לתנודות דרמטיות בשערי המטבעות בשנות ה–60 של המאה הקודמת, שבעקבותיהן בוטלה ב–1971 הצמדת הדולר לזהב על ידי נשיא ארה"ב ריצ'ארד ניקסון. מאז משתנים שערי במטבעות בהתאם לתנאים בשוק החופשי, ללא התערבות הממשלתות.

המחזור העולמי הממוצע של מסחר יומי במט"ח בשנות ה–80 היה כ–70 מיליארד דולר, ועד סוף 2005 זינק לכ–2 טריליון דולר. בשנות ה–90, בעקבות הופעת האינטרנט, נפתח המסחר המקוון, ששינה את השוק מהקצה אל הקצה. מאז כל אדם יכול לסחור במטבעות, ומחזורי המסחר עדיין עולים משנה לשנה בקצב מהיר.

לפי נתוני בנק ישראל, היקף המסחר היומי במט"ח בישראל הוא כ–5 מיליארד דולר, ולזירות המסחר הפרטיות יש נתח של 2%–3% מסכום זה, עם כ–10,000 סוחרים פעילים. לפי מנכ"ל חברת הפורקס מט"ח 24, דוד מסיקה, הרווחים שגורפים כלל השחקנים בחברות הפורקס בשנה הוא כ–50 מיליון דולר.

עשרות חברות משמשות זירות למסחר מקוון בעולם, ופועלות בעשרות מדינות באירופה, במדינות ערב ובאוסטרליה. חלקן הקטן יותר פועל גם בישראל, וחלקן אף היו שותפות בהליכי החקיקה הרגולטוריים שמתגבשות בענף. זירות המסחר הן פלטפורמות אינטרנטיות למשקיעים במכשירים פיננסיים כמו סחורות או מדדים, אבל בעיקר בפורקס.

התחום החם - חוזה הפרשים

הלהיט כיום בזירות המסחר בקרב הספקולנטים וסוחרי החוזים הוא חוזי הפרשים, או בשמו המוכר יותר CFD (Contract For Difference). זהו חוזה בין שני שותפים, או למעשה התערבות בין שני סוחרים, על הפער בין מחיר הפתיחה של נכס מסוים (כמו מטבעות, נפט, זהב ומניות) בשעת הפתיחה של המסחר לבין מחיר הסגירה. פער המחירים מוכפל במספר מוסכם בין השניים — והתוצאה היא הרווח או ההפסד. זהו כלי השקעה המאפשר לסוחרים למנף את השקעתם עד לפי 20 מתנאי מסחר רגילים, ולהשתתף בתזוזות מחירים של נכס ללא קנייתו.

דולר/יורו

דולר/יורו

בין החברות הישראליות החזקות בתחום זה ניתן למנות את פלוס 500, שהונפקה ביולי 2013 בלונדון לפי שווי של כ–200 מיליון דולר. החברה נוסדה על ידי שישה יזמי אינטרנט שמעורבים בפעילותה השוטפת, ולא מתפקדים על תקן משקיעים.

בשיאה הגיע שווי החברה לכ–700 מיליון ליש"ט, אך באמצע מאי קרסה המניה במסחר בלונדון ב–36% ביום אחד, והשלימה נפילה של 67% מאז ההנפקה ב–2013. הסיבה לקריסה היתה השהיית חלק מחשבונות לקוחותיה לצורך בדיקות, ככל הנראה בחשד להלבנת הון. עקב כך יועצים של הרשויות בלונדון בחנו את פעילות החברה.

טדי שגיא מסתער

בעקבות הקריסה של פלוס 500, איש העסקים טדי שגיא הגיש הצעת רכש לבעלי מניותיה בפרמיה של 11% על מחיר המניה לאחר הנפילה. בעלי המניות אישרו לפני כשבועיים את הרכישה תמורת 460 מיליון ליש"ט (כ–700 מיליון דולר).

בינתיים, TradeFX, החברה הבת של פלייטק, שבבעלותו של שגיא, הודיעה על רכישת Ava Trade הישראלית. העסקה התבצעה לפי שווי של 105 מיליון דולר, בנוסף להון העצמי של החברה, שמוערך ב–40 מיליון דולר. זו עשויה להיות העסקה השלישית של פלייטק בתחום הפורקס בתוך פחות משנה — הראשונה היתה TradeFX, אחריה Ava Trade, וכעת פלוס 500.

תחום הפורקס חדש לפלייטק, חברת ההימורים הלא־מקוונים, ומטרתה לייצור גוף גדול ומשמעותי בתחום. בנוסף, לחברה תשתיות ותמיכה טכנולוגית במדינות רבות עקב תשתיות ההימורים שלה, ולכן היא תוכל להציע את המוצר המשלים (הפורקס), שלא יתחרה באופן ישיר עם עולם ההימורים.

Ava Trade הישראלית הוקמה ב–2006, וכיום פועלת בכ–160 מדינות וב-16 שפות. היא רשומה באיי הבתולה, ומטה החברה נמצא בדבלין. לחברה יש כ–13.4 אלף לקוחות פעילים, שהכניסו לה ב–2014 כ–70 מיליון דולר, עם EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) של 24.6 מיליון דולר. ל–TheMarker נודע כי רווחי החברה ב–2014 הסתכמו ב–21 מיליון דולר, לאחר הכנסות של כ–80 מיליון דולר.

טדי שגיא
מוטי קמחי

עוד נודע כי בעלי המניות העיקריים בחברה, המייסדים נגב נוסצקי ועמנואל קרוניץ, מחזיקים בכ–37% מהחברה כל אחד. בעלי מניות נוספים הם שוקי אברמוביץ', לשעבר מנכ"ל כלל פיננסים; משה ליפץ, לשעבר ראש מועצת סביון ומתמודד בתוכנית הריאליטי "הישרדות"; ואיש העסקים אילן קליק. כל אחד מהם מחזיק ב–5% ממניות החברה.

לפי הערכות, אברמוביץ', ליפץ וקליק נכנסו לחברה לפני כשש שנים לפי שווי של 22 מיליון דולר, ומוכרים כעת את חלקם לפי שווי הגבוה פי 6.5. ככל הנראה, סגירת העסקה מתוכננת לאוקטובר.

"אנחנו כבר לא מבטיחים
 תשואות חלומיות בזמן קצר"

"הופתעתי לראות ש–21 חברות הגישו בקשה לרישיון להפעלת זירת מסחר. לדעתי, בשוק הישראלי אין מקום ליותר מחמש־שש חברות", אמר דוד מסיקה, מנכ"ל מט"ח 24. "יש בישראל עשרה שחקנים דומיננטיים, שמתחרים על עוגת רווחים של 50 מיליון דולר בשנה. שאר 11 החברות הגישו את הבקשה רק כדי לפעול בתקופת הביניים עד שהרגולציה תיכנס לתוקף".

למסיקה יש בטן מלאה על תהליך הרישוי. "אם הגשת בקשה זה לא אומר שאתה תמשיך לפעול פה, זה רק אומר שלא סוגרים אותך. אתה לא צריך להביא ביטחונות בצורת הון, או כל מחויבות אחרת, רק להגיש בקשה". לדבריו, "בישראל פועלים שני סוגים של חברות פורקס — חברה כמו שלנו, שמתמקדת בשוק הישראלי ושנמצאת פה כדי להישאר, ויש את החברות שעסקו בעיקר בשיווק, אין להן מספיק פעילות כדי לשרוד, אבל הן רוצות ליהנות מהפירות עד שתיכנס הרגולציה".

לגבי השינויים הצפויים בתחום, מסיקה מעריך כי מגמת המיזוגים והרכישות תתרחש בדומה למה שקרה עם בתי ההשקעות בישראל, בעיקר עקב אי־יכולת לעמוד לבד בדרישות הרגולציה. "מט"ח 24 רכשה כבר עכשיו ארבע חברות חברות פורקס קטנות (שלא נמצאות בתוך ה–21 שביקשו רישיון), במטרה לגייס את הלקוחות שלהן. צריך גודל מינימלי כדי להצדיק את עלויות הרישיון", אמר מסיקה. "נערכנו כבר לפני שנתיים לתקנות החדשות, הורדנו מזמן את כל סיפורי המתנות והבונוסים. גם תהליכי העבודה והנהלים וגם שיחות הגיוס עם לקוחות פוטנציאליים השתנו, אנחנו כבר לא מבטיחים תשואות חלומיות בזמן קצר — ממש כמו בבית השקעות".

בתגובה לטענה כי לקוחות רק מפסידים בפורקס, מסיקה הסביר כי "מתרחשת פה מהפכה טובה. אצלנו אין לקוחות עם מינוף של פי 100, הממוצע הוא פי 20, והחשבון הממוצע הוא 100 אלף שקל. אצלנו זה קצת שונה מלפתוח חשבון ב–100 דולר. אצלנו פעלו ביוני כ–500 לקוחות. אמנם כ–55% מהם הפסידו ביוני, אבל זה אומר ש–45% הרוויחו. זה לא 95% לקוחות מפסידים כפי שכולם אוהבים להגיד. הסוד הוא מינוף נמוך וביטחונות גבוהים".

"הסיבה לדעתי שיש יותר מפסידים ממרוויחים זה כי אנשים לא יודעים לקחת רווחים ולא יודעים לחתוך הפסדים – פשוט מתאהבים בפוזיציה. זה טבע האדם אין מה לעשות". לגבי הסיכויים להיות ב-45% הלקוחות המרוויחים מסביר מסיקה כי "מי שמרוויח הם בדרך האנשים המרובעים, מהנדסים ואנשים במקצועות אנליטים, שהסיכוי שלהם להרוויח עולה. פעם היו יותר קומבינות בתחום, בעיקר בנושא הציטוטים (הכוונה היא לשערי המטבע, שאינם זהים בכל מקום ובכל זמן, ד"ר), שגם אליו הרשות נתנה את הדעת בתקנות החדשות. עד כמה שאני יודע, כיום אין את הדברים האלה, זה מתאים לעולם שלישי, והלקוח הישראלי הוא אחד המתוחכמים בעולם".

מנכ"ל מט"ח 24 מתגאה בכך שהמחזור היומי הממוצע של החברה הוא 100–150 מיליון דולר (ממונף), ממש כמו יום מסחר בבורסת תל אביב.

"הרגולציה של ישראל 
תהיה הכי מחמירה"

"הרגולציה של ישראל עתידה להיות הכי מחמירה", אמר מסיקה. "לקחו את תקנות באזל של הבנקים, לקחו את הרגולציה האמריקאית והבריטית, לקחו מהן את כל הדברים הטובים — וחיברו את התקנות". הסיבה להחמרה, לפי מסיקה, היא "שהיה פה סדום ועמורה, אז כנראה שהיא מחמירה יותר ממה שצריך".

מסיקה מתרעם על הטענות כי הפורקס זה למעשה הימורים. "למה אף אחד לא אומר שקרנית פלוג מהמרת בכספי המט"ח של כולנו? אני טוען שהדבר הכי טוב לשוק משוכלל זה לא להתערב, כי השוק חזק יותר מכולנו. אי־אפשר לעזור לשוק המט"ח בקנייה של 20 מיליארד דולר, כפי שעשה בנק ישראל".

"ברמה הפילוסופית, אני מאמין שאם בנק ישראל לא היה מתערב, שער הדולר־שקל היה כיום במצב טוב יותר", אמר מסיקה. "המסחר של הדולר מול השקל מושפע מהמסחר של הדולר מול סל המטבעות בשאר העולם, ובראשם היורו. הדולר נסחר מול היורו ביחס של 1.1 כיום, אבל כשסטנלי פישר התחיל להתערב בשוק המט"ח שער הדולר־יורו היה 1.6, והשער של השקל־הדולר היה 3.2 שקלים לדולר. אני טוען שכל 100 פיפס של הדולר מול היורו שווים 4 אגורות. כלומר, אם הדולר התחזק מול היורו ב–5,000 פיפסים מאז ההתערבות הראשונה, הדולר שקל היה צריך להיות היום ברמה של 5 שקלים. לכן, אם בנק ישראל לא היה מתערב — הדולר היה חזק והיינו מגיעים לתוצאה טובה יותר. התערבות בשוק היא מניפולציה, ואת זה מנצלים הספקולנטים. הסוחרים פשוט מכרו לה דולרים בכל מחיר, וכשהמחיר ירד הם קנו בחזרה. מדובר בשחקנים שהם בנקים ענקיים בעולם, אי־אפשר להתמודד מולם".

"הסוחרים המצליחים משתמשים במינופים של עד פי 7-6"

מנכ"ל FXCM ישראל, אבי אבוגני, אומר כי "הרגולציה עדיין לא השפיעה על השוק בארץ, אף אחד לא לא מפוקח עדיין, וזה גם קשור לכך שכל כך הרבה חברות הגישו בקשה לרישיון בשוק קטן כל כך. מבחינת שיעור הסוחרים בפורקס מכלל האוכלוסייה, במדינות שבהן יש פיקוח כמו ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה מדובר, השיעור הוא 0.25%–0.5%. ביפן, שבה יש פיקוח כבד, יש 0.6% שסוחרים בפורקס, ובישראל אנחנו עומדים על 0.1% מהאוכלוסייה".

לדבריו, "הרגולציה טובה לסוחרים, והיא היתה צריכה להיות פה כבר לפני שנים. אין פה שאלה בכלל, זה שוק שעבד לפעמים בצורה פושעת. אני לא חושב שהרשות הגזימה, בטח ביחס למה שקורה לעולם, אין פה משהו חריג. גם ההגבלה על מינוף של 1:100 הגיונית, אף שבמחקר של FXCM העולמית על 12 מיליון עסקות, גילינו שהסוחרים המצליחים ביותר משתמשים במינופים של עד פי 6–7. לכן, דווקא כשאחוז המינוף יותר נמוך ההצלחה עולה. בארה"ב, לפני הרגולציה היו מאות חברות , ואחריה יש רק כמה חברות. בישראל עדיין קיימת פירצה עד שהתקנות יאושרו, וזה ייקח לא מעט זמן, אבל כשזה יקרה נראה פחות מ–21 חברות, זה בטוח".

אבוגני הוסיף: "פנו אלי כמה חברות, שאמרו לי שאין להן עניין להתחיל עם הדיווחים וקציני ציות, וביקשו למכור את פעילותן ברגע שתיכנס הרגולציה. אבל לנו חשוב גם איך החברות הללו גייסו את הלקוחות, מהם סוג האנשים שפועלים, והכי חשוב — מאיפה הגיע הכסף. אני לא יכול לקבל כספים מצד שלישי שאני לא יודע מה המקור שלהם".

אסנת קרסננסקי

"אני לא חושש מזליגה של לקוחות לחברות לא מפוקחות בחו"ל", אומר אבוגני, "למרות מס רווחי ההון שיפול על כתפי המשקיעים. כבר יש לקוחות שמבקשים שננכה מס במקור, ועל אף שצריך להגדיל את מצבת כוח האדם, אני מאמין שזה לא יפגע בענף באופן דרמטי. FXCM היתה בהרבה מדינות שבהן שוק הפורקס עבר לפיקוח, ותמיד קורים אותם הדברים. ראשית קונסולידציה, כי רגולציה עולה כסף. שנית, ההתערבות בצורת השיווק (הטחה של בונוסים, מתנות וכו') שגורמת לפרישה של הרבה ברוקרים שאינם יודעים לעבוד אחרת, וצריך לתת ערך אמיתי. מנגד, יש עלייה במספר הסוחרים, כי אנשים מרגישים בטוחים יותר לפעול. גם סוחרי מניות והאופציות מגיעים לתחום לאחר שהוא מפוקח. וגם הסוחרים הקיימים מרשים לעצמם להפקיד סכומים גבוהים יותר ולבצע יותר פעולות.

"אף אחד לא אוהב רגולציה, שבודקים לו בציציות ושצריך לתת דין וחשבון על כל דבר קטן, אבל כולם מבינים שהמצב פה לא תקין, והבטחות של תשואות ומתנות לא ראויות יותר. נמאס לנו להיות האח החורג של שוק ההון, ולכן כל החברות המסודרות מברכות יותר את הרגולציה, בניגוד לבתי ההשקעות, שרק מלינים על עוד רגולציה בענף שלהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#