הבהלה לזהב החדש: כמה באמת תרוויחו מהשקעה בסטארט אפ? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
TheMarker Q

הבהלה לזהב החדש: כמה באמת תרוויחו מהשקעה בסטארט אפ?

האקזיטים של משקיעי הסטארט-אפים יוצרים אשליה של אפיק רווחי במיוחד. מה סיכויי ההצלחה בפועל ומה צריך לדעת כדי להימנע מהפסדים כואבים - רגע לפני ההשקעה בווייז הבאה?

2תגובות

מיליארדי הדולרים שזורמים מדי שנה למשקיעים מאקזיטים של חברות סטארט־אפ ישראליות, משרים תחושת חגיגה ־ וכולם רוצים להצטרף. במחצית הראשונה של 2015, עסקות מיזוג ורכישה והנפקות של חברות ישראליות הזרימו למשקיעים שיא מדהים של 5 מיליארד דולר.

החלום להשקיע בסטארט־אפ שיימכר במיליארד דולר, כמו במקרה של ווייז, או לפחות בעשרות מיליוני דולרים, הוא הבהלה לזהב של ימינו. ואולם למרות הכותרות המפתות בתקשורת, האמת היא שהשקעה בסטארט־אפים היא עסק מורכב ועתיר סיכון, שמתאים לבעלי סבלנות, ובעיקר לאלה שמוכנים להיפרד מההון שלהם.

TheMarker Q בדק למי מתאימה השקעה בסטארט־אפים, מהם הסיכונים הכרוכים בהשקעה, כיצד מקבלים גישה להשקעות מעניינות, ומהן האלטרנטיבות בפני מי שרוצים להעשיר את התיק בהשקעות טכנולוגיות, אך עם סיכונים פחותים.

1. מי יכול להשקיע בסטארט–אפים?

ברמה העקרונית, ההשקעה בסטארט־אפ פתוחה בפני כל אדם. יתרה מכך, מקובל שסטארט־אפ מגייס את ההון הראשוני ממעגל הקרובים, שמכונה "חברים ומשפחה" (FFF ־ Friends, Family and Fools). 
אין מגבלות בחוק המונעות מפני אדם פרטי מלהשקיע בחברות.

2. מה חשוב לדעת לפני שמשקיעים?

סטארט־אפים הם עסק שמתאים למשקיעים נועזים והרפתקנים חובבי סיכונים. כותרות העיתונים יוצרות מצג שווא: הרוב המוחלט של החברות צפוי להיכשל, ולא להיהפך להשקעה פיננסית מוצלחת. לפי כללי האצבע המקובלים בקרב קרנות ההון סיכון — גופי השקעה מקצועיים ומנוסים — מכל עשרה סטארט־אפים ייכשלו לחלוטין שלושה או ארבעה, שלושה־ארבעה נוספים יחזירו את ההשקעה המקורית, ורק אחד או שניים יספקו תשואה יפה למשקיעים.

סדרת הטלוויזיה "סיליקון ואלי"
HBO/yes

במציאות המצב גרוע אף יותר. לפי מחקר של שיקאר גוש, מרצה בכיר בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, שלושה מכל ארבעה סטארט־אפים מגובי הון סיכון לא מחזירים את ההון למשקיעים. בקרב חברות שלא גייסו כסף מקרנות הון סיכון, המצב גרוע עוד יותר. חברות שאינן מגובות הון סיכון נכשלות יותר בארבע השנים הראשונות לחייהן, לפי גוש, בדרך כלל מכיוון שאין להן את ההון הדרוש כדי להמשיך לפעול.

לפי מחקר שפירסמה השנה חברת המחקר להיי־טק IVC, מתוך 10,000 סטארט־אפים שהוקמו בישראל מאז 1999, 480 בלבד הצליחו ו–46% נסגרו. כלומר, סיכויי ההצלחה של סטארט־אפ ישראלי הם 2.5% בלבד. לא מזהיר.

במלים אחרות, מי שמשקיע את כספו בסטארט־אפים צריך להביא בחשבון ש–90% מההשקעה תימחק. הכישלונות, כמו ההצלחות, הם חלק מהמודל העסקי של ענף ההון סיכון. בחצר האחורית של סצינת הסטארט־אפים הישראלית נמצא בית קברות, שבו טמונים שלדים של אלפי חברות שנסגרו, ומאות חברות חדשות מצטרפות מדי שנה לקבוצה הזאת. עבור קרנות ההון סיכון זהו חלק מהמודל העסקי, והאמונה בחלום ובהצלחה קריטיים להצלחת ההיי־טק הישראלי. לעומת זאת, מבחינת משקיעים פרטיים, שאין ברשותם מקורות השקעה בלתי מוגבלים — זהו סיכון ניכר.

"בעלי הון, למשל כאלה שעשו הרבה כסף בנדל"ן, רוצים להשקיע, אף שהם לא תמיד מבינים בהיי־טק", אומר עו"ד סיימון וינטראוב, שותף במשרד יגאל ארנון ושות' המתמחה במימון, מיזוגים ורכישות והון סיכון במגזרי ההיי־טק ומדעי החיים. "אין ספק שיש הרבה סיכונים, וחייבים לשמור על הזכויות של המשקיעים.

"הסיכון הראשון הוא שסטארט־אפ בתחילת דרכו צריך הרבה כסף, ואם המשקיעים רוצים לשמור על האחזקות בחברה ושיהיה להם החזר סביר בסוף הדרך, הם צריכים להשקיע גם בהמשך. בדרך כלל חוזרים לאנג'לים ומבקשים מהם עוד כסף כדי לשמור על ההשקעות". אלמנט נוסף שצריך להביא בחשבון הוא חוסר הנזילות של הכסף בתקופת ההשקעה, שתימשך לרוב כמה שנים.

הנפקת וויקס בנאסד"ק
Nasdaq OMX

כדי להפחית את הסיכון ולהגדיל את סיכויי ההצלחה, חנן ברנד, משקיע הון סיכון ולשעבר מנהל השקעות ב–JVP ובעופר היי־טק, ממליץ על פיזור ההשקעות בכמה סטארט־אפים. "למי שלא מבין בסטארט־אפים, אני לא ממליץ להשקיע בהם. גם אם יש הרגשה שזה הזהב של המאה ה–21, זה לא נכון. בנדל"ן, למשל, נעשה סקר שוק, ונסתכל אם האזור מתפתח לפני שנשקיע. בסטארט־אפים, לפעמים אנשים אומרים שהרעיון נשמע 'מגניב', וגם מגניב לומר שאני משקיע בסטארט־אפ, אבל זאת טעות. חייבים לעשות מחקר שוק, לפגוש המון חברות לפני שמשקיעים באחת מהן, ולעשות את זה בצורה סמי־מקצועית", אומר ברנד, וממליץ למשקיעים פרטיים להשקיע בחברות שייצרו תזרים הכנסות בתוך פרק זמן קצר יחסית (כמה חודשים עד שנה).

"חשוב שיהיה יזם טוב", אומר ברנד. "הדרך הנכונה היא להשקיע בתוכנית טובה — מישהו שברור לו איך הוא לוקח סכום קטן יחסית של כסף והופך אותו למשהו אמיתי כדי לגייס השקעת המשך. השקעה של 100–200 אלף דולר לא מחזיקה מעמד ליותר מחצי שנה, והדרך היחידה לשמור על ערך הכסף היא למצוא משקיע נוסף שייכנס. רוב החברות נסגרות כי הן לא מצליחות לגייס כסף". לכן, לדבריו, גם יש חשיבות לרשת הקשרים והידע של המשקיע בתעשייה.

בדומה לקרנות הון סיכון, גם משקיעים פרטיים צריכים להעביר את החברה שבה הם מתעניינים תהליך בדיקת נאותות. וינטראוב ממליץ לבדוק את הון המניות של החברה, כמה מתוך ההון הוקצה, והאם הקניין הרוחני נמצא בבעלות החברה (או שהגיע מאוניברסיטה, למשל).

כמה כסף צריך כדי להשקיע בסטארט־אפים? ברנד מציע כלל אצבע: ברוב קרנות הפנסיה הענקיות, לא יותר מ–5% מההון מושקע בנכסים אלטרנטיביים, ובתוכם 1%–2% מוקצה להון סיכון. אותו כלל צריך לחול, לדבריו, על משקיעים פרטיים. "תשקיע בסטארט־אפים רק אם אתה מסוגל להקצות לכך לא יותר מ–5% מההון הפנוי שלך", ממליץ ברנד. בכל מקרה, השקעה בסטארט־אפים, כהשקעה מסוכנת, צריכה להבטיח שהיא לא תפגע באפיקי השקעה אחרים, כמו משכנתא או חיסכון לילדים.

אין סכום השקעה אחיד או מינימלי שמתאים למשקיעים בסטארט־אפים. עם זאת, משקיעים צריכים להביא בחשבון שהם ידוללו 
בשלושה־ארבעה סבבי השקעה של החברה עד לאקזיט, ושאחריהם ייכנסו משקיעים עם כיסים עמוקים יותר (בעיקר קרנות), שיקבלו תנאי השקעה עדיפים.

עמית גרון

"היתרון לאנג'לים הוא שהם יכולים לקחת סיכון מוקדם, אבל בתמורה הם צריכים לקבל נתח לא מבוטל בחברה", אומר ברנד. כדי להבטיח למשקיעים שהם ישמרו על אחזקותיהם בחברה, ממליץ ברנד להימנע מהשקעות בחברות שבהן מחזורי ההשקעה ארוכים, ולהתמקד בחברות עם אופק עד לאקזיט מהיר של 20–30 מיליון דולר של שלוש־ארבע שנים.

"מבחינת האנג'לים, מיליון דולר זה החזר מצוין על השקעה של 100 אלף דולר. מבחינת הקרן, זה לא מזיז את המחט", אומר ברנד. המכפיל הממוצע שיקבל משקיע בסטארט־אפ הוא פי שלושה־ארבעה על הכסף — שיעור נמוך בהשוואה למכפילים שלהם מצפות קרנות ההון סיכון, להערכת וינטראוב. הוא ממליץ גם על שמירת הון פנוי להשקעות המשך בחברה. "אם למשקיע יש 200 אלף דולר שהוא מתכוון להשקיע, אז שישקיע 100 אלף דולר, וישמור עוד 100 אלף דולר להשקעות המשך. אחרי חצי שנה או שנה, החברה תזדקק לעוד כסף. חשוב מאוד לשמור כסף לסבבי המשך, אחרי שהמשקיעים העתידיים ימחקו אותך", מזהיר וינטראוב.

הוא מציין כי למשקיעים פרטיים שהשקיעו בחברה בשלב מוקדם, יש הזדמנות לעשות אקזיט עוד לפני שהחברה נמכרת, באמצעות מכירת מניותיהם בחברה לקרנות השקעה שמגיעות בשלבים מתקדמים יותר.

3. איך מגיעים לסטארט–אפים מעניינים?

אחד האתגרים המרכזיים בפני משקיעים פרטיים שמוכנים לקחת את הסיכון, הוא איתור הזדמנויות השקעה מעניינות. יש כמה מקומות שכדאי לבדוק. הראשון הוא פלטפורמות אקוויטי קראוד פאנדינג, שהמשותף להן הוא שהן מאפשרות למשקיעים כשירים (משקיעים שעומדים בכמה התניות פיננסיות, כמו הון נזיל של יותר מ-12 מיליון שקל) להצטרף להשקעה בסטארט־אפים כנגד הון מניות. עם הפלטפורמות הפועלות בישראל נמנות OurCrowd, iAngels ,AltaIR ו–PrivatEquity.biz, שיצרו שוק שְׁנִיּוֹנִי למניות עובדים בסטארט־אפים.

עופר וקנין

היתרון של השקעה באמצעות גופים אלה היא שהליך בדיקת הנאותות של החברות נעשה באופן מקצועי ומסודר על ידי מומחים. דרך זו מורידה את הסיכון הגבוה הכרוך בהשקעה. בחינת החברות נעשית על ידי פלטפורמות ההשקעה, וקבלת ההחלטות נמצאת בידי המשקיע, שכבר קיבל גושפנקה מקצועית.

יתרון נוסף הוא שהפלטפורמות מגיעות לחוזה השקעה אחיד מול החברות, ולא צריך לנהל משא ומתן לגבי תנאי ההשקעה. כך, גם משקיע שאין לו קשרים או כוח מיקוח כאדם בודד, משפר את תנאי ההשקעה המשפטיים שלו. החיסרון הוא שאפיק זה פתוח רק בפני אנשים בעלי אמצעים משמעותיים, שעומדים בהגדרה של משקיע כשיר, כפי שנקבעה בחוק.

דרך נוספת להיחשף להשקעות היא באמצעות אירועים שבהם מציגים סטארט־אפים, כולל תחרויות ובעיקר Demo Days — ימי סיור שבהם מציגות חברות בוגרות אקסלרטורים (תוכניות האצה) את פעילותן, ובמקרים רבים את סכום ההשקעה שאותו הן מבקשות לקבל. עם זאת, רצוי להגיע לתוכניות האלה בשלב מוקדם, עוד לפני שהחברות מבשילות, כדי להשקיע בתנאים נוחים יותר ולפי הערכות שווי נמוכות יותר.

בעלי מקצוע שנמצאים בקשר שוטף עם סטארט־אפים, כמו עורכי דין או רואי חשבון, יכולים לשמש גורם מתווך שמחבר בין משקיעים לבין חברות. גם חברים ובני משפחה הם כמובן ערוץ אפשרי לפתיחת גישה להשקעות. 
בגיליון הסטארט־אפים השיתופי שיצרה קרן ההון סיכון אלף (bitly.com/ViewIsraeliAngels) ניתן להירשם כמשקיעים (ולאפיין את גודל ותחום ההשקעה), ולקבל פניות מחברות רלוונטיות. ניתן גם להירשם באתר Angelist כמשקיע או להצטרף לסינדיקציית ההשקעות בחברות ישראליות באתר.

4. האם יש הטבת מס למשקיעים בסטארט–אפים?

ב–2010 נחקק חוק האנג'לים, שמטרתו היתה להביא משקיעים פרטיים לסטארט־אפים עתירי ידע וסיכון — ולתמוך בתעשייה שהתאוששה אז ממשבר כלכלי ומימוני. החוק יצר הטבת מס, שאיפשרה להכיר בהשקעה בסטארט־אפים שעמדו בקריטריונים כהוצאה המוכרת במס כבר בשנה הראשונה להשקעה. ואולם החוק נוסח באופן שיישומו היה בלתי אפשרי, בייחוד לאנג'לים שמשקיעים בחברות אינטרנט ומדיה. בתחומים אלה ניתן להגיע לאקזיט מהיר יחסית בהשקעה קטנה של כסף, בניגוד לתחומים עתירי השקעות, שבהם מחזורי הפיתוח ארוכים (למשל, חברות חומרה או מדעי החיים).

מאז, חזר החוק לשולחן הממשלה כמה פעמים, וכיום הוא נמצא שוב על שולחן הממשלה בתהליך תיקון. אבירם ז'ולטי, סגן המדען הראשי למסחור והשקעות, מסביר כי "חוק האנג'לים במתכונתו החדשה צפוי לעבור במסגרת חקיקה רגילה עד סוף השנה. השינוי המהותי מהחוק הקיים הוא שהוא נותן ודאות למשקיעים, על ידי כך שהמשקיע מקבל את הטבת המס מהיום הראשון. לפי הנוסח החדש, לא צריך להמתין שלוש שנים כדי לבדוק אם החברה עומדת בקריטריונים של חברה חדשנית שמשקיעה במו"פ, רוב הוצאותיה מופנות למו"פ, רוב הייצור שלה הוא בישראל, ומגוון קריטריונים שנמדדים על פני שלוש שנים". באתר לשכת המדען הראשי ניתן למצוא את רשימת החברות המחפשות אנג'לים ומתאימות להשקעה.

נוסף על כך, כדי לעודד את המסחר בחברות ההיי־טק הציבוריות, כחלק מהמלצות ועדת המו"פ, בעתיד תוכר השקעה של עד 5 מיליון שקל כהפסד הון בר־קיזוז כנגד רווחי הון אחרים. כך, אפשר יהיה לדחות את תשלום המס עד למועד שבו המשקיע "ייפגש" עם הכסף.

5. כיצד אפשר להצטרף 
לקרנות הון סיכון?

כיום, הכניסה לרוב קרנות ההון סיכון חסומה בפני משקיעים פרטיים. הקרנות מגייסות את רוב ההון שלהן ממשקיעים מוסדיים גדולים, ורוב הכסף המגיע לקרנות הישראליות מקורו בכלל בחו"ל. כמה מהקרנות, בעיקר הקטנות (שמנהלות כמה עשרות מיליוני דולרים), כן מגייסות הון ממשקיעים פרטיים. ואולם במקרים אלה הגישה אינה פתוחה לקהל הרחב, אלא לפרטים בעלי אמצעים משמעותיים, שיכולים להשקיע סכומים גדולים יחסית ונמצאים בקשר עם השותפים בקרנות.

כמובן שאם משקיע חושב שהוא יכול להתאים להשקעה בקרן שנמצאת בהליך גיוס, הוא יכול לפנות אליה כדי לבחון אפשרות זו. יש קרנות הון סיכון ישראליות בודדות הנסחרות בבורסה, כולל מעין ונצ'ורס וקסניה, שניתן להשקיע בהן — אך עד היום מודל זה לא הוכיח את עצמו.

כחלק מהחלופות הנבחנות כיום, בוחנת הבורסה הקמת קרנות הון סיכון ציבוריות, שגם משקיעים פרטיים יוכלו להשקיע בהן. בבורסה מסבירים שקרנות ההון סיכון הציבוריות יפעלו במודל של קרנות נאמנות. אלה יוכלו להשקיע בחברות טכנולוגיה ציבוריות בישראל ובשווקי העולם וכן בחברות טכנולוגיה פרטיות קטנות ולא נסחרות. מסלול זה, שמקדמת רשות ניירות ערך, צפוי להיפתח בשנה הבאה.

6. אז איך אפשר בכל זאת להיחשף להשקעות טכנולוגיות?

משקיע שירצה להינות מפירות הסטארט־אפ ניישן, אבל להפחית את רמות הסיכון, יוכל לבחור בהשקעות סולידיות יותר בתחום — למשל, השקעה בחברות ציבוריות, ישראליות או זרות. אפשרות נוספת: במקום להשקיע בסטארט־אפ אופנתי אך מסוכן בתחום הסייבר, אפשר להשקיע באחת מחברות אבטחת המידע הישראליות הנסחרות בבורסה, כמו סייבר ארק, אימפרבה או צ'ק פוינט הוותיקה.

כיום אפשר להשקיע ישירות בחברות או במדדים או בתעודות שמחקות את חברות הטכנולוגיה הישראליות, כמו מדד תל אביב טק־עילית ומדד TA-BigiTech שעליו הכריזה הבורסה במארס, הכולל חברות טכנולוגיה ישראליות, או כאלה שקשורות לישראל ונסחרות בתל אביב, בניו יורק או בלונדון.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב פועלת מצדה להרחבת ההיצע הקיים בבורסה. בשנים האחרונות נוקטת הבורסה צעדים בכיוון — בין היתר, קידום הקלות ברגולציה לחברות מו"פ. הבורסה אמורה לקלוט חברות בשלבים מוקדמים יותר, בהשוואה לאלה שנוהגות להנפיק בוול סטריט. אם המהלך יצליח, תגדל הגישה בפני משקיעים ליותר חברות טכנולוגיה ישראליות.

7. אילו אפשרויות חדשות 
ייפתחו בעתיד?

כיום נמצאת בהליכי חקיקה יוזמה שתפתח עוד יותר את תחום ההשקעות בסטארט־אפים בפני משקיעים פרטיים מהקהל הרחב — גם כאלה שאינם נחשבים לכשירים. לפי הצעת חוק פרטית שיזם ח"כ לשעבר אבישי ברוורמן — שאוחדה עם הצעת חוק ממשלתית שנכתבה בעקבות דו"ח המחקר והפיתוח של רשות ניירות ערך, שמקדמת את הליך החקיקה — חברות יוכלו לגייס עד 2 מיליון שקל ממספר רב של משקיעים, בלי להיחשב חברה ציבורית, כפי שקובע החוק כיום, כשהמצב הוא שיש בהן יותר מ–35 בעלי מניות.

לפי ההצעה, יוכל אזרח מן השורה להשקיע אלפי שקלים בודדים במיזמים טכנולוגיים. "כמובן שכדי להגן על האזרח הפשוט, יוטלו מגבלות הן על סכום ההשקעה הבודדת והן על ההשקעות הכוללות שאזרח יוכל לבצע במתכונת זו", אומר ז'ולטי. "לפי התקנות החדשות, המדען הראשי יצטרך לאשר כי המיזם עונה על הקריטריונים של היותו מיזם טכנולוגי אמיתי, ולא מדובר בהונאה. המדען הראשי כמובן לא ינבא בשום צורה או ימליץ על מידת ההצלחה של המיזם או הפוטנציאל הכלכלי שלו. "הסיכונים ברורים: סיכויי ההצלחה של מיזמים טכנולוגיים אינם גבוהים. בניגוד להשקעות סולידיות, משקיעים יכולים להפסיד את כל כספם, ולכן, במתכונת של מימון המונים יש הגנות על המשקיעים הקטנים". לדברי ז'ולטי,מתוכננת לקום כחלק מהיוזמה גם פלטפורמה אינטרנטית, שתחבר בין משקיעים לבין מיזמים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#