רק אל תיגעו
 בחוק הריכוזיות

במקביל לתהליכים הרגולטוריים היה צריך לחשוב על דרכים שיאפשרו למשוך שחקנים חדשים לבורסה במקום אלה שעתידים לברוח ממנה

חגי עמית
חגי עמית

בדצמבר 2013 אושר בכנסת חוק הריכוזיות. החוק נועד, בין השאר, להילחם במבנה הפירמידלי שרווח בשנים האחרונות בקרב קבוצות אחזקה הנסחרות בבורסת תל אביב. החוק מגביל קבוצות אלה למבנה פירמידלי של שתי שכבות בלבד - החברה-האם והחברה־הבת. הקבוצות קיבלו עד שש שנים כדי "לקפל" - כלומר, למחוק, למזג או למכור - את "חברות השכבה", חברות הנמצאות בשכבות התחתונות שבפירמידה (שלישית, רביעית וכיוב').

עד כה נמחקו מהבורסה 37 חברות מאז חוקק החוק, ושלוש חברות דואליות, הנסחרות במקביל בישראל ובחו"ל, אמורות להחליט בקרוב אם למחוק את מניותיהן מהבורסה של תל אביב - כך עולה מדו"ח שפירסם אתמול מנהל יחידת המחקר של הבורסה, קובי אברמוב. אברמוב אינו מציג עמדה בנוגע לחברות שנמחקו מהמסחר, אבל הצניחה במספר החברות הנסחרות בתל אביב והירידה במחזורי המסחר היא בעיה שעמה הבורסה מתמודדת כיום.

כחלק מהניסיון לפתור את הבעיה, פירסמה רשות ניירות ערך ביוני רשימת פטורים שבכוונתה להעניק לחברות שיבחרו לבצע הנפקה ראשונית של מניותיהן בבורסת תל אביב; ברשימה בלט הפטור הנוגע לשכר הבכירים בחברות אלה. בתחילת יולי הודיעה רשות ניירות ערך על הקלות חדשות נוספות הנשקלות, ובהן ביטול החובה לחברות קטנות לפרסם דו"חות כספיים לרבעון הראשון והשלישי. לפיכך, עולה החשש שגם בנוגע למבנה הפירמידלי הרשות תפרסם הצעות להקלות.

אמיר ברמלי צילום: זו סטודיו

ייתכן שבתהליך הרגולציה שהיה נחוץ והושת על חברות בורסאיות בשנים האחרונות, לא הובאה בחשבון העובדה שמספר החברות בבורסה יקטן באופן משמעותי ועמו מחזורי המסחר. ואולם מאחורי כל תקנה עמד היגיון של דאגה לרווחת הציבור. אחרי הכל, זוהי מטרת הבורסה - לאפשר ציבור להשקיע ולהשתתף בתהליכים כלכליים גדולים, שללא הבורסה היו נחלתם של בעלי הממון והמוסדות הפיננסיים הפרטיים. התקנות נועדו ברובן לדאוג לכך שבעלי הממון לא יגזרו קופון גדול מדי על חשבון הציבור.

לפיכך, נראה כי במקביל לתהליכים הרגולטוריים היה צריך לחשוב על דרכים שיאפשרו למשוך שחקנים חדשים לבורסה במקום אלה שעתידים לברוח ממנה בעקבות חוק הריכוזיות. גם עתה המטרה אינה לגרום לטייקונים לחזור לבורסה, או איך להשיב אליה את מי שמעוניין להקים פירמידות עסקיות.

בורסת תל אביב גם אינה צריכה בהכרח לבחון את הבורסות האמריקאיות המשוכללות במטרה לחקות אותה - לשוק ההון האמריקאי יש מחלות משלו. בורסת תל אביב צריכה לנסות למשוך עסקים קטנים ובינוניים הצמאים לאשראי ותלויים כיום רק בבנקים, בחברות המימון החוץ־בנקאיות ובשוק האפור.

בתחילת השנה נחקר אמיר ברמלי, מנהל קרן קלע המעניקה אשראי ליזמים קטנים, בגין עבירה על חוק נייירות ערך. ברמלי נחשד בכך שבניגוד לחוק, גייס כסף מהציבור לא דרך הבורסה. חוקים צריך לקיים, כמובן, אבל ייתכן שדווקא מתן פתח לקרנות דוגמת קלע - המעניקות אשראי לעסקים קטנים רבים - להגיע לבורסה באמצעות מבנה בורסאי ייעודי, עשוי להיות אחד הפתרונות לקיטון במספר החברות הנסחרות; מבנה, שבדומה לקרנות הריט בענף הנדל"ן, יאפשר למשקיעים לפזר את הסיכון בין מספר רב של עסקים קטנים, ובמקביל יפתור את מצוקת האשראי במגזר זה - רק אל תיגעו בחוק הריכוזיות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker