בנקאי לונדון תמיד מאיימים לעזוב, אבל הפעם כדאי להקשיב

קשה להתחרות עם האטרקטיביות של לונדון כמרכז פיננסי שוקק - ולכן נמאס לשמוע בנקאים שאומרים שיעברו לז'נבה או לציריך ■ 
עם זאת ייתכן שהפעם התלונות שלהם מצביעות על בעיות אמיתיות

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

לאחר שהצטרף לפאנל שדן בתקנות חדשות למגזר הפיננסי בלונדון ב–2010, התעמת מרטין טיילור עם מקהלה של בנקאים המאיימים לעבור מהעיר אם הפיקוח ייעשה הדוק מדי. אנשי כספים מחברות שונות אמרו למנכ"ל ברקליס לשעבר שהם נמצאים על סף עזיבה לשווייץ, שנדמית כגן עדן של מסים נמוכים ורגולטורים סימפטיים, במרחק בטוח מהגישה העוינת כלפי בנקאים באיחוד האירופי.

נראה היה שהסיטי של לונדון, ששימשה במשך מאות שנים כאחד מעמודי התווך של הכלכלה הבריטית, הסתכנה באובדן המעמד שלה כמרכז פיננסי עולמי, וגם באובדן של מאות אלפי משרות. החששות של טיילור התפוגגו רק כשהוא שמע שאנשי הפיננסים של ציריך וז'נבה מאיימים גם הם לעבור - משווייץ ללונדון.

הסיטי של לונדוןצילום: בלומברג

אצולת הסיטי הואשמה פעמים רבות בהזלת דמעות תנין, והעמדת פנים שהתעשייה עומדת להיטרף בידי מסים ורגולציה - כשלמעשה היא רק ניסתה להגן על רווחיה. בחודשים האחרונים, אותה מקהלה שקיבלה את פניו של טיילור החלה להשמיע זמירות חדשות, הכולל תלונות על הכל בערך - ממס חדש על רווחי בנקים ועד מחירי הנכסים בלונדון, שהם כנראה גבוהים מדי אפילו לאנשי פיננסים. מעל הכל, מחרחרי יום הדין מצביעים על אפשרות ההיפרדות של בריטניה מהאיחוד האירופי - סוגיה שתעלה למשאל עם בסוף 2017. האם החששות שלהם יותר מתקבלים על הדעת הפעם?

לכאורה, נדמה שהסיטי נמצאת במצב מצוין. רק ניו יורק - שהיא אמנם גדולה יותר, אך פחות בינלאומית - יכולה להתחרות בה. יום מסחר בבורסת בלונדון חובק את העולם, כשאפשר לקנות בו מניות מחברות אסייאתיות בבוקר ולמכור אותן לקרנות פנסיה אמריקאיות אחר הצהריים. כוח העבודה בסיטי הוא משכיל - ודובר את שפת העסקים העולמית. הגישה המשפטית הבריטית כל כך פופולרית שמשתמשים בה גם בחוזים הנכתבים הרחק מגבולות המדינה. המדינה פתוחה יותר למסחר והון מרוב המדינות, ולונדון היא עיר מלהיבה יותר לחיות בה מאשר ערים שמאכלסות מרכזים פיננסיים אחרים, כמו פרנקפורט וסינגפור.

חדרי המסחר של לונדון הם דומיננטיים במכירת אג"ח ומט"ח: פי שניים יותר דולרים מחליפים ידיים בהם מאשר בארה"ב, כמו גם פי שניים יורו מאשר בגוש היורו. חמישית מההלוואות הבינלאומיות נרשמות בבריטניה, יותר מכל מקום אחר בעולם. הסיטי מושכת יותר בנקים זרים מכל מרכז פיננסי אחר בתבל, אך מגזר הבנקאות הוא רק אלמנט אחד בה.

מנהלי השקעות בלונדון שולטים ב–18% מנכסי קרנות הגידור בעולם ו–13% מקרנות ההשקעות הפרטיות, הרבה פחות מהנתח של ארה"ב, אך פי שניים מב–2001. יותר מ–500 חברות זרות רשומות למסחר בלונדון, יותר מבכל בורסה אחרת. אנשי הפיננסים בלונדון מגובים ברשת צפופה של אנשי מקצוע: עורכי דין, רואי חשבון ויועצים.

לונדון
הסיטי של לונדוןצילום: בלומברג

כ–8% מהתוצר של בריטניה מגיעים מהמגזר הפיננסי. המגזר הזה אחראי ליצוא בסך 95 מיליארד דולר בשנה, כמעט פי שלושה מהמגזר הפיננסי האמריקאי. זה בהחלט עוזר למדינה עם גירעון גדול במאזן השוטף.

כמו בכל מקום אחר, גם בלונדון הרגולציה התהדקה מאז המשבר הפיננסי. עם זאת, הממשלה הבריטית שלחה באחרונה איתותי הרגעה לסיטי. היא ניסתה לפייס בנקים בינלאומיים היושבים בלונדון באמצעות שינויים בהיטל בנקאי - מס יקר ולא הגיוני שמוטל על המאזנים הבינלאומיים שלהם. המס יקוצץ במחצית, ויהיה תקף רק לפעילות המקומית. המטרה הלא־פורמלית של הקיצוץ הזה היא למנוע מ–HSBC וסטנדרד צ'רטרד לעבור לאסיה - כפי שאיימו לעשות.

בכל מקרה, למרכזים פיננסיים אחרים יש פגמים משלהם. "אם אתה רוצה לדבר עם כל פעילי המגזר הפיננסי בפרנקפורט, אתה יכול לאסוף אותם באולם כנסים אחד", אומר בכיר בסיטי. המגזר הפיננסי בפריז, לעומת זאת, נפגע מהגישה של נשיא צרפת: פרנסואה הולנד הכריז במהלך הבחירות האחרונות לנשיאות "עולם הפיננסים הוא האויב שלי".

גם מרכזים אחרים לא נתפשים כאטרקטיביים: ברוואן האוורד, קרן גידור שהעבירה את סוחריה לשווייץ ב–2010 במהלך שזכה לתהודה תקשורתית, שולחת אותם בשקט חזרה ללונדון, ולא רק מכיוון שחלק מהם גילו שז'נבה משעממת באופן בלתי נסבל; למרות כוח המשיכה של וול סטריט, ניו יורק רחוקה מדי מאסיה ומתמקדת בשוק האמריקאי, והרגולטורים שלה גם לא מהססים לפעמים להטיל קנסות של מיליארדי דולרים; הונג קונג סובלת מהיותה קטנה יחסית - אם HSBC יעבור לשם, תיק הנכסים של הבנק יהיה גדול פי תשעה מהתמ"ג של הונג קונג; שנחאי נראית כמי שנועדה לצמוח, אבל לא יכולה לשגשג בזמן שבו משקיעים מתקשים להעביר כסף אל סין וממנה; וסינגפור מתרחבת, אך לעת עתה נשארת ממוקדת באסיה.

אתגרים ייחודיים

ואולם הסיטי אינה נטולת חולשות כפי שזה נראה. היא איבדה נתחים גדולים מפעילותה בעבר. חברות ביטוח עברו ברובן לברמודה, וליעדים חמים אחרים. ניהול השקעות עובר בהדרגה לדבלין ולוקסמבורג. שווייץ ממשיכה למשוך לקוחות בתחום הבנקאות העסקית, אף שבוטלה שם הסודיות הבנקאית. תאגידים גדולים מכל הסוגים העבירו את מחלקות ה–IT והאדמיניסטרציה למקומות אחרים, הן בתוך בריטניה והן מחוצה לה. בשנה שעברה טילטל דויטשה בנק את הסיטי כשהעביר חלק מהמסחר של הבנק לבירמינגהם, מרחק שעתיים נסיעה, כדי לחסוך בעלויות.

בנוסף לכך, הסיטי ניצבת בפני כמה אתגרים ייחודיים. ראשית, אפילו ההיטל הבנקאי המקוצץ (שמופחת רק בהדרגה) עדיין גורם לפעולות מסוימות להיות יקרות מדי ועשוי להוביל להוצאת חלק מהפעילות הפיננסית מבריטניה. "מי שמעביר נכסים פיננסיים למקום מסוים בחו"ל, בסופו של דבר יעביר גם אנשים", אומר ג'ים קאולס, בכיר בסיטיגרופ.

כך נוצרות הבעיות הגדולות של הסיטי: המסחר באג"ח ומט"ח התכווץ מאז המשבר הפיננסי, אף שלא ברור אם מסיבות מחזוריות או מבניות. הוא גם יצר סדרה של שערוריות וקנסות ענק, רבים מהם כתוצאה מאי סדרים שהתרחשו בלונדון: סוחרים בסיטי ביצעו מניפולציות בשוקי המטבעות וריבית הליבור הבין־בנקאית. ג'יי פי מורגן צ'ייס הפסיד 6 מיליארד דולר בשל סוחר שזכה לכינוי "הלווייתן מלונדון". רגולטורים אף האשימו סוחר אחד בלונדון ב"התרסקות הבזק" ("פלאש קראש") של מניות אמריקאיות ב-2010.

פעילות המסחר של הבנקים נמצאת בנסיגה בעולם, אך בלונדון זוהי פעילות דומיננטית במיוחד. הפעילות המרכזית הנוספת של בנקאות השקעות, חיתום, מצומצמת יותר בלונדון מבארה"ב, משום שבנקים אירופיים נוטים לפנות לבנקים, לא לשוקי הון.

בינתיים, סוגי המוסדות הפיננסים שצומחים כדי למלא את החלל שהותירו הבנקים - מנהלי נכסים, חברות ביטוח, קרנות אג"ח ממשלתיות וחברות אחרות - מחוברים פחות ללונדון מהבנקים, ויכולים לעבור לכל מקום. הם אכן עושים זאת: מטה ענקית האג"ח פימקו יושב בניופורת, קליפורניה. לכולם יש נוכחות בלונדון, אבל לא שורשים עמוקים כמו של הבנקים.

הבוסים הגדולים בסיטי נוטים לא להתערב בפוליטיקה, אך רבים מהם ביטאו תמיכה בהמשך החברות של בריטניה באיחוד האירופי. הפחד הגדול ביותר שלהם הוא שחברות היושבות בלונדון יאבדו את האפשרות לעשות עסקים ברחבי האיחוד האירופי בזמן שרק רגולטורים בריטיים מפקחים עליהן.

סקר של מכון המחקר CSFI מצא שרק 42% מהעובדים בסיטי סבורים שאחרי יציאה של בריטניה מהאיחוד חברות היושבות בלונדון יקבלו גישה לשווקים אירופיים "בתנאים משביעי רצון".

במקרה הגרוע, בריטניה תהיה חייבת לנהל מגעים על הפעילות של חברות פיננסים באירופה - מול כל מדינה בנפרד. רגולטורים באיחוד יבקשו ללא ספק לחנוק את זרימת הכסף לסיטי, שתיתפס כמקלט מס. הלחץ עשוי להיות מוטל על קרנות פנסיה אירופיות, כדי שינהלו את ההשקעות שלהן בתוך היבשת. פעילויות מסוימות כמו עסקות ביורו יתפוגגו מהסיטי.

התומכים בפרישה מהאיחוד טוענים שבשל המשבר, בריטניה איבדה את יכולתה לבצע רגולציה מעודנת. למעשה, היא מאמצת גזירות מבריסל כדי להפוך אותן מחמירות אף יותר.

לפי סקרים, בריטניה צפויה להצביע בעד הישארות באיחוד. כל עוד זה המצב, בנקים אינם צפויים להתחיל להעביר פעילות ליבשת. אם בריטניה תישאר באיחוד, והכלכלה העולמית תשתפר, התחזיות של הסיטי ללא ספק יתחילו להיראות הרבה יותר טוב.

היכולת של הסיטי להתאים את עצמה תיבחן במקרה של זעזוע, כמו יציאה של בריטניה מהאיחוד. בה בעת, המשרות המבוקשות ביותר כיום בבנקאות - גיוס הון לחברות הטכנולוגיה של עמק הסיליקון או ייעוץ לקונגלומרטים אסייאתים הן אלה שלונדון כמעט לא מציעה. "הסיפור עם הילד שצועק 'זאב זאב' נגמר לרוב בכך שנושכים אותו", אומר יועץ אחד לבנקים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker