לידר: בנק ישראל שמרן - הבנקים 
צפויים להרוויח יותר מ-5% על ההון

סמנכ"ל המחקר בלידר, אלון גלזר: "הבנקים הם עדיין השקעה לא רעה" ■ לטענתו, ההערכות בסקירה השנתית של בנק ישראל בנוגע לפוטנציאל במניות הבנקים נראות פסימיות מדי

מיכאל רוכוורגר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

מדד הבנקים רשם מתחילת השנה תשואה של כ-20% - גבוהה משל שאר המדדים המובילים בשוק, בהם נדל"ן 15, מדד הביטוח ומדד ת"א 100. העלייה במדד משקפת את העובדה שמניות הבנקים הישראליים נסחרות כיום במכפיל הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) ממוצע של כ-0.85.

בסקירה שבועית ללקוחות שפירסם בתחילת השבוע אלון גלזר, סמנכ"ל המחקר של לידר שוקי הון, הוא תהה אם בנק ישראל חושב שמניות הבנקים יקרות. זאת, תוך כדי התייחסות לסקירה השנתית לשנת 2014 על מערכת הבנקאות שפירסם בנק ישראל בחודש שעבר שבה נבחנה התשואה על ההון (יחס בין רווח נקי להון עצמי) הצפויה של הבנקים במצבי קיצון.

אלון גלזרצילום: עופר וקנין

"יותר מעניין מאשר בחינת מצבי קיצון לבחון את 'התרחיש הסביר' ואת התשואה על ההון המייצגת של הבנקים בשנים הקרובות על פי תחזיות בנק ישראל", כותב גלזר. "את הבחינה של מכפיל ההון שבו ראויים הבנקים להיסחר אנו מחשבים באמצעות התשואה על ההון המייצגת הצפויה של הבנקים ומחיר ההיוון".

בהתאם לכך טוען גלזר: "לדעתנו, על רקע רמות התשואה הנמוכות בשווקים, יש להשתמש במחירי היוון נמוכים יותר עבור הסקטור, ואם בעבר נהגנו להוון את הבנקים (את תזרימי המזומנים שהבנקים מייצרים) ברמה שסביב 10%, הרי שרמות ההיוון כיום צריכות להיות כ8%-8.5%. ברמות היוון אלה, ועל סמך הערכות (וגם על פי תוצאות העבר) כי הבנקים יודעים לייצר תשואה מייצגת על ההון של כ-8%-9% לפחות - הבנקים הם עדיין השקעה לא רעה.

"רמת תשואה ממוצעת של יותר מ-8%, ורמת היוון של 8.5% ומטה מביאים לכך שהבנקים צריכים להיסחר ברמות גבוהות (לא בהרבה) בהשוואה לרמות הנוכחיות. עם זאת, הנחות אלה נכונות כמובן אם הבנקים אכן צפויים להמשיך להשיג רמות תשואה על ההון שלא יהיו רחוקות מאלה שהם מציגים כיום".

גלזר מסביר שבנק ישראל פחות אופטימי מההערכות של לידר שוקי הון. תרחיש הבסיס מבוסס על תחזית המקרו של בנק ישראל, על התחזיות של גופים בינלאומיים לגבי התפתחויות העולמיות ועל הערכות נוספות לגבי התפתחות הכלכלה - כולן נכונות למועד שבו גובשו התרחישים.

תרחיש הקיצון המקרו־כלכלי כולל זעזוע מקומי חמור שמקורו בהידרדרות במצבה הגיאו־פוליטי של ישראל, לצד זעזוע גלובלי כתוצאה מהאטה משמעותית בכלכלת אירופה והאטה מסוימת בכלכלת ארה"ב.

שני הזעזועים מובילים לירידה חריפה בהיקף הפעילות המקומית בישראל, וזו מתבטאת גם בירידה חדה בצריכה הפרטית ובפגיעה קשה בשוק העבודה ובשוק הדיור והנדל"ן. סביבת הריביות הנמוכות בעולם, לצד הירידה החדה בביקוש, מובילות להרחבה מוניטרית שננקטת באמצעות הפחתת הריבית לסביבת האפס. לצד הירידה בפעילות הריאלית חלה גם ירידה חדה במחירי הנכסים הפיננסיים והריאליים, על רקע תמחור חסר של הסיכונים בשוק האג"ח ובמחירי הדיור הגבוהים.

"על פי 'תרחיש הבסיס' התשואה על ההון במערכת הבנקאות בשלוש השנים הקרובות צפויה להיות מתחת ל-5.5% - הרבה פחות מהתחזיות שלנו ושל מרבית האנליסטים", מסביר גלזר. "אז האם מדובר בתחזיות שמרניות מדי? כנראה שכן. ואולם מהצד השני יש לזכור שני דברים: הראשון הוא שתחת הנחה שהלימות ההון תמשיך לעלות, ובמקביל נראה עלייה בהפרשות להפסדי אשראי לצד ירידה ברווחים משוק ההון, בהחלט ייתכן שנראה ירידה חדה ברווחיות. בנוסף, ייתכן שבנק ישראל מכניס לתרחיש גם את המשך החקיקה האנטי-בנקאית, שתשפיע גם היא על ירידה בתשואה על ההון".

"בשורה התחתונה נראה שאם בנק ישראל היה מצרף לסקירה גם המלצה על מניות הבנקים מדובר היה בהמלצת 'מכירה'. ולסיום ניתן לראות כי בתרחישי הבסיס שהוצגו בשנה שעברה בסקירה השנתית, בנק ישראל היה פסימי יותר מהתוצאות בפועל (תחזית ל-6.6% מול 7.3% בפועל ל-2014) כאמור, בשל השמרנות של הבנק. במקביל, שימו לב עד כמה בנק ישראל נעשה פסימי לגבי 2015 עם תחזית תשואה על ההון של 5.3% לעומת תחזית לפני שנה של כ-6.9%".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker