הבנקים מעמיקים פעילות דיגיטלית: הפועלים ישיק שירות אינטרנט בסיסי מוזל

המותג החדש BE online, יספק שירותי בנקאות בסיסיים ללא עמלות עו"ש ■ המהלך מצטרף לתהליכים שמתבצעים בבנקים נוספים להעברת הלקוחות לפעילות בערוצים הדיגיטליים - כדי לחסוך בעלויות נדל"ן וכוח אדם

סיון איזסקו
שתפו בפייסבוק

בנק הפועלים הכריז על השקת מותג פעילות חדש — BE online — שיספק שירותי בנקאות בסיסיים דרך האינטרנט ללא עמלות עו"ש. מדובר במותג מוזל לשירותי הבנק, שמיועד ללקוחות שפעילותם בסיסית ומעוניינים לבצע את כולה דרך האינטרנט או בערוצים הישירים, כדי לחסוך בעלויות ניהול החשבון. כחלק מהמותג החדש ישיק הבנק אתר אינטרנט ואפליקציה ייעודיים, שדרכם ינהלו הלקוחות את חשבונם. לקוחות אלה לא יוכלו לבצע השקעות בשוק ההון.

כיום יכולים כלל לקוחות מערכת הבנקאות להצטרף למסלול עו"ש בסיסי, שכולל עד 10 פעולות בחודש במחיר מפוקח של 10 שקלים בחודש, כך שבעבור לקוח שהיקף פעילותו ממוצע, החיסכון בהצטרפות לערוץ הפעילות החדש אינו גדול. עם זאת, בניגוד למסלול המפוקח, בערוץ החדש אין הגבלה על מספר הפעולות שבגינן הלקוח מקבל פטור מעמלות. הפעילות החדשה תושק 
בתחילת ספטמבר.

מערכת TCS בהודוצילום: בלומברג

בבנק הפועלים ציינו כי "לקוחות BE online יהיו פטורים מעמלות על כל פעולות העו"ש שיבצעו באמצעות האינטרנט — כולל העברות כספיות, הפקדה ומשיכה של מזומן במכונות לשירות עצמי, הרשאות לחיוב חשבון והוראות קבע. הלקוחות יבצעו את הפעולות הבנקאיות — כולל פתיחת החשבון — בערוצים הדיגיטליים, לרבות המכונות לשירות עצמי. כמו כן, יוכלו לקוחות BE online להפקיד צ'קים, לפתוח פיקדונות ותוכניות חיסכון ולקבל הלוואות בערוצים הישירים הדיגיטליים — כל זאת ללא צורך להגיע לסניף".

נחיתות מחשובית כיתרון?

לפני שנתיים וחצי לאומי השיק חשבון דומה שנקרא לאומי טוטאל דיגיטל, שמאפשר גם הוא קבלת שירותי בנקאות בסיסיים דרך האינטרנט ללא עמלות עו"ש. טוטאל דיגיטל זכה להיענות מוגבלת בלבד, ומתוך כ–1.5 מיליון לקוחות בנק לאומי רק אלפים הצטרפו למסלול 
האינטרנטי המוזל. כעת הבנק משיק קמפיין כדי להגביר קצב הגיוס לשירות.

מבחינת הבנקים, העברת הפעילות לערוצים הדיגיטליים מאפשרת לחסוך עלויות אדירות הקשורות באחזקת מערך הסניפים, ובעיקר בנדל"ן ובכוח האדם. לפי מחקר של חברת מקינזי, העלות לבנק כשלקוח מבצע טרנזקציה בסניף במקום בדיגיטל היא גבוהה פי 50. לכן לבנקים יש אינטרס גדול לתמוך במגמה זו — במיוחד כשגם האינטרס הצרכני הוא לקבל כמה שיותר מהשירותים הבנקאיים דרך הסמארטפון, מבלי לכתת 
רגליים לסניפים.

כדי לתמוך בהעמקת הפעילות הדיגיטלית, מרבית הבנקים נמצאים כיום בתהליכים של החלפת מערכות המחשוב — כך שמחד יוכלו להציע לציבור שירותי בנקאות מתקדמים יותר, ומאידך, לחסוך בעלויות אחזקה של מערכות המחשוב הישנות שברשותם שנבנו בשנות ה–70 וה–80.

יוצא דופן בהקשר זה הוא מזרחי טפחות, שבקמפיין הפרסומי שלו מציג את הנחיתות המחשובית שלו כיתרון. בפרסומת של מזרחי טפחות, המסר הוא שאפילו מוכר בדוכן פלאפל יודע שאפליקציה לא יכולה להחליף תשומת לב, שירות אישי ואכפתיות. בפרסומת, מוכר הפלאפל אומר: "בנק שלא מבין את זה, שום אפליקציה לא תציל אותו".

מזרחי טפחות הגיע לנחיתות הטכנולוגית לאחר שבעשור האחרון, ייבש המנכ"ל לשעבר אלי יונס את תקציבי פיתוח מערכות המחשוב של הבנק. התוצאה מבחינת הלקוחות היא שאתר האינטרנט של הבנק מוגבל ביחס להיקף הפעולות שהלקוחות יכולים לבצע בעצמם; מזרחי טפחות היה האחרון להשיק אפליקציות לביצוע פעולות במובייל; במכשירי הכספומט של הבנק עד היום לא ניתן להפקיד מזומנים ועוד. יחד עם זאת, בסקרי שביעות רצון זוכה מזרחי טפחות לדירוג גבוה מאוד ביחס לשאר הבנקים.

ייתכן שיונס צדק באסטרטגיה העסקית. בזמן שביתר הבנקים הוציאו מאות מיליוני שקלים על פיתוח מערכות מחשוב חדשות, במזרחי טפחות הצליחו בכל זאת לשמור על הלקוחות מרוצים מבלי לבצע את השקעות העתק. בנוסף, קיימות טענות כי בינתיים עלויות שדרוג המערכות ירדו, ולמעשה מזרחי טפחות, שלא מיהר, יוכל בסופו של דבר לשדרג את מערכותיו בעלות נמוכה הרבה יותר מיתר הבנקים.

יהב מובילים את 
מהלכי השדרוג

באופן מפתיע, מי שמוביל בימים אלה את מהלך שדרוג מערכות המחשוב במערכת הבנקאית הוא לא בנק לאומי, שמשווק את עצמו כבנק דיגיטלי, אלא דווקא בנק יהב. יהב חתם לפני שנה וחצי על הסכם להקמת מערכות מחשוב חדשות, ובתוך שנה הבנק מתכוון להעלות לאוויר את המערכת החדשה — מערכת ליבה בנקאית שעתידה להפוך אותו לבנק עם מערכות המחשוב המתקדמות ביותר במערכת הבנקאות.

מדובר בפרויקט שבנק יהב נכנס אליו לפני שנה וחצי, לנוכח הדרישה מצד בנק ישראל כי הבנק (שהיה בעבר בבעלות בנק הפועלים) יתנתק ממערכות המחשוב של בנק הפועלים ויקים לעצמו מערכת מחשוב עצמאית. מאז עובדים על פרויקט הקמת מערכות המחשוב של בנק יהב 500 מהנדסי תוכנה בישראל ובהודו.

החברה שזכתה בפרויקט היא TCS מקבוצת TATA ההודית, המספקת לעשרות בנקים בעולם מערכות ליבה בנקאיות. TCS מספקת ליהב מערכת מדף סטנדרטית, עם התאמות לצורכי הרגולציה הבנקאית בישראל. ההערכות הן כי מבחינת TCS, התאמת מערכותיה ליהב נעשית כפיילוט שיאפשר לה כרטיסי כניסה גם לבנקים הגדולים שעדיין לא שדרגו את מערכותיהם, בעיקר הפועלים ומזרחי טפחות.

אחד היתרונות המרכזיים של המערכות של TCS כמערכת מדף, הוא פשטות האחזקה שלהן. מערכות המחשוב הקיימות בבנקים נבנו כאמור בשנות ה–70 וה–80, ומאז בוצעו בהן שיפורים ושדרוגים שונים. המשמעות היא שלצורך תחזוקת המערכות המיושנות מועסקים כיום בכל אחד משני הבנקים הגדולים כ–2,000 עובדי מחשוב בעלות שכר ממוצעת הגבוהה מ–30 אלף שקל בחודש. לפי הערכות, החלפה למערכת חדישה תאפשר לצמצם את היקף כוח האדם העוסק בתחזוקתן לעשרות בודדות של עובדים — כלומר חיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנה על תחזוקה.

לדברי גדי דודיאן, סמנכ"ל המחשוב בבנק יהב, הפרויקט מתקדם לפי לוחות הזמנים שנקבעו, ובתוך שנה הבנק צפוי לעלות לאוויר עם המערכת החדשה. לדבריו, "מה שאנחנו עושים זה מהפך טכנולוגי מקצה לקצה — בעוד שנה מהיום נעלה עם מערכת BaNCS של TCS. הפרויקט הוא להחלפת כל מערכות הליבה הבנקאיות שלנו, וזה אומר מערכות המחשוב של הטלרים, ציות, מערכות שוק ההון, אבטחת מידע, מט"ח, אתרי האינטרנט, אפליקציות מובייל — הכל חדש והכל יעלה ביום אחד. למעשה אנחנו בונים היום בנק חדש מאפס".

דודיאן טוען כי מלבד החיסכון האדיר בעלויות, "המערכת החדשה תעבוד און ליין — מערכות המחשוב יהיו מעודכנות בזמן אמת וזאת בשונה ממערכות הבנקים כיום הדורשות עיבודי לילה. יתרנות נוספים הם במהירות השקת מוצרים פיננסיים, בקבלת שדרוגים למערכת בעקבות צרכים שעלו בבנקים אחרים שעובדים עם המערכת הזאת, או אפשרות להתקין מודולים חדשים בעקבות רגולציה חדשה שרלוונטית לכלל הבנקים, כמו למשל חקיקת 
FATCA בארה"ב".

לטענת דודיאן, "אם במערכות המחשוב הישנות לוקח שלושה חודשים להשיק פיקדון חדש, כי צריך לתכנת את הפיקדון במערכות הבנק, במערכת החדשה אפשר לבנות מוצר בנקאי חדש בתוך שעה".

יתרונות אסטרטגיים משמעותיים

בבנק הפועלים ובבנק מזרחי טפחות עוקבים אחר הטמעת מערכת המחשוב בבנק יהב, ושוקלים גם הם לאמץ את מערכת המחשוב הזאת. כלומר בעוד שבקמפיין הפרסומי מזרחי טפחות מביע זלזול מסוים באפליקציות של הבנקים לאומי והפועלים, הנהלת הבנק מודעת היטב לצורך לשדרג את מערכות המחשוב, וההערכות הן כי בשנה הקרובה, כשיושלם פרויקט הקמת מערכת מחשוב חדשה בחברה הבת (50%) בנק יהב, במזרחי טפחות ישקלו לעבור גם הם למערכות של TCS שתאפשר לבנק להדביק את הפערים שנפתחו מול יתר הבנקים 
בשנים האחרונות.

בבנק לאומי, שגם שם בחנו את המערכת של TATA, החליטו בחודש שעבר להתקדם עם חברה אחרת — טמנוס השווייצית. לפי הערכות, עלות הפרויקט של לאומי עם טמנוס יסתכם במיליארד שקל.

בנק לאומי בונה על כך שהמערכת שטמנוס מפתחת בעבורו תעבוד כבר בתוך שנה, ועל בסיסה הוא מתכוון להשיק את מותג הבנקאות האינטרנטי החדש שיושק בעוד שנה. למעשה מדובר יהיה בפיילוט, כך שאם מערכת המחשוב תעבוד בהצלחה מול לקוחות המותג האינטרנטי, לאומי יאמץ את המערכת הזאת ויטמיע אותה גם בעבור 1.5 מיליון הלקוחות הקמעונאיים שלו — במקום מערכת 
המחשוב הקיימת.

בהמשך, לאומי מתכוון להחליף את כל מערכות הליבה שלו עם טמנוס בפרויקט שצפוי להימשך כ–5–7 שנים. בלאומי סבורים כי מערכת המחשוב החדשה תספק לבנק יתרונות אסטרטגיים משמעותיים לעומת 
יתר הבנקים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker