כיל למדינה: נשקיע בנגב עד 1.4 מיליארד דולר תמורת הארכת הזיכיון בים המלח, הקלות בוועדת ששינסקי 2 ואישור כרייה בשדה בריר

כיל מנהלת דיאלוג עם גורמים במשרד האוצר על הארכת זיכיון ים המלח מעבר ל-2030 ■ מקורות ממשלתיים: "המלצות ועדת ששינסקי 2 צריכות לעבור כלשונן בחוק ההסדרים"

חברת כימיקלים לישראל (כיל) מנהלת דיאלוג עם גורמים במשרד האוצר על הארכת זיכיון ים המלח מעבר ל–2030. כחלק מדיונים אלה מציעה כיל לבצע השקעות חדשות במפעליה בנגב בהיקף של 750 מיליון דולר עד 1.43 מיליארד דולר, בתמורה לריכוך המלצות ועדת ששינסקי 2. כיל לוחצת להקטין את חלקה של הממשלה ברווחיה של כיל, כפי שנקבעו במסקנות וועדת ששינסקי 2 שאמורות להיחקק כחלק מחוק ההסדרים, באופן שיגדיל את כדאיותן של ההשקעות.

כיל הגיעה למסקנה בעקבות הבחירות האחרונות, שבממשלה ובמשרד האוצר והכלכלה יש נכונות רבה יותר לדון עם החברה על התנאים שיאפשרו לכיל לחדש את ההשקעות בנגב, שהוקפאו על פי החלטת הדירקטוריון במארס ובאוגוסט 2014. זאת בעקבות החלטת צוות של בוררים בראשות השופטת, טובה שטרסברג כהן, ובעקבות פרסום מסקנות ועדת ששינסקי 2 שהגדילו (לטענת כיל - שעליה חולקת הוועדה) את חלקה של הממשלה ל–60% מרווחיה, באמצעות הגדלת שיעור התמלוגים על מכירות המחצבים המופקים ונכרים בים המלח ובנגב - בעיקר אשלג ברום ופוספט - והטלת מס רווחי יתר של עד 42% מהרווח התפעולי שמעל תשואה של 11% על העלות המופחתת של נכסיה.

כיל טוענת כי דרושות לה הבהרות מהממשלה בנוגע לשאלות כמו הנוסחה לפיה המדינה תרכוש ממנה את נכסיה עם תום תקופת הזיכיון ב–2030 בהנחה שלא יחודש. החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, היתה אמורה לפרסם את הנוסחה במארס 2015 אך לא עשתה זאת עדיין. בכיל מסבירים שמחיר הרכישה של הנכסים שיירכשו ממנה ישפיע על כדאיות ההשקעה במפעלים חדשים, ובאופן דומה גם טווח הזמן שבו תוכל להפיק רווח מהשקעות חדשות עד 2030, או מעבר לכך אם יחודש הזיכיון, ישפיע על כדאיות ההשקעה.

תנאי נוסף למימוש תוכנית ההשקעות שהציעה כיל לממשלה הוא קבלת הרישיון להקים מכרה פוספט חדש בשדה בריר שליד ערד. החלטה נמצאית באחריות מינהל התכנון שהוכפף לאחרונה למשרד האוצר. נושא נוסף שעולה בדיונים הוא האופן שבו מתכננת הממשלה להקל על כיל, כך שלא תיאלץ לסגור את מפעל המגנזיום בים המלח שמעסיק 400 עובדים. כיל כבר הודיעה שאם מסקנות ועדת ששינסקי 2 יאומצו כלשונן החל ב–2017, ייסגר מפעל המגנזיום עד לתחילת 2017.

ייצור אשלג של כילצילום: בלומברג

כיל הציעה השקעות שממילא תיכננה לבצע

תוכנית ההשקעות שמציעה כיל לממשלה כוללת הגדלת כושר הייצור של אשלג בים המלח ב–15%–20% בהשוואה לרמתו הנוכחית 3.5–4 מיליון טון לשנה, באמצעות פרויקט חדש שכרוך בכריה בהמסה של אשלג המצוי בהר סדום וכן פרויקט למיצוי נוסף של התמלחת - שהיא תוצר לוואי לאחר הפקת הקרנליט והאשלג. פרויקט נוסף הוא הקמת מפעל חדש לדשן חנקת אשלגן . ההשקעה הכוללת בפרויקטים אלה נאמדת ב–500–700 מיליון דולר. מגזר האשלג יעסיק לאחר השקעות אלו ישירות 1,300 מקומות עבודה (בהשוואה ל–1,200 כיום) ועוד 7,100 מקומות עבודה זמניים של קבלנים חיצוניים.

השקעות מתוכננות נוספות כוללות פיתוח יישומים נוספים לברום האלמנטרי שהחברה מפיקה בים המלח, ושמירה על כושר הייצור הקיים של תרכובות ברום תוך שיפור מהותי ביעילות מפעליה של תרכובות ברום ברמת חובב בהשקעה כוללת של 40–80 מיליון דולר. כיל מציעה גם להמשיך ולהפעיל את מפעל המגנזיום בסדום ולהפוך את האתר למרכז שירות למפעלי כיל בים המלח בהשקעה של 10–50 מיליון דולר.

בעקבות השקעות אלו יעסיק מגזר הברום 1,150 עובדים כלומר 150 איש יותר ממספר המועסקים בו כיום. השקעה מהותית אחרת היא בפיתוח שדה בריר ומוצרי המשך כמו דשנים מבוססי חנקן במפעלה של רותם, הרחבת מפעלי החומצה הזרחתית הלבנה של רותם יצרנית דשני הפוספט והפיכתה למובילה עולמית בתחום זה - כך שתוכל להתחרות ב–OCP המרוקאית ובמתחם לייצור סלע פוספט ודשני פוספט שהחל לפעול ב–2014 בערב הסעודית.

ההשקעות יבטיחו את 1,110 מקומות עבודה ישירים בכיל (בהשוואה ל–900 כיום) ועוד 6,050 עובדים של קבלנים חיצוניים שמספקים שירותים לכיל. מקורות במשרד האוצר ציינו בתגובה שמבחינת המשרד המלצות ששינסקי 2 צריכות לעבור בחוק ההסדרים כלשונן. היועץ המשפטי לממשלה צפוי להודיע היום (ב') אילו הצעות חוק ייכללו בחוק ההסדרים.

לדברי מקורות ממשלתיים, אבי ליכט המשנה ליועץ המשפטי המליץ להכליל את המלצות ששינסקי 2 בחוק ההסדרים. מקורות ממשלתיים ציינו כי ראשי כיל מנהלים בשבועות האחרונים מאמצים מוגברים להשפיע על מקבלי ההחלטות בממשלה, במטרה לשנות את המלצות ועדת ששינסקי 2, המטילות עליהם חובת תשלום מס מוגדלת. לדבריהם, אנשי כיל נפגשו עם מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ועם הממונה על התקציבים, אמיר לוי, בנסיון לקדם הקלות בהמלצות תמורת הבטחת הגדלה בהשקעות ובתעסוקה. כמו כן, הם ביקשו לקדם את שינוי חוק עידוד השקעות הון, כך שהשקעות ביצור מוצרים יוכרו כהשקעות בתעשיה ויזכו את החברה במענקי השקעות. כיום כיל מוחרגת מהחוק בטענה שהיא חברת כרייה.

לדברי המקורות, כיל הציעה השקעות שממילא תיכננה לבצע, כתמורה להקלה במיסוי. "אם ההשקעות כדאיות כלכלית, היא אמורה ממילא לבצע אותן על פי שטר הזיכיון ועל פי ההיגיון הכלכלי העסקי", אמרו המקורות. עוד ציינו המקורות כי עמדת משרד האוצר היא שיש להעביר את המלצות ועדת ששינסקי 2 כלשונן בחוק ההסדרים, המשמש הליך חקיקה מזורז. לדבריהם, ליכט המליץ להכליל את ההמלצות בחוק ההסדרים, ואולם מי שיכריע סופית בנושא יהיה היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין. היום צפוי ויינשטיין להודיע למשרד האוצר אילו הצעות חקיקה ייכללו בחוק ההסדרים.

ח"כ מיקי רוזנטל אמר בתגובה כי "המדינה צריכה לדחות על הסף את הדיל של כי״ל. עצם הדיון על הדיל בדרישה של כיל בנושא המלצות ועדת ששינסקי היא פעולה הנוגדת את האינטרס הציבורי. אין מקום לקומבינות ואין פה מקום למשא ומתן. שמשפחת עופר תחזיר, עכשיו וללא תנאים, את הכסף שהיא חייבת למדינה על כל השנים שגזלה מהציבור את התמלוגים ולא שילמה את חובותיה למדינה חובות המסתכמים בלמעלה ממיליארד שקל. מתחילת משבר הפיטורים בכיל התרעתי וטענתי שוב ושוב כי כל העניין הוא התמלוגים. העובדים היו רק כלי משחק".

צילום: בלומברג
צילום: אילן אסייג
צילום: אילן אסייג
צילום: עופר וקנין
צילום: בלומברג
צילום: עופר וקנין
צילום: אמיל סלמן
עובד במפעל כיל אשלגצילום: בלומברג

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ