האם נוכל לרכוש בימי ראשון מניות של אפל בתל אביב?

רשות לניירות ערך פירסמה אתמול הצעת חוק שתאפשר לסחור בישראל במניות של חברות אמריקאיות בה - מבלי שתידרש הסכמתן לכך ■ ברשות מקווים שהדבר יתרום למחזורי המסחר, הוזלת עמלות למשקיעים ישראלים ועניין מצד משקיעים מחו"ל

שלי אפלברג
שלי אפלברג

רשות ניירות ערך פירסמה אתמול (ד') הצעת חוק להערות הציבור, המתירה לרשום למסחר באופן לא וולנטרי בבורסה בישראל מניות של חברות זרות הנסחרות כבר בבורסות בחו"ל. ההצעה גובשה בידי הוועדה לשכלול המסחר ועידוד הנזילות של הרשות.

מבחינת רשות ניירות ערך מדובר בסוג של מהפכה תפישתית, שעשויה לעורר את המסחר בבורסה באופן דרמטי. זאת לאחר שמחזורי המסחר בה נפלו בשנים האחרונות. אם ההצעה תתקבל, יוכלו תושבי ישראל לסחור במניות של חברות אמריקאיות, כמו אפל, אמזון ומיקרוסופט, דרך הבורסה של תל אביב, כולל בימי ראשון, שבהם בורסות העולם סגורות. על פי ההצעה, המניות הזרות יירשמו דרך מסלקה בארה"ב שתשמש גורם מקשר מול המסחר בישראל.

השאלה המתבקשת היא למה שחברה אמריקאית גדולה תרצה להיסחר במדינה קטנה כמו ישראל. למעשה, אין צורך לשאול את שעתה של החברה, ולמעשה היא גם לא יכולה להתנגד למסחר כזה. החברה כמובן לא תידרש לדיווח כלשהו מעבר לדיווחיה הרגילים. רק האיסורים החלים על עבירות של שימוש במידע פנים, תרמית ומניפולציה שיתבצעו במסחר בישראל יהיו כפופים לחוק הישראלי.

מבחינת המשקיע הישראלי, אחזקה במניית אפל, למשל, שנרכשה דרך הבורסה של תל אביב תהיה אחזקה ישירה לכל דבר. המשקיע יהיה זכאי לכל הזכויות הנלוות בה, כגון הזכות לקבלת דיווידנד ולהצביע באסיפות.

בעיה אחת שאותה לא הצליחו לפתור קשורה למקרה שבו אפל בעתיד תבצע הצעת רכש חליפין שבה תקצה למשקיעים ניירות ערך חדשים שאינם נסחרים כבר בבורסה, ושאינם יכולים להיסחר בה לפי תנאי הרישום הלא וולונטרי. מסתמן כי המשקיעים הישראלים יוכלו לסחור בניירות ערך אלו רק בבורסות המקור שבהן הם נרשמו למסחר.

הרצון להחזיר לחיים את המסחר בבורסה הישראלית טומן בחובו לא מעט סיכונים. ה"שוק החדש" ייפתח לא רק למשקיעים המוסדיים, אלא גם למשקיעים מהציבור. דיווחי החברות הזרות לא יהיו כפופים לחוק ניירות ערך המקומי או לפיקוח של רשות ניירות ערך. לא תהיה יריבות משפטית בין החברות הזרות שמניותיהן יירשמו למסחר לא וולנטרי לבין בעלי המניות בישראל, והחוק הישראלי לא יוכל להטיל עליהן כל אחריות. למעשה, הרגולטור הישראלי מעניק ויתור מלא בכל הנוגע לסמכויות שלו לפיקוח על הגילוי והדיווח של החברות הנסחרות בבורסה.

כדי לא להפוך את הבורסה הישראלית לשוק פרוץ ולא מפוקח, הוועדה בכל זאת שמה כמה מגבלות על הרישום הלא וולנטרי. כך, למשל, ניתן יהיה לרשום מניה של חברה למסחר באופן לא וולנטרי רק אם מנייתה נסחרת בבורסה שבה מכירה כבר ישראל לשם ביצוע רישום כפול (שאלו בעיקר הבורסות בארה"ב והבורסה הראשית של לונדון). מעבר לכך, דורשת הוועדה כי תהיה הגבלת שווי שוק, כך שרק חברה עם שווי שוק מינימלי של 100 מיליארד דולר תהיה מועמדת לרישום מסחר לא וולונטרי.

ההנחה מאוחרי החלטה זו היא שבחברות בעלות שווי שוק כה גבוה קיימים ממילא פיקוח ומשמעת שוק הדוקים של השוק הזר באופן המבטיח את איכות הגילוי עליו יסתמכו כעת המשקיעים הישראלים. עוד דרשה הבורסה, כי לפחות 55% מהמסחר במניה יתבצע במדינה שבה פועלת הבורסה בה רשומה החברה. תנאי נוסף הוא כי מניות החברה כבר נסחרו לפחות שנה לפני כן בחו"ל בבורסה המוכרת.

את העמידה בתנאים תבדוק הבורסה המקומית פעמיים בשנה, ואם שווי השוק של החברה יירד, למשל, לפחות מ-90 מיליארד דולר, היא תימחק מהמסחר. במקרה כזה מחזיקי המניות יוכלו למכור אותן בבורסות בחו"ל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker