למה בעלי ההון נופלים ברשת? כך נכשל פישמן בהום סנטר, ויסמן במגה ומשה גאון באייס - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה בעלי ההון נופלים ברשת? כך נכשל פישמן בהום סנטר, ויסמן במגה ומשה גאון באייס

עסקי הקמעונות מקנים לשולט בהם כוח והשפעה רבים, ובדרך הטבע הם משכו לחיקם אנשי עסקים מובילים כמו נוחי דנקנר, דודי ויסמן ואליעזר פישמן ■ אבל הצלחה בעסקי הקמעונות מחייבת מיקוד, צניעות, ירידה לפרטים, גמישות תפעולית והימנעות ממינוף יתר - כל הדברים שלטייקונים די קשה איתם

19תגובות

 
הקריסה של רשת הקמעונות מגה כבר נמשכת כמה שנים. החברה־האם של מגה, אלון רבוע כחול, היטיבה להסתיר זאת לאורך השנים, אבל הפרטים נחשפו בבקשה להסדר נושים שהגישה מגה לבית המשפט; אז התברר שמתחילת 2011 נוצרו למגה הפסדים מצטברים של יותר מ-760 מיליון שקל. באותה הזדמנות התברר גם כי מגה נאנקת תחת חובות כבדים של כ-1.3 מיליארד שקל.

כישלון מגה מזוהה עם מי שהיה מנכ"ל קבוצת אלון, דודי ויסמן. וייסמן הוביל את רכישת מגה לפני כ-12 שנים וניהל את הרשת ביד רמה. ואולם, נראה כי רמה זו לא היתה גבוהה כל־כך. הירידה לפרטים בענף הקמעונות היא קריטית להצלחה - "retail is detail", נוהגים לומר ברשתות המזון והשיווק. מי שאינו יורד לפרטים, אינו מתמקד בעסקיו ואינו דואג להסתגל לשינויים החלים בענף ולטעמי הצרכנים המתחלפים - יתקשה לשרוד.

עופר וקנין

מצרך חיוני נוסף בעסקי הקמעונות הוא הצניעות. כדי להרוויח בקמעונות, צריך לחשב כל סנט, לחסוך בחשמל, בשכר דירה, באנרגיה, בהוצאות שיווק ולהיזהר מהקמת מטה ניהולי בזבזני. לאנשים שמגיעים מתחתית הפירמידה, כמו רמי לוי ואייל רביד, בעל השליטה בוויקטורי, קל יותר לשמור על יד קפוצה. לאנשים שמנהלים עסקים חובקי עולם ו"רואים הכל מלמעלה" - קשה יותר. במקרים לא מעטים הם מתערבים למנהלים המקצועיים שהם עצמם מינו, ומקבלים החלטות, לעתים שגויות, מעל לראשם.

עוד פרמטר חיוני להצלחה בעסקי הקמעונות הוא הימנעות ממינוף יתר. שולי הרווח בעסקי הקמעונות צרים - לעתים רק 2%–3% במחזור הכנסות של מיליארדי שקלים.

כאשר מחזור העסקים חיובי, קל יותר להרוויח, וגדל הפיתוי לחלק דיווידנדים גבוהים, למנף את החברה בהלוואות ולהגדיל את התשואה על ההון העצמי. ואולם כשהאווירה העסקית משתנה, הרווח יכול להפוך במהירות להפסד, ואז ההלוואות הגדולות הופכות למשקולת גדולה. לאנשי עסקים שפרוסים על פני שלל תחומים ומורגלים לעבוד עם מנופי אשראי גבוהים, קשה להימנע מכך בעסקי הקמעונות שלהם.

ויסמן שהוביל את מגה, ניסה להרחיב את עסקי הקמעונות שלו באמצעות רכישות נוספות שגבו השקעה גבוהה ונוהלו ברשלנות. ויסמן רכש לקבוצת אלון רשתות קמעונות נוספות - רשת חנויות הצעצועים כפר השעשועים, רשת נעמן המתמחה במוצרים לבית, ורשת ורדינון המתמחה במוצרי טקסטיל. עסקים אלה רוכזו בקבוצת Bee, שכללה את תת־הרשתות ששת וד"ר בייבי (מוצרי תינוקות). רשתות אלה אינן שייכות לתחום קמעונות המזון, אבל גם הן גרמו לנזק של כ-250 מיליון שקל לקבוצת אלון.

רשת נוספת שהוביל ויסמן, פיצה האט, גבתה מקבוצת אלון מחיר המוערך בכ-75 מיליון שקל. השקעה כושלת נוספת נעשתה ברשת הסופרים העירונית AM:PM, שנקנתה ב-145 מיליון שקל, כשההשקעה הכוללת בה הגיעה ל-180 מיליון שקל.

ויסמן היה אולי בולט מכולם ברעב שלו להשתלט על עסקי קמעונות שהיו גדולים על מידותיו, אבל הוא בהחלט לא היה היחיד שנפל בעסקים אלה. גם אליעזר פישמן ספג הפסדים כבדים ברשת הום סנטר, המתמחה בקמעונות לבית בשיטת "עשה זאת בעצמך". הום סנטר התקשתה להרוויח בישראל, אבל זה לא מנע ממנה לנסות להתרחב עם פעילותה לחו"ל - לרוסיה ולקפריסין.

הום סנטר לא התאימה עצמה לשינויים בענף וסבלה בשנים האחרונות מירידה ניכרת ברווחיות התפעולית. לאחרונה הוחמר מצבה הפיננסי של הום סנטר; פישמן אמנם הזרים לרשת כ-130 מיליון שקל לצורך תשלומים לבעלי האג"ח בגין ערבות שהעניק לפירעון חובות לבעלי האג"ח, אבל באחרונה הבנקים המממנים מקשיחים עמדות ומונעים מפישמן לתמוך בה.

הום סנטר נקלעה למצוקת נזילות ואינה מסוגלת לפרוע את התחייבויותיה לבעלי האג"ח (כ-130 מיליון שקל) ולבנקים (כ-270 מיליון שקל), ובימים אלה מגבשת הסדר לפריסת חובותיה. פישמן גם נחל הפסדים לא מבוטלים ברשתות בסט ביי וטויס אר אס. עסקי הקמעונאות הסבו לפישמן הפסדים המוערכים בכמה מאות מיליוני שקלים.

גם רשת שופרסל בתקופה שבה היתה בשליטת נוחי דנקנר, לא הצליחה להתאים עצמה לשינויים שחלו בענף ולהופעתן של רשתות הדיסקאונט כמו רמי לוי וויקטורי. כאשר נכנס דנקנר לאי.די.בי, שופרסל היתה במשבר, ותחת המנכ"ל שמונה, אפי רוזנהויז, הבריאה, צמחה ואף רכשה את רשת קלאב מרקט שקרסה, ממשפחת בורוביץ'.

אט אט הסתובב הגלגל. בשנים הטובות של שופרסל חלב אותה דנקנר, משך ממנה דיווידנדים ומינף את מאזנה בהלוואות עצומות. כאשר השתנה כיוון הרוח בענף, ורשתות הדיסקאונט התחילו לנגוס בה, נותרה שופרסל חסרת מענה. כיום, תחת הררי חובות אג"ח המתקרבים ל-3 מיליארד שקל, נאלצת שופרסל ליישם תוכנית הבראה קשה.

בשנה שעברה, לאחר שהשליטה באי.די.בי הועברה לאדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, ביצעה שופרסל תוכנית אסטרטגית חדשה שכללה סגירת 15 סניפים מפסידים בשטח מכירות של 40 אלף מ"ר והקטנת סניפים בשטח של 25 אלף מ"ר; תוצאות התוכנית אינן באות לידי ביטוי עדיין בדו"חותיה הכספיים של שופרסל.

ברבעון הראשון של 2015 רשם מגזר הקמעונות של שופרסל הפסד תפעולי של 3 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 64 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2014. שווי השוק הנוכחי של שופרסל גבוה במעט מ-2 מיליארד שקל; אנליסטים בתחום מייחסים את מרבית השווי דווקא לנדל"ן של שופרסל, ולא לעסקי הקמעונות שלה.

העיניים הגדולות 
של ברונפמן

לכישלון של שופרסל יש שני שותפים לא סמויים - מתיו ברונפמן (לשעבר, בעל השליטה בדיסקונט) ושולם פישר; השניים מכרו בינואר 2007 לקבוצת אלון את יתרת אחזקותיהם (26.5%) בחברה המשותפת ברונפמן־אלון תמורת 52.6 מיליון דולר; המחיר שיקף אז לאחזקה העיקרית של החברה - רשת רבוע כחול (מגה) - שווי של 603 מיליון דולר. בכך השלימו ברונפמן ופישר סיבוב השקעה בן ארבע שנים ברבוע כחול ברווח נאה של 70 מיליון דולר.

ואולם התיאבון של השניים לעסקי הקמעונות לא דעך. אחרי ההרפתקה במגה הם ניסו לרכוש את שופרסל מדנקנר לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר. דנקנר סירב למכור, אבל במארס 2007 הסכים להכניס אותם כשותפים. השניים רכשו מאי.די.בי 19.8% משופרסל ב–900 מיליון שקל - סכום ששיקף לחברה שווי הקרוב ל–1.1 מיליארד דולר. התשלום נעשה בפרמיה של כ–30% מעל מחירה של שופרסל בשוק - צעד תמוה שאינו מקובל ברכישת מניות שאינן מקנות שליטה.

הרכישה של ברונפמן ופישר נעשתה באמצעות חברת ישראלום. הנפילה בשווייה של שופרסל גרמה לבור בישראלום, ושני בעלי השליטה נאלצו להכניס את היד עמוק לכיס כדי לכסות את חובותיה. ההפסד של ברונפמן ופישר בשופרסל נאמד בכמה מאות מיליוני שקלים.

הפסדים בקנה מידה קטן יותר רשם בעסקי הקמעונות גם מוטי זיסר - ברשתות האופנה מנגו וגאפ. גם בעל השליטה במשביר, רמי שביט, מתקשה להשביח את החברה שבבעלותו. לפני כשנה הוא הכניס כשותפה את הכשרה ביטוח של אלי אלעזרא, שהזרימה לחברה כ-60 מיליון שקל בהנחה גדולה על מחיר השוק שלה. שביט נכשל גם בהקמת רשת חנויות הדיסקאונט 365 שנמכרה החוצה וקרסה. כישלון אחר רשום על שם משפחת גאון ברשת אייס קנה ובנה שנקלעה לקשיים פיננסיים, קרסה ונרכשה לבסוף על ידי אלקטרה צריכה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#