המפקח דורש מהבנקים לפרט את חשיפתם לאשראי צרכני

לרוב, המפקח על הבנקים דורש מהגופים המפוקחים לספק גילוי כאשר בנק ישראל מזהה עלייה ברמת הסיכון הכרוכה בפעילות

סיון איזסקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
סיון איזסקו

המפקח על הבנקים, דודו זקן, מוטרד מהעלייה המהירה בחשיפה של הבנקים לאשראי הצרכני לאנשים פרטיים. המפקח הפיץ היום (ב') הוראה חדשה למערכת הבנקאות המחייבת את הבנקים לפרט את החשיפה שלהם לאשראי צרכני. לרוב, המפקח על הבנקים דורש מהגופים המפוקחים לספק גילוי כאשר בנק ישראל מזהה עלייה ברמת הסיכון הכרוכה בפעילות.

החל מאמצע 2016, הבנקים יחוייבו להגיש למפקח על הבנקים דו"חות רבעוניים המפרטים את חשיפת האשראי לאנשים פרטיים. הדו"חות יהיו חשופים למפקח בלבד ולא יהיו פומביים. במסגרת דו"חות אלו, הבנקים יידרשו להציג לבנק ישראל את התפלגות החשיפה לפי גודל האשראי ללקוחות, לפי גובה ההכנסה של לקוחות אלו והאם מדובר בהכנסה קבועה, לפרט על קיומה של חריגה בחשבון, היקף הנכסים שיש ללקוחות אלו בבנק, ועוד שורה של נתונים סטטיסטיים שיאפשרו לבנק ישראל לאמוד את סיכון המשתקף מהפעילות הצומחת.

המפקח על הבנקים, דודו זקןצילום: אייל טואג

המפקח כתב לבנקים כי "לנוכח הגידול בסיכון האשראי שניתן לאנשים פרטיים שחל בשנים האחרונות במערכת הבנקאית, עלה צורך להרחיב את המידע המתקבל בהקשר זה".

בנק ישראל פרסם כבר בסוף 2014 הוראה שחייבה את הבנקים להגדיל ב-0.2% את  ההפרשה להפסדי אשראי וזאת נוכח הערכת בנק ישראל כי העלייה המהירה ביתרות שנרשמה בשנים האחרונות מצדיקה התאמה בשיעור ההפרשות. במערכת הבנקאות הביעו בזמנו כעס על הוראה זו בטענה כי זו היתה הוראה גורפת שלא נותנת ביטוי לפערים באיכות תיקי האשראי בין הבנקים השונים, הנובעת ממדיניות שיווק הלוואות שונה בין הבנקים.

היקף החוב הצרכני למערכת הבנקאות הסתכם בסוף 2014 בכ-110 מיליארד שקל, לעומת 105 מיליארד שקל בסוף 2013, ו-98 מיליארד שקל בסוף 2012. נכון להיום, במערכת הבנקאות לא יודעים להעריך עד כמה העלייה ביתרות החוב הצרכני נובעת מהעלייה במחירי הדיור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker