האוזר מטיל פצצה: שוקל ביטול דו"חות רבעוניים של חברות ששוויין קטן מ-300 מיליון שקל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוזר מטיל פצצה: שוקל ביטול דו"חות רבעוניים של חברות ששוויין קטן מ-300 מיליון שקל

"שינוי מבנה הבעלות בבורסה הוא מהלך דרמטי שישנה את היכולת של הבורסה להיות אטרקטיבית", כך אמר יו"ר רשות נייירות ערך ■ וגם: יוג'ין קנדל על מתווה הגז ויצחק פטרבורג על עתידה של טבע

10תגובות

"שינוי מבנה הבעלות בבורסה היא מהלך דרמטי שישנה את היכולת להיות בורסה אטרקטיבית, וצריך גם לשנות את האווירה העסקית", כך אמר פרופסור שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, בכנס פסגת ת"א 100 של בית ההשקעות פסגות וכלכליסט. האוזנר הוסיף כי ברשות "שוקלים ויתור על דו"חות כספיים של רבעונים ראשון ושלישי לחברות שקטנות מ-300 מיליון שקל".

לדבריו, "יש עליהום על הטייקונים, על מי שמצליח ועושה לביתו, על רגולטורים שהם משרתי ציבור. ככל שזה נוגע לשוק ההון, יש שיטענו - ובצדק, שהחברות הציבוריות הביאו את זה על עצמן, למשל בגלל שכר מוגזם, דיווידנדים שאינם משרתים את בעלי המניות, מינוף. כל אלה פוגעים באמון הציבור. מצד שני, אי אפשר לקחת בחשבון שהיזמים האלו שמניעים את גלגלי הכלכלה".

דניאל בר און

האוזר המשיך בדבריו ואמר כי "שאלנו את עצמנו בעבר מה חסר ברגולציה, איזה דברים עודפים ומה אפשר לעשות כדי להסיר חסמים. היתה ירידה משמעותית בחברות הציבוריות, רובן חברות קטנות. 160 חברות נמחקו וצריך להתמודד עם השאלה אם זה בגלל הרגולציה. 40 חברות נמכרו בהצעות רכש, אבל הרוב המכריע נמכרו כי הן הגיעו לסוף דרכן הכלכלית. גם מספר הסדרי החוב הוא בירידה: מ-31 ב-2012, ל-9 בשנה שעברה, ו-2 בשנה הנוכחית.

"בשלוש השנים האחרונות גייסו 25 חברות טכנולוגיה בארה"ב, ושוויין הכולל הוא קרוב ל-28 מיליארד דולר. הן בחרו לא להירשם למסחר גם בבורסה בתל אביב", הדגיש האוזר. "זאת, למרות שהן נתונות רק לפיקוח של רשות ניירות ערך האמריקאית. חשוב לנו להגביר את אמון הציבור, להגן על משקיעים, למשוך חברות לבורסה, במיוחד טכנולוגיה, ולהוסיף מכשירי השקעה סחירים".

עוד דיבר בכנס יו"ר טבע, יצחק פטרבורג, והתייחס לשינויים שטבע צפויה לעבור בעתיד: "אני לא חושב שהעתיד של טבע תלוי רק ברכישת מיילן. טבע רואה ברכישת מיילן עסקה מצוינת, גם לבעלי המניות שלנו וגם בעלי המניות של מיילן. אני באמת לא מבין למה הם לא באים לשבת איתנו. אנחנו יודעים מה אנחנו עושים ונחושים למצות את ההזדמנויות".

יו"ר טבע פרופ', יצחק פטרבורג
ראובן קפוצ'ינסקי

בהרצאה, שכותרתה "אפל, גוגל ואמזון - השחקניות החדשות בעולם הפארמה?", אמר פטרבורג כי "שחקניות חדשות קוראות תגר על המודלים הקיימים ומשנות את כללי המשחק. רואים את זה בכל התעשיות: צילום, קמעונאות ומוזיקה. השחקניות האלו מזהות מצבי אי רציפות ומנצלות אותם. הן מפתחות אקו-סיסטם של חדשנות".

פטרבורג המשיך ואמר כי "המתחרות שלנו הן גם אלו שאנחנו לא מזהים. גם אם טבע תשלים את הרכישה ותהפוך לחברה של יותר מ-100 מיליון דולר, אנחנו עדיין צריכים להסתכל על השחקנים החדשים - או כאיום, או כהזדמנות לשיתוף פעולה. למשל, אם אמזון יודעת להעביר אלינו הביתה ספרים, למה שהיא לא תעביר גם תרופות? הם טובים יותר במשלוחים ללקוחות קצה. אולם, לטבע יש תרבות שמצליחה בשנותיה הרבות לזהות שינויים ולהתכונן אליהם. גם גוגל מכירה את הלקוח הרבה יותר טוב מטבע. היום כולם מבינים שהאתגרים האלה עומדים לפתחנו. אנחנו ארון התרופות הגדול בעולם".

יוג'ין קנדל: סוגיית הגז - להיות או לא להיות

בין הדוברים בועידה נשא דברים גם יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה: "כל נושא הגז כולל הרבה פרטים ומורכבות. אבל בגדול זה מתכנס לסוגיה מאוד פשוטה - להיות או לא להיות" כך אמר קנדל בהתייחסו לסוגיית הגז. "השאלה היא האם אנחנו רוצים להיות עם פיתוח של שדות גז בשנים הקרובות או לא. הצוות שעבד 6 חודשים המליץ לממשלה על 'להיות'. הוא המליץ כך כי הוא חושב שהאינטרס של אזרחי מדינה ישראל הוא להיות מדינה עם ביטחון אנרגטי, להיות עם אספקה יציבה של חשמל וגז לאזרחים ולעסקים, להיות מדינה עם יחסים חזקים עם השכנים שלנו ולתרום כך לביטחון המדינה. ההמלצה היא להיות מדינה שמזמינה משקיעים שיהפכו למתחרים חדשים, ובטח אנחנו לא רוצים להיות מדינה שמוותרת על הכנסות גבוהות מהגז ומעלה מסים בשביל זה אנחנו חייבים לכבד את החוזים".

ניר קידר

קנדל הוסיף ואמר כי "הבאנו מתווה שמאפשר לנו להיות עם כל הדברים האלו. עבדנו לבד כי הדרג הפוליטי היה עסוק בבחירות ובהרכבת הממשלה. באמצע מאי הבאנו את המתווה לראש הממשלה ושר האנרגיה והם קיבלו אותו, למרות שהם לא היו חייבים לעשות זאת.

"זה בטח לא היה פופולרי. כולם התנגדו למתווה למרות שטענו נגדנו כי ניהלנו משא ומתן במחשכים. יחד עם זאת, קיבלנו מנה לא קטנה של ביקורת, ואנחנו מברכים על ביקורת בונה". אך למרות הביקורות, אמר: "לא היתה אלטרנטיבה אחת שהיתה יכולה להחליף את המתווה ובו זמנית להביא אותנו להיות עם כל הדברים שציינתי. נשמח לקבל מתווה כזה, אבל בינתיים כל ההצעות היו למתווים שהיו הופכים אותנו ל'לא להיות'".

"יכול להיות שהפרויקט רווחי" אמר קנדל, "אבל האם הייתם ממנים אותו בשוק קטן, עם מגבלות מאוד גבוהות על יכולת הייצור ועל המחירים, כשהמגבלות גם יכולות להשתנות? ישראל נמצאת במקום בו המשקיעים עדיין באים, ואנחנו יכולים לאפשר פיתוח של כזה פרויקט. אבל אני לא בטוח שאם נקבל את ההצעות למתווים אחרים נמשיך להיות מדינה כזאת".

קנדל המשיך בדבריו ואמר כי "שלושת הממשלות האחרונות, במיוחד הראשונה, הובילה שני מהלכים מאוד מרכזיים בשוק הגז - ועדת ששינסקי וועדת צמח. יחד עם המתווה המוצג השגנו כמה מטרות: להיות עם שדות מפותחים, להביא תחרות לשוק שמאופיין היום במונופול, להשיג מחירים סבירים לשוק המקומי, לדאוג לקבלת תקבולים ותמלוגים שיכולים להוריד את עומס המיסוי על אזרחי מדינת ישראל ולשפר את רמת השירותים שהמדינה נותנת. אני מקווה שהמדינה תיקח החלטה רציונאלית ותחליט לקבל את המתווה".

נציגי חברות הגז: "אנחנו צריכים להתחיל לעשות מה שבאנו בשבילו - להפיק גז"

בפאנל שכותרתו "המשך שליטת המונופול או גן עדן צרכני" בשותפות חברות הגז במסגרת הועידה דיבר גם יוסי אבון, מנכ"ל דלק קידוחים; "אם מחיר הנפט נשאר כפי שהוא היום, מחיר הגז גם עוד עשר שנים יהיה 5.2 דולר, לא יזוז מילימטר". הוא אמר כי "לוויתן התגלה לפני כמעט חמש שנים ולא יכול להיות שהגז עדיין באדמה. זה לא הגיוני. אנשים שוכחים ש-75% מהים עדיין אצל המדינה, ושם לא חילקו רשיונות. תמיד יש את הראשון שמוצא ואז הוא מונופול. בקפריסין למשל, הגיעו מספר חברות בינלאומיות לחפש גז כי יש שם ודאות. בישראל הכו את המונופול והרחיקו את כולם. אין ספק ששילמנו מחיר גבוה יותר לעומת חברת נובל. יש מסע הסתה חסר תקדים נגד מגזר שלם בקהילה העסקית. אם המתווה הזה יעבור, תוך חמש שנים כל אזרח ירגיש בכיסו את התועלות מהמתווה. כל אלו שצועקים עכשיו ייזכרו כאלו שאכפת להם מהפריימריז של מחר בבוקר ולא מהאזרח".

נועה אלמוג

מנכ"ל ישראמקו, ערן סער השתתף גם הוא בפאנל: "יש פה לא פחות מדרמה עבורנו בסוגיית פיקוח המחירים. גם עצם התקרה וגם הקביעה האפקטיבית שאנחנו צריכים להיצמד למחיר היצוא, מציבים נטל לא קטן. המתנגדים אומרים שהמחיר הוא גבוה, אבל המחיר בישראל הוא סביר. הבעיה העיקרית שלנו היא שמצאנו גז וזה לא קומודיטי. אומרים שאנחנו מרוויחים יותר מדי, אבל מה זה יותר מדי?".

סער המשיך וענה: "אני מודיע לכם שפרויקט נדל"ן בראש העין, זה מה שהיינו רוצים. בפרויקט עתיר סיכון כמו בגז, התשואה של תמר תהיה 25-20 אחוז - זאת התשואה מקובלת בעולם. מה שמטריד אותי זה השיח הציבורי שהוא מתלהם, אגרסיבי. בשלוש השנים האחרונות ניסינו להביא אופרייטור לתגלית שמשון אבל נכשלנו. נשאלתי עשרות פעמים על הוודאות הרגולטורית בישראל. הדברים האלו מתקבלים בצורה לא לגיטימית בחו"ל. אין מה לדבר על שינוי המתווה. יש הרבה גזירות במתווה הקיים והגענו למתווה מוסכם. אני מדבר בשם עצמי, אבל מניח שעמדת האחרים לא שונה".

ביני זומר, מנהל נובל אנרג'י ישראל אמר: "אני לא חושב שהיתה פה רשלנות מצד המדינה. הפעילים החברתיים והמתנגדים למונופול – מה שמשותף להם זה שהם לא ידעו מה זה גז טבעי לפני שהגענו. אנחנו מונופול, יש פה חששות לגיטימיים של המדינה. יש תחושה שהמדינה היא פראיירית, אבל זה לא שהיא לא חשבה על המסים לפני ששינסקי, אלא אף אחד לא הסכים לבוא, ולכן היו מסים נמוכים. המטרה של המדינה הייתה לעודד חברות לבוא ולהשקיע, ובזכות המסים הנמוכים הגענו לישראל".

זומר מתאר את תהליך כניסת נובל לישראל: "כש-BP הבריטית עזבה את הארץ היא ניסתה לשכנע 100 חברות להכנס לארץ, ורק נובל הסכימה. בתקופה ההיא היה חשש של המדינה שנהיה תלויים בגז מצרי. אני חושב שכשילמדו את המתווה יבינו שיש בו את האיזונים הנכונים והוא עונה על כל הדרישות של הציבור. המשא ומתן צריך להסתיים ואנחנו צריכים להתחיל לעשות מה שבאנו בשבילו - לחפש ולהפיק גז".

יגאל לנדאו מנכ"ל רציו הדגיש את חוסר ההבנה הציבורית בתעשיית והסביר על יחס החברות הבינלאומיות: "התגלית של הגז נוצרה יש מאין. במקום להמשיך במומנטום אדיר שיכל להביא לפה עוד חברות בינ"ל, ואז הנושא של מונופול לא היה קיים - שינו את כללי המשחק בדיעבד. אנחנו כבר היינו בתוך הביזנס הזה, אבל משקיעים זרים מסתכלים על וודאות משקית, וזה הרתיע אותם מאוד. גם מגבלת היצוא חיזקה את נושא המונופול כי זה הרתיע. מי שגירש את וודסייד זאת הרגולציה. הם לא היו מוכנים להשקיע 4 מיליארד דולר בלי לדעת מה משטר המס". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#