גדעון תדמור: "ניערו אותנו שוב ושוב כמו בקבוק סודה. אני לא מבקש רחמים"

בכירים בקהילה העסקית התענגו על בופה בכנס בבורסה, ותמכו בתשובה כשתקפו קשות את הרגולציה בישראל; סמנכ"ל התקשורת החדש של דלק, נדב פרי, לא הגיע; תדמור: "למה לא שואלים מדוע לתת לטבע הגנה של 17 שנה על הקופקסון?"

שלי אפלברג
שלי אפלברג

"הבעיה היא שנושא הגז הפך לכוח מיקוח פוליטי", כך אמר היום גדעון תדמור יו"ר דלק אנרגיה. תדמור אמר: יש אובססיוויות אבסורדית של תוכניות רדיו ועיתונים מסוימים". לדבריו היו מפלגות מהאופוזיציה שבעבר תמכו במתווה הגז לפני פרסומו ועכשיו מתנגדות - "ומה זה", שואל תדמור, "אם לא מיקוח פוליטי". 

הוא הוסיף: "נקודת הביקורת העיקרית היא המחיר", אמר תדמור. "שואלים אותנו - עלות ההפקה היא חצי דולר ואתם מוכרים בחמש וחצי  ומחיר הגז יורד בעולם למה יש הצדקה לשלם מחיר כזה? ואני אומר: המתווה קשה, והטיל עלינו גזירות שלא ראו כמותן בעולם המערבי. מגרשים אותנו מהנכסים שלנו בשביל לפרק את המונופול. יש פיקוח על המחירים, ונושא היצוא קוצץ".

גדעון תדמור, יו"ר דלק אנרגיה על מתווה הגז קרדיט: שלי אפלברג

תדמור המשיך: "אם נשווה את המחיר למחיר באירופה נראה שאנחנו הכי זולים. גם כאן עושים על הציבור מניפולציה. למה אף אחד לא שואל למה נותנים לקופקסון של טבע הגנה ל-17 שנה?".

תדמור אמר את הדברים בפאנל בנושא "עלות-תועלת ברגולציה - סקטור הגז כמקרה מבחן". כ-100 משתתפים בכירים בקהילה העסקית הגיעו לבורסה להקשיב לתדמור שדיבר בכנס של איגוד החברות בבורסה לניירות ערך. בין נותני החסות המרכזיים בכנס אפשר היה למצוא את משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן ואת פירמת רואי החשבון BDO. המוטיב המרכזי בכנס היה לתקוף את עומס הרגולציה בישראל. הגדיל לעשות יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני שספק הציע ספק שאל האם לא כדאי לאחד את בנק ישראל, את הממונה על שוק ההון והביטוח, ואת הממונה על ההגבלים העסקיים. 

אחרי הפאנל נהנו המוזמנים לכנס מבופה עשיר. את נדב פרי, סמנכ"ל התקשורת של תשובה, אי אפשר היה למצוא שם. תדמור הגיע כשהוא מלווה במנכ"ל משרד המשפטים לשעבר גיא רוטקופף, רגולטור נוסף שגויס לטובת קבוצת דלק. 

עו"ד דודי תדמור, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר אמר: "הסעיף שנותן הבטחה שלא ניגע בהסכם 10 שנים אינו תקדים. אנחנו מדינה ללא חוקה ולכן סביר שנשנה את דעתנו . מכיוון שהמדינה ידועה בזגזוגים שלה רצוי לתת לציבור וליזמים יציבות רגולטורית על ידי סעיף מעין זה שמעודד השקעה".

עדי חכמון רכזת אנרגיה באגף התקציבים באוצר אמרה: "ההבטחה שניתנה לחברות היא שבנושאים שטיפלנו כבר לא נפתח אותם שוב ב-10 שנים הקרובות בשביל לתת לחברות ודאות ולהביא את הגז לאזרחים. אנחנו שמרנו על העקרונות הבסיסיים שלנו . לא חושבת שהתקפלנו כמו שטוענים". 

בתשובה לשאלה האם היא שלמה עם המחיר שנקבע במתווה אמרה חכמון: "אני שלמה עם מכלול הדברים שהשגנו. אבל לא עם המחיר". 

יו"ר דלק אנרגיה תדמור אמר עוד: "יש לנו הרבה השגות לגבי דברים שנאלצנו להסכים להם. כל שינוי במתווה - וניאלץ לשקול את צעדינו. עשינו צעדים רבים מדי, מבחינתנו זה המינימום של המינימום שנוכל לצאת איתו לדרך. ניערו אותנו שוב ושוב כמו בקבוק סודה. אני לא מבקש רחמים. אני חושב שעבור כולם הגיע זמן לצאת לדרך. אנחנו לא יצרנו את המונופול ולא נהנינו מהתהליך שכפו עלינו". 

"נתניהו נהפך לחברתי, ימות המשיח הגיעו"

גפני אמר: "הכנסת הופכת להיות יותר ויותר חברתית, אפילו נתניהו הופך להיות חברתי, שזה באמת המשיח הגיע. כשמדברים על חברתי, מתחילים לחשוב רק רגע, מה זה שנתנו את אוצרות הטבע לקבוצה קטנה? בשעה שנמצאים אנשים בשכונת הארגזים....ואנחנו מתחילים לחשוב, הגז זה שלנו, של אזרחי המדינה. נושא הגז הוא אחד המקרים הבודדים שהלכתי עליהם לבג"צ, לא נתתי לגעת במסים שהם צריכים לשלם, זה משאב שלנו, זה שחברות הגז צריכות להרוויח זה בסדר, הפרופורציה צריכה להיות מתאימה לכסף שמפיקים. אני סבור שצריך להשאיר את הגז כאן, אני אומר לחברים שלי, צריך להקשיב לברוורמן כשהוא אומר שצריך לפתח את המאגר ולא לבטל אותו, לי אין אינטרסים כספיים, האינטרס שלי הוא טובת הציבור". 

לגפני היה רעיון מוזר שהעלה בכנס: בישראל יש שלושה סוגי רגולציה", אמר, "המפקח על הבנקים שדואג לשמור על יציבות הבנקים, הממונה על שוק ההון והממונה על ההגבלים העסקיים, התפקיד שלו שתהיה תחרות, התחרות זה  לא יעד, היעד זה שהמשק יפרח. האם לא צריך לאחד את הרגולטורים האלה? האם אני צריך לעמוד מול שלושתם או מול אחד שיראה גם את טובת ההגבלים העסקיים גם את הביטוח גם את הבנקים וגם את הטובה שלי, של הציבור?".

עו"ד אלי זהר ממשרד גולפרב זליגמן שהיה שותף בכנס לצד איגוד החברות הציבוריות פתח את דבריו בביקורת על דבריו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, אשר אמר בשבוע שעבר כי "יש משבר אמון הדדי ושני הצדדים אשמים בו. אנו פועלים להפחתת הרגולציה - אבל במגזר העסקי לא עוברים את חשבון הנפש כמונו".

לדברי עו"ד זהר, "דברי היועמ"ש מדאיגים משום שהם מבטאים את התפיסה הרווחת של משרתי הציבור ועובדי המדינה האמונים על הפיקוח ועל יציקת תוכן להגדרה המילולית של המונח רגולציה. התפיסה הבסיסית לפיכך היא שאנשים שמנהלים עסקים בישראל, הם מפרי חוק בפוטנציה".

לדברי זהר, "גישת הרגולטור משקפת תפיסה שלפיה בכל משקיע המבקש להיכנס לבורסה פוטנציאל סביר שיבקש לנצל את כוחו לרעה. בעוד הוא הרגולטור כמובן, שומר הסף, ובגופו שומר על הבית כולו. אם הרגולטור לא יעצור זאת בחסמיו - הבית יקרוס. לפי תפיסה זו, הבוקר התכנסו בחדר זה לא בכירי החברות הציבוריות במשק כי אם מפרי חוק בפוטנציה. זה בדיוק מקביל בעיני לחזקת החפות שנעלמה מהשיטה המשפטית הישראלית. במקום זה, כל אחד מאיתנו, בכל תחום ועניין צריך לחוש את עצמו בראש ובראשונה - אשם עד אשר תוכח חפותו. חזקת החפות, מעקרונות היסודות של המשפט, נהפכה לחזקת החשדנות. מכאן גם נובעת רגולציה שנובעת מתוך חשדנות ומתוך רצון לבלום ניצול לרעה של חשדנות, זה לדעתי לב לבה של הבעיה שאנו מתמודדים איתה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום