רשות ני"ע חוקרת עשרות חריגות מסחר ב-2014; שכרו השנתי של האוזר - 800 א' ש'

רשות ני"ע פירסמה היום את הדו"ח השנתי ■ יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר: כ-30% מהחברות הנסחרות בבורסה שוקלות מחיקה מהמסחר ■ יחידת החקירות ברשות טיפלה בכ-50 תיקי ניירות ערך ב-2014

ערן אזרן

הפיכת שוק ההון והבורסה למרכז פיננסי בינלאומי, שינוי מבנה הבעלות בבורסה, הגברת הנזילות, עידוד הנפקות, שיתוף פעולה עם בורסות זרות, התמודדות עם הטענה של עודף רגולציה, הפחתת הדומיננטיות של הבנקים ושל בתי ההשקעות, הגברת האכיפה והגדלת אמון הציבור - אלו הם היעדים העיקריים שסימנה לה רשות ני"ע, בניהולו של פרופ' שמואל האוזר, לשנת 2015. היעדים נחשפו במסיבת עיתונאים שנערכה הבוקר (ב') לרגל פרסום הדו"ח השנתי של הרשות ל-2014, שהוגש לשר האוצר משה כחלון.

האוזר ציין כי בנוסף ליעדים המרכזיים, הרשות תחל לראשונה במהלך 2015 לפקח על חברות דירוג האשראי, כשהמרכזיות שבהן הן S&P מעלות ומידרוג, ועל זירות הסוחר (Forex), שלא היו תחת פיקוחה עד כה. בנוסף, האוזר ציין שהרשות תפעל להשלמת החקיקה לשילובן של קרנות נאמנות זרות בישראל, מימוש האפשרות להצביע באמצעות האינטרנט, וכן מתן הקלות בתחום ההנפקות הראשונות (IPOs), בגיוסי הון לחברות טכנולוגיה ובתחום מדרג הרגולציה והממשל התאגידי.

האוזר הדגיש כי 2014 הייתה משמעותית בהוצאה לפועל של התוכנית הרב שנתית של הרשות - "מפת הדרכים", וכי היא עמדה בסימן הקלות ברגולציה ופיתוח שוק ההון. "במהלך השנה בוצעו תיקוני חקיקה המאפשרים את פעולתה של מערכת הצבעות באינטרנט ("הצבע-הון"), שהחלה לפעול לאחרונה, נחקקה ונכנסה לתוקפה הסדרה הראשונה של מקבץ הקלת לחברות הציבוריות; הוסדרו שני תחומי פעילות שלא היו מוסדרים עד כה: תחום זירות המסחר ותחום חברות הדירוג, (הפיקוח בפועל על תחומים אלו יתחיל במהלך השנתיים הקרובות) ועוד".

יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר ושר האוצר, משה כחלון, בחשיפת הדו"ח השנתי לשנת 2014
יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר ושר האוצר, משה כחלוןצילום: איה פרידלנדר

במהלך מסיבת עיתונאים הציגה הרשות מספר נתונים הנוגעים ל"התייבשות הבורסה", כלומר לקיטון במספר החברות הנסחרות והירידה הדרמטית במחזורי המסחר. לפי הרשות, בבורסה נסחרות כיום 469 חברות בשווי שוק של 875 מיליארד שקל, וזאת בהשוואה ל-540 חברות ציבוריות ב-2012 בשווי של 604 מיליארד שקל. האוזר ציין כי במהלך חמש השנים האחרונות, 160 חברות נמחקו ממסחר, וזאת כאשר רק 25% ביקשו מרצונן להימחק מהמסחר (יתר החברות נמחקו משום שמוזגו או שהגיעו לסוף דרכן הכלכלית בבורסה).

האוזר הדגיש כי מספר החברות שגייסו הון לראשונה בבורסה בת"א המשיך להיות נמוך מאוד, וזאת שעה שעשרות חברות טכנולוגיה גייסו הון בחו"ל ואינן שוקלות רישום בת"א, וכ-30% מהחברות הנסחרות בבורסה שוקלות לדבריו מחיקה מן המסחר. "הנתונים הללו מדאיגים. בטווח הארוך, פירושן שחברות יצרניות יגייסו הון בחו"ל וחלק גדול מהן אף יעדיף להעתיק את פעילותן לחו"ל ולפגוע בכך בתעסוקה ובצמיחה עתידית של המשק הישראלי", אמר האוזר.

האוזר ציין כי גם בשנת 2015 תמשיך הרשות במאמציה לפיתוח שוק ההון והבורסה, וזאת על ידי שינוי מבנה הבעלות על הבורסה ולהפוך אותה לחברה למטרות רווח. "השינוי נועד להפוך את הבורסה לגורם תחרותי ויעיל יותר, המסוגל להוות תחרות משמעותית לבורסות בשווקים בינלאומיים ולזירות מסחר אלטרנטיביות בארץ ובחו"ל. מטרת השינוי המוצע לחוק היא לחזק את מעמדה של הבורסה כתשתית חיונית לפעילות שוק ההון והכלכלה בישראל ולאפשר את הרחבת פעילותה. זאת, תוך הבטחה כי הבורסה תפעל לקידום הגינות המסחר ויעילותו, מה שיקרין על אמון הציבור בשוק ההון, על יכולת החברות לגייס כספים בשוק הראשוני ועל היקפי המסחר בשוק הראשוני והמשני", אמר.

בנוסף, האוזר ציין כי נפח המסחר היומי במניות ב-2015 צמח ל-1.42 מיליארד שקל, בהשוואה 1.07 מיליארד ב-2012 - גידול של כ-30%. עם זאת, הוא הדגיש כי "למרות השיפור בהיקפי המסחר בבורסה, הפוטנציאל של הבורסה רחוק ממימוש". לדברי האוזר, הוספה של מכשירי השקעה סחירים בבורסה, שינוי מבנה הבעלות בבורסה בישראל והפיכתה למרכז פיננסי בינלאומי שמושך השקעות בטכנולוגיה והשקעות זרות הם תנאים הכרחיים ליצירת מהפך במצבה הנוכחי של הבורסה, ובכלל זאת להעלאת מחזורי המסחר.

"תיק שוחד רב היקף"

בדו"ח השנתי, מפרטת הרשות כי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר טיפלה ב-2014 ב"תיק שוחד רב היקף, אשר לצורך חקירתו קיבלה המחלקה הסמכה מיוחדת", כשהכוונה היא לבכירים בחברת החשמל שקיבלו לכאורה שוחד של 20 מיליון דולר עבור הטיית מכרזים עבור חברת סימנס. כמו כן הרשות חשפה כי במהלך 2014 נבדקו אלפי מקרים של חריגות מסחר ומאות ידיעות על חריגות מסחר, כאשר עשרות מהם עברו להמשך בדיקה. לפי הרשות, יחידת החקירות טיפלה בשנה זו בקרוב ל-50 תיקי ניירות ערך - פליליים, מנהליים וחיקורי דין.

"במהלך השנה נחקרו אירועים בתחום המסחר בניירות ערך בחשבונות של גופים מוסדיים, שבמהלכם פעלו לכאורה נושאי משרה ועובדים באותם גופים להפקת רווחים אישיים, תוך פעילות החשודה כתרמית בניירות ערך. כמו כן, המחלקה איתרה אירועים בהם בוצעה פעילות החשודה כתרמית בניירות ערך על ידי גופים הסוחרים עבור עצמם ("נוסטרו"), ומקרים בהם עלה חשד לשימוש במידע פנים. בנוסף, חקרה המחלקה אירועים שבהם עלה חשד להכללת פרטים מטעים בדו"חות כספיים ולעבירות על חוק הייעוץ", נכת בדו"ח.

בדו"ח השנתי הרשות חשפה חלק מנתוניה הכספיים. תקציבה של הרשות ל-2014, הממומן באמצעות האגרות הנגבות מהפעלים בשוק ההון, הסתכם בכ-2014 בכ-185 מיליון שקל, כאשר ההוצאה בפועל הגיעה ל-163 מיליון שקל, כלומר, הרשות סיימה בעודף תקציבי. הוצאות השכר של הרשות, בפועל הסתכמו ב-92 מיליון שקל, כשמרבית הסכם - כ-77 מיליון שקל, שולמו כמשכורת לעובדי הרשות. עלות שכרו של האוזר הסתכמה בכ-806 אלף שקל.

שר האוצר, משה כחלון אמר כי "הסרת חסמים רגולטורים, קידום רפורמות והגברת התחרותיות הינם הכרחיים גם בשוק ההון. יש לפעול להסדרת והקלת הרגולציה בשוק זה והכוונת כל המאמצים לפיתוח המשק הישראלי והצעדתו קדימה לרווחת האזרחים. כספי הפנסיה והחיסכון של אזרחי ישראל יכולים וצריכים לפתח את הכלכלה הישראלית ולא את הכלכלה האירופאית והאמריקאית. עלינו להשאיר את הכספים והחברות בארץ בכדי שיביאו לצמיחה והשקעות חוזרות בכלכלה הישראלית".

האוזר: "בעת הזו, הנושאים העיקריים שאנחנו צריכים להתמקד בהם כוללים "שינוי ושיפור מבנה הבורסה ושיתוף פעולה עם בורסות זרות; יצירת תשתית פיננסית אטרקטיבית לתעשייה שמייצרת ופועלת בישראל, עידוד הנפקות ראשוניות (IPOs); עידוד עסקים קטנים ובינוניים, ותיעול כספי המשקיעים המוסדיים למימון פעילות עסקית תומכת צמיחה בישראל. שינוי מבנה הבעלות בבורסה אינו בבחינת שינוי ארגוני אלא מהלך דרמטי שישנה את התנהלותה של הבורסה לחלוטין ויתאים את הבורסה ושוק ההון בישראל לדרישות של משק מודרני. חובתנו כרגולטורים לסלק מכשולים ולאפשר את התנאים למשק מוטה צמיחה תוך שמירת עניינו של הציבור".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker