נתניהו וכחלון סיכמו: הגירעון ב-2016 – 2.9% מהתוצר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרסום ראשון

נתניהו וכחלון סיכמו: הגירעון ב-2016 – 2.9% מהתוצר

אגף התקציבים באוצר וכלכלני קרן המטבע: מדובר בגירעון גבוה מדי ■ עדיין לא הוכרע אם התקציב יהיה לשנתיים או לשלוש שנים ■ כחלון בשיחות פנימיות: "אם היו לי 40 מנדטים, הייתי הולך על גירעון נמוך בהרבה"

תגובות

הגירעון בתקציב המדינה ל–2016 יהיה 2.9% מהתוצר, כלומר 33 מיליארד שקל. זה הסיכום שאליו הגיעו בימים האחרונים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון. יעד הגירעון הוצע על ידי נתניהו, שרצה בגירעון גבוה כדי שיוכל לעמוד בתשלום ההתחייבויות הקואליציוניות היקרות שעליהן חתם בעת הרכבת הממשלה. מהצד השני, נתניהו לא רוצה לעבור את גבול ה–3% בגירעון - גבול אירופי שנקבע באמנת מאסטריכט.

כלכלני קרן המטבע הבינלאומית קבעו השבוע שהגירעון בישראל גבוה מדי, ושעליה להפחיתו - מכיוון שהוא לא מאפשר לה להוריד משמעותית את יחס החוב־תוצר. הם ביקרו את מדיניות הממשלה, וקבעו שהיא משנה תכופות את המטרות הפיסקאליות שלה - כך שבפועל אין לה עוגן פיסקאלי. לדברי כלכלני הקרן, המתנגדים לגירעון גבוה של 2.9% ב–2016, "מרווח הביטחון של ישראל למקרה של זעזוע כלכלי מצומצם".

גם חברות דירוג האשראי אינן רואות בעין יפה מדינה שמגדילה גירעון. הנורמה הנוכחית באירופה ובארה"ב היא הקטנת גירעונות, והם אכן יורדים והולכים - כך שישראל יוצאת דופן עם מדיניות של הגדלת הגירעון.

כחלון הסכים לגירעון הגבוה שמציע נתניהו, אף שבדיון פנימי באוצר הוא אמר כי "אם היו לי 40 מנדטים, הייתי הולך על גירעון נמוך הרבה יותר - אבל אין לי". בשיחות פנימיות באוצר אומר כחלון כי הוא מחויב לצמיחה של 3.4% ב-2016, כדי להשיג בכל זאת ירידה ביחס חוב־תוצר, כי כך התחייב לכלכלני קרן המטבע.

באגף התקציבים מתנגדים לגירעון של 2.9%, בעיקר על רקע העובדה ש-2015 תסתיים בגירעון נמוך יותר - של 2.7%; ועלייה בגירעון, בתקופה בינלאומית רגישה כמו זו, היא איתות רע מאוד לשווקים הבינלאומיים.

ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, מתכנן את תקציב 2016 לפי גירעון של 2.5% בלבד, אף שהוא יודע כי יעד הגירעון הוא 2.9%. זאת, מתוך החשש שברגע שמשרד הביטחון יבין שמתוכנן גירעון גבוה בשנה הבאה, הוא מיד ידרוש תוספות תקציב גבוהות לצה"ל, כך שרוב התוספת יילך לצבא - ולא למטרות אזרחיות.

לעומת לוי, החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, לא רואה בעיה בגירעון גבוה - ולכן היא מאוד מקובלת אצל נתניהו.

פרופסור יוג'ין קנדל, היועץ הכלכלי של נתניהו, תומך בגירעון נמוך של 2.5%, והוא מנסה להשפיע בכיוון זה על ראש הממשלה.

הפתרון של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הוא להעלות מסים ולא את הגירעון. ואולם כחלון מתנגד להעלאת מסים - ואומר כי העלאת מסים היא "סם מוות לצמיחה", והוא לא יסכים לכך.

שלשום התקיימה פגישה ארוכה בין ראש הממשלה ללוי בנושא נוסף שקשור לתקציב: אם הוא יהיה דו־שנתי או תלת־שנתי. הפגישה ארכה שלוש שעות, והיא היתה המשך של פגישות ארוכות שהתקיימו בינהם בנושא זה במהלך השבוע שעבר. בסיומה לא קבע נתניהו את עמדתו הסופית לגבי משך הזמן של חוק התקציב הבא. ואולם בינתיים הוא הורה לח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, לעכב את כל הדיונים בנושא.

כחלון מתנגד בתוקף לתקציב לשלוש שנים. הוא מבין שכך הוא ינוטרל בפועל, כי תקציב לשלוש שנים משאיר לו פעילות בתחום צר מאוד של כיבוי שרפות, אך לא מאפשר לו להציג תוכניות חדשות, רפורמות ושינויים. כחלון מקווה שנתניהו ישתכנע, והתקציב הבא יהיה ל–2015 ו–2016 בלבד.

מהבחינה הכלכלית, לא נכון להגיש לכנסת תקציב של שלוש שנים - מכיוון שאי־אפשר לחזות מה יקרה בישראל ובעולם ב-2017. כמו כן, אם בונים תקציב לשלוש שנים נדרשים מרווחי ביטחון גבוהים, כלומר לקצץ עמוקות בתקציב 2017 כדי להשאיר רזרבה, מה שעלול להפוך את המחיר למשק ליקר מדי.

אבל נתניהו רוצה יציבות, וכשאין מאבק על התקציב - הסיכוי שהממשלה תשרוד, הרבה יותר גבוה. ושרידות, כפי הנראה, היא המטרה העליונה של נתניהו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#