ביינארט: "מניות טכנולוגיה תופסות 20% מ-S&P 500, ורק 6% מת"א 25" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בורסת ת"א רוצה להתחבר להיי-טק

ביינארט: "מניות טכנולוגיה תופסות 20% מ-S&P 500, ורק 6% מת"א 25"

הבורסה השיקה באחרונה קורס השקעה בטכנולוגיה שמיועד למנהלי השקעות ופעילים בשוק ההון ■ בינתיים התכנסו בבורסה בכירים בשוק המקומי כדי לנסות לברר מדוע המוסדיים העדיפו עד כה להשקיע בחברות היי־טק אמריקאיות, והאם זה צפוי להשתנות

בישראל פועלות בכל רגע נתון כ-5,000 חברות היי־טק. רוב החברות האלה נסגרות בסופו של דבר או נרכשות על ידי חברות זרות. רק מעטות מהן נהפכות לחברות ציבוריות עצמאיות - כמעט תמיד על ידי הנפקה בנאסד"ק.

תעשיית ההיי־טק המקומית אחראית כיום ל-50% מהיצוא התעשייתי של מדינת ישראל. התעשייה רשמה ב-2014 גיוסי שיא בסך 3.4 מיליארד דולר, והחלה את 2015 עם אקזיטים בסך 900 מיליון דולר. למרות זאת, יותר מ-80% מהשקעות ההון סיכון בישראל מבוצעות על־ידי קרנות ייעודיות ומשקיעים זרים.

אילן אסייג

בעוד במדינות אחרות מרבית ההשקעה בטכנולוגיה נעשית על ידי משקיעים מוסדיים, בישראל גופים כאלה נרתעים מהשקעה בתחום. בשל כך, העמיתים בקרנות הפנסיה לא נהנים מהפוטנציאל הגלום בהיי־טק, ומרבית התשואה מהאקזיטים של החברות בענף מגיעה לכיסיהם של המשקיעים בקרנות ההון סיכון - והסטארט־אפים המקומיים לא נהנים מהעוצמה הפיננסית של הגופים המוסדיים.

המוסדיים הישראלים דווקא משקיעים בחברות טכנולוגיה בוגרות - בעיקר בחברות אמריקאיות מובילות. על פי נתוני האיגוד לתעשיות מתקדמות, 2.1 מיליארד שקל מהשקעות המוסדיים מוקדשים לחמש חברות כאלה; גוגל (835 מיליון שקל); סמסונג (422 מיליון שקל); אי־ביי (304 מיליון שקל); אורקל 278 מיליון שקל); וקוואלקום (263 מיליון שקל).

המוסדיים משקיעים עוד 660 מיליון שקל בחמש חברות טכנולוגיה ציבוריות מובילות שאינן נסחרות בישראל. האחזקה המובילה (481 מיליון שקל) של המוסדיים בקטגוריה זו היא בפאלו אלטו - חברה שחלק ממייסדיה ישראלים, אבל היא למעשה חברה אמריקאית.

מדוע המוסדיים מתרחקים מחברות הטכנולוגיה הצעירות? בבורסה סבורים שהסיבה לכך נעוצה בכך שהדינמיות והמורכבות של התחום מצריכות יכולות אנליטיות גבוהה וידע עדכני בתחומים כמו סייבר, שבבים, אינטרנט ותקשורת.

בעקבות זאת, יזמו הבורסה לניירות ערך, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), אופנהיימר ישראל וחברתTheInvestor קורס לאנליזה וניהול השקעות בחברות טכנולוגיה שמטרתו להרחיב ולהעמיק את הידע המקצועי והאנליטי בתחום בקרב קהילת המשקיעים בישראל. הקורס מיועד לנציגי גופים מוסדיים, מנהלי קרנות, אנליסטים, מנהלי השקעות, מנהלי כספים בחברות טכנולוגיה, חברי בורסה ופעילים בשוק ההון.

הקורס כולל הרצאות שמועברות על ידי מנהלים בכירים ובעלי תפקידים מרכזיים בתעשיית הטכנולוגיה העולמית והישראלית, ומתמקד בניתוח מגמות עתידיות בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות - תוך נגיעה במגוון רחב של היבטים כלכליים ועסקיים.

בכירים רבים בתעשיית הטכנולוגיה העולמית והישראלית מרצים בקורס — בהם סגן נשיא גוגל, פרופ' יוסי מטיאס; אסף סופרסקי , סמנכ"ל בכיר במטומי; עדי דיאמנטף מנהל מעבדות החדשנות במייקרוסופט; הראל יפהר, מנכ"ל אמזון ישראל, עודד כהן סגן נשיא ב-IBM; ורועי חרמוני, מנהל פיתוח עסקי לענייני האינטרנט של הדברים בסיסקו ישראל.

הבורסה בתל אביב
אייל טואג

"המוסדיים מעדיפים קרנות פרטיות"

בעקבות פתיחת הקורס נפגשנו באחרונה לשיחה עם בכירים ומומחים בנוגע לאפשרות שהגופים המוסדיים ישתלבו בהשקעה בסטארט־אפים מקומיים. הפאנל כלל את יוסי ביינראט, מנכ"ל הבורסה בתל אביב; יואב שלוש, יו"ר איגוד התעשיות המתקדמות; אביבית מנה קליל, מנכ"לית משותפת באופנהיימר ישראל; וגילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף ומבעלי בית ההשקעות אלטשולר שחם.

מנה קליל הצביעה על עניין גובר של המוסדיים במניות ההיי־טק בחו"ל. "יותר ויותר מוסדיים מעבירים את השקעותיהם למניות טכנולוגיה מעבר לים", היא הסבירה. "בהתחלה זה בוצע באמצעות ETF (תעודות סל), ובהמשך הם החלו להתמקד במניות ספציפיות".

ביינארט התייחס ישירות לפער בין שיעורי מניות הטכנולוגיה במדדים המובילים בישראל ובחו"ל: "צריך לבדוק את המקום של מגזר הטכנולוגיה בישראל ביחס לעולם. בישראל מגזר הטכנולוגיה תופס 6.3% ממדד ת"א 25, בארה"ב, לעומת זאת, המגזר אחראי לכ-20% מהמדד המוביל S&P 500 - והוא המגזר הגדול ביותר בו".

שלוש ניסה לספק הסבר לכך. "התחושה היא שאין נביא בעירו", הוא אמר. "המוסדיים וגם קרנות ההון סיכון הישראליות מעניקים שווי נמוך לחברות הטכנולוגיה הישראליות, ולכן הן מעדיפות לעשות אקזיט או להנפיק בחו"ל".

אלטשולר, נציג המוסדיים בדיון, אמר: "המוסדיים מעדיפים להשקיע בקרנות פרטיות המשקיעות בחברות טכנולוגיה. קרנות ההון סיכון משקיעות בטכנולוגיה בשלב מוקדם מאוד, וזה הכסף החשוב לשדרוג הטכנולוגיה הישראלית. דוגמה טובה לכך היא סולאראדג', שהונפקה באחרונה וכמעט הכפילה את שווייה מאז ההנפקה. ג'נסיס היתה הקרן הישראלית היחידה שהשקיעה בה כבר בשלב הראשון והיא הרוויחה פי 18 על הסיבוב הראשון".

לא רק אקזיטים

הדיון עסק בחלקו בנטייה המוכרת של חברות ישראליות לבצע אקזיט בשלב הסטארט־אפ, ולא לנסות המשיך לפעול כחברה עצמאית בוגרת.

"בשנה האחרונה אני מזהה שיש תפנית בענף הטכנולוגיה בישראל", אמר על כך ביינארט. "ניכר שיש יותר ויותר שחקנים שרצים למרחקים ארוכים - כלומר חברות שלא מכרו ועשו אקזיט בהזדמנות הראשונה, אלא צמחו והנפיקו, מתוך מטרה לנהל לאורך זמן חברות צומחות. אפשר למנות כמה חברות שהונפקו בשוויים יפים מאוד בשנתיים האחרונות: וויקס, סולאראדג', סייבר ארק, מובילאיי, קורנית, ורוניס - שלא לדבר על חברות ביוטכנולוגיה".

"אני חושב שההחלטה להירכש היא לא בהכרח החלטה שלילית", אמר שלוש. "הרבה פעמים זוהי החלטה שמאפשרת לחברות לשרוד בסביבה תחרותית ולהשאיר פעילות משמעותית בישראל - כך שיש לה השלכות חיוביות על המשק. אני חושב שהסוגיה העיקרית היא לא כיצד לשכנע את החברות להמשיך לצמוח בישראל - אלא מדוע המנהלים מעדיפים להנפיק בחו"ל, ולא רוצים להנפיק בשלב מוקדם יותר בתל אביב. אחת הסיבות להנפקה בחו"ל היא שיווקית. ההנפקה בשוק בינלאומי נותנת לחברה חשיפה גבוהה יחסית וסוג של לגיטימציה בינלאומית".

מנה קליל אמרה על כך: "לדעתי, הקושי של קבלת ההחלטה להשקיע בהון סיכון נובע מכמה גורמים: העובדה שמשקיעים נכוו מהתפוצצות בועת הטכנולוגיה; חוסר הנזילות שיש בהשקעות כאלה; דמי הניהול הגבוהים; והתקנות החדשות של הממונה על שוק ההון באוצר, דורית סלינגר. בהקשר הזה ניתן לציין לטובה כמה מוסדיים שיש להם השקעות גדולות בטכנולוגיה - בהם מגדל, כלל, הפניקס ואלטשולר שחם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#