כחלון: לא הגיוני ש-3 בנקים מחזיקים 70% מהענף, הריכוזיות עולה לכל משק בית אלפי שקלים בשנה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כחלון: לא הגיוני ש-3 בנקים מחזיקים 70% מהענף, הריכוזיות עולה לכל משק בית אלפי שקלים בשנה

שר האוצר ונגידת בנק ישראל הכריזו על הקמת הוועדה לפתיחת שוק האשראי לתחרות ■ ומהם הקשיים שבדרך?

26תגובות

שר האוצר משה כחלון ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג הכריזו היום על הקמת הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. בראשות הוועדה יעמוד הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר דרור שטרום. מקור המעורה בנושא ציין כי הוועדה תגיש את המלצותיה בתוך 90 יום, כלומר עד תחילת ספטמבר.

כחלון אמר היום: "המטרה שלנו ושל הוועדה היא להביא לתחרות אמיתית באחד התחומים הריכוזיים ביותר בכלכלה הישראלית – מערכת הבנקאות. אנחנו מדברים על מערכת ריכוזית של 50 מיליארד שקל, שבה משקי הבית והעסקים הקטנים אינם זוכים לתחרות.

"מצב שבו שלושה בנקים מחזיקים יותר מ-70% מהענף, הוא מצב לא הגיוני. אם למדנו משהו הוא שריכוזיות גבוהה מדי עולה לכל משק בית מאות ואלפי שקלים מיותרים מדי שנה. התחרות היה הידידה הטובה ביותר של הצרכן, התחרות היא טובה לחברות וטובה לאזרחים ולכן אנחנו שואפים לקדמה בכל תחום. 

אמיל סלמן

בין חברי הועדה שמינה כחלון: פרופ' אבי בן-בסט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר; הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי; הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, שהחליט להתפטר באחרונה מתפקידו; המשנה לנגידת בנק ישראל, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט; פרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל.

במשרד האוצר אומרים כי "הועדה מונתה לשם הגברת התחרות בשירותים הבנקאיים בשל צורתו של השוק המאופיין בריכוזיות גבוהה ובכוח שוק, במיוחד כלפי משקי הבית ועסקים קטנים ובינוניים.י על רקע זה נדרשים צעדים להגברת התחרותיות ולהפחתת הריכוזיות בענף".

שר האוצר ונגידת בנק ישראל מבקשים מהוועדה להמליץ בפניהם על הדרכים להכנסת שחקנים חדשים לתחרות באספקת שירותים פיננסיים נפוצים, לרבות באמצעות הפרדת הבעלות  על חברות כרטיסי האשראי מן הבנקים.

במסגרת 100 הימים תזמן הועדה גורמים רלבנטיים לצורך גיבוש ההמלצות ותשמע בין היתר גם גורמים רגולטוריים רלוונטיים כמו גם את עמדות הציבור.

הקשיים שבדרך

עופר וקנין

הוועדה, שהוקמה כחלק מסיכום שאליו הגיע כחלון בפגישת העבודה הראשונה שקיים בחודש שעבר עם נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, צפויה לבחון את ישימותה של התוכנית הכלכלית שהציג כחלון במסגרת מצע הבחירות שלו, להגברת התחרות במערכת הבנקאות. כחלון הציג אז את חוסר התחרות במערכת הבנקאות כאחת הבעיות המרכזיות במשק, לצד מחירי הדיור המנופחים.

בין כחלון לפלוג יש הסכמה עקרונית על הכנסת תחרות בשוק האשראי הצרכני, ואף קיימת פתיחות בבנק ישראל לבחון את הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

עם זאת, יש שני קשיים משמעותיים בדרך להבטחת שוק אשראי צרכני תחרותי. קושי ראשון נוגע לחוק נתוני האשראי, שבאמצעותו ניתן לדרג את רמת הסיכון של כל לקוח. התקדמות בחקיקה תלויה בהסכמה של משרד המשפטים לחוק רחב ככל שניתן, שיספק מידע רב על הלקוחות. ואולם משרד המשפטים מתנגד באופן מסורתי לשיתוף מידע שיש בו משום פגיעה בפרטיות, או לקביעה שרירותית מדי שלקוח הוא מסוכן על סמך מקרים בודדים או אף טכניים בתחום האשראי.

מכשול שני נוגע לצירופם לשוק האשראי הצרכני של גופים מוסדיים, כמו חברות ביטוח ובתי השקעות, והשאלה היא מי יפקח על אותם גופים. בנק ישראל דורש שלא יהיה הבדל ברמת הפיקוח בין הבנקים לגופים אחרים שיספקו אשראי, כדי שלא ליצור יתרון תחרותי לאחד השחקנים. ואולם גם בבנק ישראל וגם באגף הפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר יש כרגע התנגדות לשמש רגולטור על ספקי האשראי החדשים שיפעלו בשוק בעקבות הגברת התחרות.

להגדיל את התיאבון להציע אשראי

כיום פועלות בישראל שלוש חברות כרטיסי אשראי, הנשלטות על ידי שלושת הבנקים הגדולים. שלוש החברות מספקות מעט אשראי ובריביות גבוהות, באופן שאינו מאפשר ליצור תחרות מול מערכת הבנקאות. הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים עשויה להגדיל את התיאבון של החברות להציע אשראי לציבור, וכך תיווצר תחרות לבנקים.

במקביל, הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים עשויה להכניס תחרות גם בתחום כרטיס החיוב. כיום, עיקר ההכנסות של חברות האשראי הוא מעמלות סליקת כרטיסי האשראי — ולכן לבנקים ששולטים בחברות אין אינטרס לקדם את השימוש בכרטיסי חיוב מיידי (דביט), שבגינם עמלת הסליקה אמורה להיות זולה יותר.

בין היוזמות הנוספות שהוועדה צפויה לבחון: החלת ביטוח פיקדונות, כדי לסייע לבנקים חדשים לזכות באמון הצרכנים; וסבסוד הקמה של מערכת מחשוב, שתשמש שחקנים חדשים שיבקשו להיכנס לפעילות הבנקאות בישראל.

אחד הנושאים שהוחלט להסירם מסדר היום של הוועדה, הוא היוזמה לחייב את הבנקים למכור את אחזקותיהם בבנקים הקטנים. זאת מאחר שיוזמה כזאת היתה צפויה להגדיל את הפער בין היקפי פעילותם של שני הבנקים הגדולים ליתר הבנקים.

אם הוועדה אכן תחייב את הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי, הדבר יגרע מהרווחיות השוטפת של הבנקים, אך המכירה עצמה צפויה להניב לבנקים רווחי הון גדולים. זאת משום שחברות כרטיסי האשראי רשומות במאזני הבנקים לפי השווי המאזני, בעוד שערכן הכלכלי גבוה בהרבה — נוכח התשואות הגבוהות שחברות האשראי מייצרות רבעון אחר רבעון.

כך למשל, חברת לאומי קארד, המוחזקת על ידי בנק לאומי (80%) וקבוצת עזריאלי (20%), רשומה בדו"חות בנק לאומי בשווי של 1.24 מיליארד שקל (עבור 80%). לפי הערכת שווי שבוצעה לבקשת קבוצת עזריאלי, שווייה של לאומי קארד הוא 2.965 מיליארד שקל. כלומר, מכירת החברה בשווי זה תניב לבנק לאומי רווח חד־פעמי של יותר ממיליארד שקל. באותו האופן, גם בנק הפועלים, דיסקונט והבינלאומי יוכלו לרשום רווחים חד־פעמיים גדולים ממכירת אחזקותיהם בחברות כרטיסי האשראי.

ליצור מערכת דירוג אשראי צרכני

אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר בשוק האשראי הישראלי מקודמת כיום בידי ועדה אחרת, הפועלת במקביל — הוועדה לשיפור המערכת לשיתוף בנתוני אשראי. בראש הוועדה עומד מוריס דורפמן, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה. הוועדה הציגה בחודש שעבר את המלצותיה, שלפיהן יש ליצור בישראל מערכת דירוג אשראי צרכני, שמשמעותה המעשית היא פתיחת שוק האשראי בישראל לתחרות.

בכנס של "גלובס" אמר דורפמן כי "אני יודע שהבנקים מרגישים שיש תחרות, אבל כשמסתכלים פעם בכמה שנים לקוח עובר בנק, המספרים מאוד קטנים. הקמת מאגר דירוג אשראי תעזור בעיקר לחלשים. לחזקים זה לא יעזור, כי הם לא צריכים שום עזרה ממאגר דירוג אשראי. המטרה היא להפוך את מגרש המשחקים לזהה לכולם. אנחנו מעריכים שנפרסם דו"ח סופי עד סוף יוני ונפיץ תזכיר חוק ביולי. מאותו רגע זה יעבור למגרש שהוא לא שלי, אבל אני מכיר את ראש הממשלה ואת שר האוצר, ויש נחישות גדולה לקדם את החוק — כי ברור שזה בסיס לכל התחרות במערכת הבנקאות".

שר האוצר ונגידת בנק ישראל כבר הצהירו בהזדמנויות שונות כי יתמכו ביוזמה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#