החשיבה מחוץ לקופסה 
של אלטשולר שחם - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החשיבה מחוץ לקופסה 
של אלטשולר שחם

אלטשולר שחם מנסה למתג את עצמו כגוף מוסדי מחוזר בידי חברות שמנפיקות מניות ואג"ח

39תגובות

חברת הנדל"ן האמריקאית מויניאן גרופ, שבשליטת היזם היהודי ג'ו מויניאן, השלימה בהצלחה בשבוע שעבר את השלבים המוסדי והציבורי של הנפקת איגרות חוב בעלת מח"מ (משך חיים ממוצע) של כחמש שנים. בהנפקה הגדולה ביותר שבוצעה עד כה בתל אביב בידי חברת נדל"ן אמריקאית, גייסה מויניאן גרופ 1.4 מיליארד שקל בריבית שנתית נמוכה יחסית של 4.2%. מתוך הסכום הכולל בשלב המוסדי גייסה מויניאן גרופ 1.07 מיליארד שקל. המשקיע המוסדי הגדול בשלב זה היה בית ההשקעות אלטשולר שחם, שבשליטת גילעד אלטשולר, שרכש אג"ח ב–270 מיליון שקל - כרבע מסכום הגיוס.

"הגענו למצב כזה שאנחנו מנהלים נכסים בהיקף של כ-70 מיליארד שקל. עבורנו השקעה קטנה בעסקה כלשהי אינה כדאית, שכן היא גוזלת את אותם משאבים כמו השקעה בהיקפים גדולים יותר. אם אנחנו מוצאים השקעה שהיא מעניינת, אנחנו תופסים בה פוזיציה גדולה", כך אמר בשבוע שעבר דני ירדני, סמנכ"ל השקעות באלטשולר שחם.

לדבריו, "ההשקעה בהנפקת מויניאן ובחברות אחרות אינה קשורה לטרנדים של השקעות בנדל"ן אמריקאי או בזהות הבעלים. אנחנו עושים ניתוח קר של נכסים, ובמקרה של הנפקות אנחנו מסתכלים מי החתמים שמובילים אותן (לאומי פרטנרס במקרה של מויניאן). אם אנחנו מגיעים למסקנה שעסקה או הנפקה מעניינות אותנו — אז נכנסים אליהן בסכומים לא קטנים".

עופר וקנין

האסטרטגיה של לחשוב מחוץ לקופסה, ולא לחשוש מכותרות בתקשורת על השקעות בהיקפים גבוהים, גם אם מתברר שלא תמיד מניבות את התשואה המיוחלת, מאפיינת בשנים האחרונות את הקו שמוביל מנכ"ל אלטשולר שחם, גילעד אלטשולר. זה קו השונה מהקו שמאמצים מחלק ניכר מהגופים המוסדיים האחרים, הסובלים לעתים מהחלטות של הבעלים, 
ו/או מעודף גורמים המעורבים בקבלת החלטות ההשקעה.

כך, למשל, לפני יותר משנתיים רכש אלטשולר שחם מאי.די.בי פיתוח כ-10%, שהיתה אז במצוקת נזילות, מכלל תעשיות (כת"ש) תמורת כ–200 מיליון שקל. כמה חודשים לאחר מכן מכר בית ההשקעות את האחזקה בהצעת רכש לבעלים לן בלווטניק ברווח של כ–40 מיליון שקל. מאוחר יותר, בספטמבר 2013, בהקצאת מניות פרטית השקיע אלטשולר שחם 135 מיליון שקל תמורת כ-3.6% ממניות חברת הנדל"ן המניב מליסרון.

מאז, לנוכח סביבת הריביות הנמוכה, רשמה מניית מליסרון עלייה של כ–80% (מותאמת דיווידנד). באחרונה אלטשולר שחם אף רכש 1.6% נוספים ממליסרון גם כשמניית החברה עלתה ל-139 שקל. כיום מחיר המניה הוא כ–150 שקל.

בדצמבר 2014 היה אלטשולר שחם המשקיע הגדול בהנפקה ראשונית של מניות של חברת התעשייה ותשתיות שפיר הנדסה. בית ההשקעות השקיע כ–180 מיליון שקל, ומאז הוא רושם רווח של 22% (כ*40 מיליון שקל) על ההשקעה.

בפברואר 2015 רכש אלטשולר מדיסקונט כ–4.5% מהבנק הבינלאומי תמורת כ–220 מיליון שקל. אז הבינלאומי נסחר לפי מכפיל הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) של כ–0.7. מאז מניית הבינלאומי עלתה ב–8%. מהלך דומה אך בהיקפים נמוכים ביצע אלטשולר שחם קודם לכן, כרכש מניות של דיסקונט בהפצות שבצעו הבעלים לשעבר של הבנק.

באמצעות המהלכים האלו ואחרים מנסה אלטשולר שחם למתג את עצמו כגוף מוסדי מחוזר בידי חברות שמנפיקות מניות ואג"ח, ושיהיו מוכנות לשפר את תנאי שטר הנאמנות (במקרה של אג"ח) והמחיר (במקרה של המניות) - במטרה שאלטשולר שחם ישתתף בעסקות שלהם.

אלטשולר שחם גם אינו חושש להיות שונה מאחרים ככל שנוגע הדבר בפיתוח מוצרים חדשים, כמו קרנות עוקבות אחרי מדדים חכמים, קרן ירוקה, רכישת סוכנות ביטוח והקמת חברת ביטוח, או קרן גידור. בינתיים, בזכות רוח גבית של ריבית נמוכה אלטשולר שחם מניב לחוסכיו את התשואות שהן מהגבוהות בענף. לפחות נראה שגם אם הוא טועה בחלק מהשקעותיו, מצדיק בית ההשקעות את דמי הניהול הלא נמוכים שמשלמים לו עמיתיו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#