מיזוג ענקיות האגרו-כימיה - ההזדמנות של אדמה

ניסיון העבר מראה כי עסקה מסוג זה היא הדרך הטובה ביותר מבחינתה של אדמה להאיץ את הצמיחה ולהגדיל את הרווחיות לקראת הנפקה אפשרית

יורם גביזון

ענקית הזרעים האמריקאית מונסנטו פירסמה לפני שבועיים הצעה לרכוש את חברת האגרו־כימיה סינג'נטה, החברה הגדולה בעולם בתחום חומרי ההדברה, תמורת 45 מיליארד דולר. דירקטוריון סינג'נטה דחה את ההצעה בנימוק שאינה משקפת את שווייה הכלכלי של החברה. מיזוג בין שתי החברות עשוי להיות הזדמנות דווקא לאדמה, הנמצאת בשליטת כמצ'יינה ודיסקונט השקעות.

החיבור בין חברת הזרעים הגדולה בעולם לחברת חומרי ההדברה הגדולה בעולם עשוי לעורר התנגדות קשה ברשויות ההגבלים העסקיים. למונסנטו יש מעמד כמעט מונופולי בשוק הזרעים בצפון־אמריקה ובאמריקה הלטינית, והחשש הוא שהחברה תנצל את הדומיננטיות בשוק זה כדי למכור לחקלאים חבילה משולבת של זרעים מתוצרתה וחומרי הדברה מתוצרתה של סינג'נטה.

מנכ"ל אדמה, חן ליכטנשטיין
חן ליכטנשטיין, מנכ"ל אדמהצילום: יונתן בלום

מונסנטו, שהיא אחת משתי החברות המובילות בפיתוח זרעים מהונדסים גנטית, עלולה לפתח זרעים בעלי תכונות מותאמות לקוטלי העשבים הנמצאים בצנרת הפיתוח של סינג'נטה. כיום מונסנטו מפתחת זרעים בעלי תכונות המותאמות לחומרי הדברה שכבר איבדו את הגנת הפטנט. צעד כזה עלול להגביר באופן משמעותי את השליטה של החברה הממוזגת בשוק התשומות לחקלאים. החשש מיצירת מגה־חברה בתחום הזרעים וחומרי ההדברה עשוי להביא לפסילת העסקה על הסף.

גישה יותר ליברלית מצד רשויות ההגבלים עשויה להתנות את אישור העסקה במכירת מוצרים, בעיקר קוטלי עשבים, שבהם קיימת חפיפה בין המוצרים של שתי החברות, באופן שיגביר את הריכוזיות ועלול להעלות את המחירים. לפי הערכות אנליסטים, כמו בן סקרלט מג'יי.פי מורגן, החברה הממוזגת עלולה להידרש למכור מוצרים שמחזור מכירותיהם שקול ל-15%–20% ממחזורה של סינג'נטה - כלומר, 2.2 מיליארד דולר עד 2.9 מיליארד דולר. התחום שבו יש סבירות גבוהה למכירה מסוג זה הוא קוטל עשבים לגידולי תירס כמו Metolachlor שמכירותיו 550 מיליון דולר לשנה, ו–Mesotrione, שמכירותיו 650 מיליון דולר לשנה, או קוטל העשבים Pinoxaden לתחום הדגנים.

מצב החפיפה בין שתי החברות חמור עוד יותר בתחום קוטלי העשבים הלא־סלקטיביים (קוטלי עשבים זולים שאיבדו הגנת פטנט ומשמשים להדברת עשבים בגידולים כמו תירס או סויה, שהונדו גנטית, כך שתהיה להם עמידות לקוטל העשבים). מונסנטו מחזיקה ב-60% מהשוק העולמי לקוטל העשבים הלא־סלקטיבי גלייפוסט, שמכירותיו מגיעות ל-6 מיליארד דולר לשנה.

סינג'נטה מחזיקה בנתח של 60% ממכירות קוטל העשבים הלא־סלקטיבי פרקוואט שמכירותיו מגיעות ל-900 מיליון דולר לשנה.

לכן אישור המיזוג יותנה, בסבירות גבוהה, במכירת אחד המוצרים על ידי החברה הממוזגת; תרחיש, שאם יתממש, יפעל לטובתה של אדמה שעשויה להחזיק, באמצעות החברות הסיניות שבכוונתה לרכוש מכמצ'יינה, כושר ייצור משמעותי לשני המוצרים.

אדמה לא תהיה, כנראה, החברה היחידה שתתמודד על רכישת המוצרים - אם אכן יועמדו למכירה. ואולם סביר להניח שיהיו לה כמה יתרונות חשובים לעומת מתחרים גנריים אחרים כמו UPL ההודית ו-Nufarm האוסטרלית - כיסיה העמוקים של כמצ'יינה ותשתית הייצור של החברות־האחיות בסין שתהפוך את העסקה לכדאית במיוחד עבורה.

ניסיון העבר מראה כי עסקה מסוג זה היא הדרך הטובה ביותר מבחינתה של אדמה להאיץ את הצמיחה ולהגדיל את הרווחיות לקראת הנפקה אפשרית, משום שאינה כרוכה ברכישת מתקני ייצור או הגדלת מספר העובדים. לפני כ–13 שנה היתה אדמה מעורבת ברכישת מוצרים מענקית הכימיה באייר. רשויות ההגבלים האירופיות התנו את אישור הרכישה של חברת Aventis Crop Science על ידי באייר במכירת מוצרים שבהן החפיפה בין החברות עוררה חשש לפגיעה בתחרות.

אדמה (אז מכתשים אגן) רכשה מבאייר מוצרים ב-200 מיליון דולר, כמה מהם מוגני פטנט לתקופה של עד עשר שנים, כמו קוטל העשבים Herold; מכירותיה של אדמה צמחו ב-48% בתוך שנתיים - ל-1.8 מיליארד דולר, הרווח התפעולי של נסק ב-56% - ל-331 מיליון דולר, והרווח הנקי הוכפל ל-205 מיליון דולר.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום