קרחון של רבע טריליון שקל מפשיר: האוצר יאפשר ניוד של ביטוחי מנהלים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קרחון של רבע טריליון שקל מפשיר: האוצר יאפשר ניוד של ביטוחי מנהלים

במטרה לעודד תחרות בתחום, האוצר יפרסם בקרוב הנחיות שיאפשרו לחוסכים שכספם היה כלוא עד כה לנייד את הפוליסה, להוזיל את דמי הניהול - ולא לאבד את ההטבות

7תגובות

מאז שחברות הביטוח נהפכו למפלצות שעיקר רווחיהן מגיע משוק ההון, הן נידונו לטלטלה בין רווחי ענק לרווחים מזעריים, בהתאם לביצועי הבורסה. אבל היתה להן נחמה אחת: מאות אלפי מבוטחים בביטוחי מנהלים, שכלואים בחברות ללא יכולת לנייד את חסכונותיהם — בסך 233 מיליארד שקל — לחברה אחרת. בקרוב, סכום זה עשוי להשתחרר מכלאו.

סכום העתק ישוחרר לסביבה תחרותית יותר אם המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, תממש את ההצהרה שמסרה שלשום בכנס של המכללה למינהל. "בהשוואה ל–2007, הגופים המוסדיים — חמש חברות הביטוח — גדלו בתחום החיסכון הפנסיוני על חשבון הגופים האחרים", הצהירה סלינגר.

לדבריה, "נתח השוק של גופים אחרים בתחום הפנסיוני היה ב–2007 כ–31% — ואילו כיום הוא ירד ל–17%. אחת הדרכים כדי לקדם את התחרות בחיסכון הפנסיוני הוא יצירת תקנון לקרנות פנסיה — וכך ניתן יהיה להשוות בין גופי הפנסיה השונים — וכן לאפשר את ניוד ביטוחי המנהלים עם מקדם מובטח״. הכוונה ליישם את המהלך נחשפה ב–TheMarker לפני כחודשיים.

הקשר למנהלים 
מקרי בהחלט

קשה לאתר את ממציא את המושג ביטוח מנהלים, אך מדובר באחד הסלוגנים המצליחים והרווחיים ביותר של חברות הביטוח. למעשה, מדובר בחיסכון לפנסיה עם "טוויסט" — הבטחת קצבה עד יום מותו של המבוטח.

מכיוון שמדובר בהתחייבות מסוכנת יחסית מבחינת חברות הביטוח, הן גבו תמורתה דמי ניהול שמנים במיוחד: דמי ניהול אפקטיביים ברמה של 2%–3% לשנה לאורך חיי החיסכון. אחת הדרכים שאיפשרו לחברות לגבות דמי ניהול גבוהים כל כך היתה מיתוג המוצר כביטוח "מנהלים", אף שהקשר בינו לקריירה של מנהל מקרי בהחלט.

מיכל פתאל

אלא שביטוחי המנהלים הסתבכו: התארכות תוחלת החיים הפכה את המוצר לפצצת זמן לחברות הביטוח. בשל התארכות תוחלת החיים, חברות הביטוח עלולות למצוא עצמן נאלצות לממן את הגמלה שהבטיחו לחוסך מכיסם — מהלך מאוד לא פופולרי בקרב מנהלי חברות הביטוח.

מי שהחליט לפרק את פצצת הזמן הזאת היה עודד שריג, המפקח על הביטוח עד אוגוסט 2013, וכיום יו"ר מגדל. לפני כשנתיים וחצי עצר שריג את חגיגת המכירה של ביטוחי המנהלים, ואסר על חברות הביטוח למכור את ביטוחי המנהלים מבטיחי הקצבה החל בסוף 2013. שריג נקט מהלך נוסף: הוא מנע ממבוטחים לנייד את החיסכון שלהם בין החברות. כך נהפכו כ–233 מיליארד שקל שהצטברו בביטוחי המנהלים לבור השומן של החברות, שללקוחות אין אפשרות להזיזם. החברות, מבחינתן, הבינו כי אין דבר שימנע מכ-4 מיליארד שקל של הכנסות מדמי הניהול של ביטוחי המנהלים התקועים לזרום אליהן בלי מאמץ.

בעקבות החלטתו של שריג נאלצו חברות הביטוח להפריש לפני שנתיים כ–600 מיליון שקל, ואילו ב–2014 הן הפרישו 1.3 מיליארד שקל — כדי לעמוד בהתחייבויות הפנסיוניות שלהן בביטוחי המנהלים. מגדל נאלצה להפריש כ–470 מיליון שקל בגין סעיף זה ב–2014. כלל והראל הפרישו כל אחת כ–270 מיליון שקל, הפניקס הפרישה כ–200 מיליון שקל, ומנורה הפרישה רק כ–100 מיליון שקל. אמנם מדובר בהפרשות בסכומים גדולים, אבל הן בעלות אופי חד־פעמי — ועשויות להתבטל בחלקן בעתיד, כשסביבת הריבית תשתנה. כלומר כשהריבית תעלה, נטל ההתחייבות יקטן — ויאפשר לחברות לרשום רווח הון.

תומר אפלבאום

מקבעים את התחזית לתוחלת החיים

המנוף העיקרי שסוכני הביטוח השתמשו בו כדי למכור ביטוחי מנהלים היה ביטוח התארכות תוחלת החיים. מדובר במוצר ייחודי לישראל, שהבטיח לחוסך את מקדם הקצבה שיקבל — כך שהקצבה החודשית שלו לא תקטן במקרה של התארכות תוחלת החיים.

קצבת הפנסיה החודשית שמשלם ביטוח המנהלים מחושבת באמצעות חלוקה של סכום החיסכון במספר חודשי החיים הצפוי בעת הפרישה לגמלאות (מקדם הקצבה). ככל שתוחלת החיים הצפויה גדלה, המכנה גדל — כך שקצבת הפנסיה החודשית קטנה. בקרנות פנסיה זה אכן המצב: עלייה בתוחלת החיים מביאה לירידה בקצבה המחושבת לעמיתים בעת היציאה לגמלאות.

לעומת זאת, בביטוחי המנהלים הישראליים, החוסכים (המבוטחים) מוגנים מכך, מפני שבעת חתימת הסכם הביטוח מובטח לו מה תהיה ההנחה לגבי מספר חודשי החיים שלפיה תחושב הקצבה בעת פרישתו. הבטחה זו, המעוגנת בחוזה הביטוח, נשמרת גם אם בפועל במועד הפרישה, כעבור עשרות שנים, כבר ידוע כי מספר חודשי החיים הצפוי גדל מאוד.

רועי ברקוביץ

ההבטחה חשובה מאוד לחוסך, מסוכנת מאוד עבור חברות הביטוח — ושווה הרבה כסף. תוחלת החיים בעולם עולה במהירות, וקיבוע של תוחלת החיים כיום לעוד 40 שנה הוא הבטחה רבת־משמעות. במקרה של הפוליסות המשתתפות ברווחים הוותיקות (1992–2000), ההבטחה היתה לתוחלת חיים כדאית במיוחד למבוטח. בקרנות הפנסיה, לעומת זאת, לפני כשני עשורים הובטחו מקדמי קצבה של 160, ואילו כיום מקדמי הקצבה הם 200–210.

לנייד או לא?

כבר כיום מי שרוצה לנייד את ביטוח המנהלים שלו יכול לעשות זאת — אך מחיר הניוד הוא איבוד מקדם הקצבה, "הסוכרייה" העיקרית שהיתה בביטוחי המנהלים, ולכן הניוד נהפך ללא כדאי מבחינה כלכלית.

האלטרנטיבה השנייה היא להמיר את ביטוח המנהלים בקרן פנסיה. נקודת המפתח לבחון אם המרה כיום כדאית היא גובה המקדם ומשך חיי החיסכון שכבר עברו. לחוסך צעיר יש עוד שנים רבות לשלם דמי ניהול גבוהים, ולכן מבחינתו העלות של דמי הניהול גבוהה במיוחד, ומצדיקה את ניוד החיסכון לקרן פנסיה. לעומת זאת, לחוסך מבוגר יש רק מעט שנים לשלם דמי ניהול גבוהים, ובמקרה שלו כלל לא בטוח כי עלות דמי הניהול גבוהה יותר מהשווי של הבטחת תוחלת החיים.

לכן, ההחלטה אם לנטוש את הפוליסות המשתתפות ברווחים, נוכח דמי הניהול המנופחים בהן, ולנייד את החיסכון למכשיר פנסיוני אחר — חייבת להתקבל רק לאחר ייעוץ אישי פרטני.

באוצר מודעים ל"כלא" של ביטוחי המנהלים, ולכך שמקדמי הקצבה החדשים, למשל 216 לעומת 160 בעבר, אינם ריאליים — ומניבים רווח גדול לחברת הביטוח, אך לא למבוטח. כל מה שהאוצר עשה בינתיים הוא בדיקות כי חברות הביטוח אינן מנצלות לרעה את הלקוחות השבויים בביטוח המנהלים.

חברות הביטוח 
צפויות להתנגד

המהלך של האוצר שיאפשר את ניוד ביטוחי המנהלים — כלומר להמיר למשל את ביטוח המנהלים של מגדל בביטוח המנהלים של כלל ביטוח, תוך כך שהניוד לא פוגע בזכויות המבוטחים — אינו משימה פשוטה.

נניח כי ס' התחיל לחסוך בביטוח המנהלים של מגדל בגיל 25, וכיום, בגיל 50, הוא מעוניין לעבור עם הסכום שצבר לכלל ביטוח. מבחינת מגדל היא מאבדת ברגע כול ההון שס' צבר, כאשר סביר להניח שמדובר 
בכ–600 אלף שקל. בנוסף היא גם מאבדת את כל ההפקדות העתידיות עד גיל פרישה של ס'. מנגד, מגדל גם השילה מעצמה את ההתחייבות שנתנה לס' להבטיח את קצבתו. בתמורה למעבר לכלל ביטוח מקבלת כלל את ההון של ס', בנוסף לזרם ההפקדות העתידי שלו — ונהנית מדמי הניהול שהוא ישלם. ואולם החברה תאלץ להתחייב לקצבה של ס' עד יום מותו.

משיחות עם מקורות בשוק הביטוח עולה כי ניתן להעריך שהמעבר יחייב את כלל ביטוח להפחית בדמי הניהול שכיום משלמים המבוטחים. ואולם ההתחייבות העתידית שלוקחת על עצמה כלל ביטוח יוצרת מצב שבו אם תעלה תוחלת החיים, היא תאלץ לייקר את דמי הניהול כדי לשמור על עצמה. עם דילמה כזאת על האוצר להתמודד.

חברות ביטוח קטנות יותר הביעו לא פעם את דעתן כי הן מוכנות לקלוט חלק מביטוחי המנהלים, אך מהלך זה לא יצא לפועל נוכח החלטת הפיקוח על הביטוח. המטרה של אותן חברות, אילון למשל, הוא ליצור מסת נכסים בתחום הפנסיוני שתאפשר להן להפוך לשחקן משמעותי בתחום.

המהלך של האוצר צפוי להיתקל בהתנגדות של חברות הביטוח. כך למשל, מגדל עשויה להיות הנפגעת הגדולה מהניוד, שכן היא השחקן הגדול בתחום ביטוחי המנהלים. נתח השוק של מגדל בביטוחי מנהלים הוא כ–35%, שהם 78.5 מיליארד שקל. המשמעות היא לא רק איבוד נכסים, אלא גם איבוד דמי ניהול — וכן את היכולת להיות השחקן הראשי בשוק ההון.

"אנחנו מחכים לעניין הניוד כבר כשלוש שנים, כדי לעודד תחרות", אומר ששון מנה, שותף במשגב סוכנות הסדרים פנסיוניים. "המפקח על הביטוח לא משקלל את סביבת התחרות. מהלך שכזה הוא בדיוק מהלך שמחולל תחרות. כדי להתמודד עם הבעיה של עלייה בתוחלת החיים בעת ניוד, מה שניתן לעשות למשל הוא ייקור של דמי הניהול עם עלייה בתוחלת החיים. חשוב לראות שהניוד לא יפגע בזכויות העובד".

סלינגר כבר הוכיחה כי כמפקחת היא באה לעבוד למען הציבור. יש להניח כי גם הפעם הלחץ של חברות הביטוח לא ירתיע אותה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#