חברה להשבת נכסים: "אוצר התיישבות היהודים אינם עושה דבר לשם השאת רווחים לבעלי מניותיה"

החברה לאיתור והשבת נכסי נספי השואה מבקשת מבימ"ש להורות לאוה"ה לחלק את אחזקותיה במניות בנק לאומי כדי להשיא ערך לבעלי המניות

סיון איזסקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סיון איזסקו

החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה, פנתה היום למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה להורות לאוצר התיישבות היהודים (אוה"ה) לחלק את אחזקותיה (4.97%) במניות בנק לאומי כדיבידנד בעין.

הפנייה לביהמ"ש נעשית לאחר שאוצר התיישבות היהודים סירבה לקבל את עמדת רוב בעלי המניות התומכים במהלך זה בטענה כי חלוקת מניות לאומי תשיא את התמורה לבעלי המניות.

צילום: לימור אדרי

בחודש מארס בעלי המניות כינסו אסיפה כללית בה רוב בעלי המניות תמך בהחלטה לחלוקת מניות לאומי כדיבדנד בעין. אולם החברה טענה כי זוהי החלטה בלתי חוקית שכן בעלי המניות ביקשו למעשה לחלק דיבידנד בסכום העולה על יתרת הרווחים הראוים לחלוקה. דירקטוריון החברה המנגד לחלוקת המניות מסרב לפנות לבימ"ש בבקשה לבצע הפחתת הון שתאפשר לבצע את החלוקה המבוקשת.

בפנייה לבימ"ש החברה להשבה טוענת להפרת חובות האמונים והזהירות של חברי הדירקטוריון.

בכתב התביעה נכתב כי "אוה"ה, שהינה חברה ציבורית שמניותיה רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בת"א, הוקמה לפני עשרות שנים (1953) לשם הגשמת מטרות ציונות, אך שרויה מזה זמן ממושך בקיפאון כמעט מוחלט כאשר היא ומנהליה אינם עושים דבר (כמעט) לשם השאת רווחים לבעלי מניותיה או להשגת מטרותיה.

"הנכס העיקרי המצוי בידי אוה"ה הינו 4.97% ממניות בנק לאומי. מניות אלה הינן בעלות שווי כספי גבוה מאד, אך הן אינן מעניקות לאוה"ה כל השפעה על שווין, אין ביכולתה להשביח אותן, ההחזקה בהן אינה מקנה לה זכות למינוי דירקטור בבנק לאומי או יכולת השפעה מהותית על בנק לאומי, ולמעשה מדובר בהחזקה פאסיבית לחלוטין".

עוד נטען בכתב התביעה כי "קיומו של אותו נכס בעל שווי כספי גבוה - מניות בל"ל - מאפשר לאוה"ה להחזיק, מזה שנים, מנגנון הנהלה מנופח הכולל 15 (!) דירקטורים, ומנכ"ל, במשרה, חלקית ובשכר גבוה, אשר מונו על ידי בעלת השליטה (ההסתדרות הציונית) ותלויים בה. בניגוד לחברה ציבורית רגילה, באוה"ה קיימת הפרדה בין הזכויות ההוניות בחברה לבין זכויות השליטה בה, כך שמניות המייסדים בחברה, אשר אינן חשופות להפסדי החברה או רווחיה, אינן מזכות בשום חלק בדיבידנדים, בחלוקת נכסים, אף לא בפירוק, מונעות מכלל ציבור בעלי המניות את היכולת להיפגש עם התשואה על השקעתו".

הטענה של החברה להשבה היא כי "החזקת מניות בל"ל ה"כלואות" בידי אוה"ה במשך תקופה כל כך ארוכה, מבלי שיש לה יכולת להשיא מהן ערך מוסף עבור בעלי מניותיה, הפער המשמעותי בחברה בין הזכויות בהון לשליטה והסחירות הנמוכה במניות אוה"ה, הביאו לכך שמניותיה נסחרות לאורך שנים בניכיון (דיסקאונט) ביחס לשווי מניות בל"ל, כך שלמועד פרסום הדוחות הכספיים האחרונים של החברה (לשנת 2014) ולמועד שקדם לתחילת ההליכים נגד החברה ( 4 ינואר 2015 ), היה שווי השוק של מניות אוה"ה נמוך בכ-40% (!) מהונה העצמי של החברה, אשר נגזר משווי השוק של החזקתה במניות בל"ל".

התביעה הוגשה על ידי משרד עוה"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'. מיכה חריש, יו"ר דירקטוריון החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה, אמר כי: "ההחלטה לפנות לבית משפט הינה לאחר שכל ניסיונות ההידברות עם אוצר התיישבות היהודים כשלו. צר לנו כי אולצנו לפנות לבית המשפט כדי לקדם את זכותם של ניצולי השואה הנזקקים לקבלת סיוע מכספים שלכך נועדו."

פרופ' בן-ציון זילברפרב, יו"ר ועדת הכספים של דירקטוריון החברה להשבה, אמר כי: "רק חלוקת מניות בל"ל כדיבידנד בעין לבעלי מניות אוה"ה תיתן מענה לדיסקאונט בו נסחרת מניית אוה"ה ותתקן את קיפוח המיעוט הזועק באוה"ה".

מחברת אוצר התיישבות היהודים נמסר בתגובה: ״זהו עוד צעד קנטרני ומיותר של גוף שמתיימר לסייע לניצולי שואה ובמקום זאת עוסק במלחמות מיותרות. אם כל כך חשוב היה לחברה להשבה לממש את מניות אוצר התיישבות היהודים שהיא קיבלה ללא תמורה, מדוע לא מכרה אותם בבורסה? הרי האופציה הזו עומדת בפניהם בכל עת, אך הם מעדיפים משיקולים זרים לפנות לבית המשפט. גם המספרים המועלים בתביעה על נזק כביכול שנגרם מנותקים מהמציאות ומעידים על חוסר תום. זאת ועוד; הטענה כאילו נציגי החברה להשבה ניסו לבוא בדין ודברים עם ראשי אוהה מופרכת.אנחנו סמוכים ובטוחים שבית המשפט יידחה על הסף את התביעה הזו״.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker