האם יש סתירה בין יציבות פיננסית ותחרות?

המלצת "ועדת בכר" לאפשר לבנקים למכור ביטוח חיים ופנסיה חשובה, אם תבוצע כהלכה. שיווק פנסיה וביטוח חיים על ידי הבנקים יעודד תחרות בלי לפגוע ביציבות

אביה ספיבק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אביה ספיבק

להלן עיקר דברי המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' אביה ספיבק, על תפקיד הרשויות בעידוד התחרות בלי לפגוע ביציבות בכנס שנערך היום לרגל עשור לרשות ההגבלים העסקיים:

המלצת "ועדת בכר" לאפשר לבנקים למכור ביטוח חיים ופנסיה חשובה, אם תבוצע כהלכה. אני מציע שהבנקים יורשו למכור רק מוצרי ביטוח חיים בסיסיים ופנסיה בסיסית. כדוגמאות למוצרים בסיסיים, ניתן לציין את ביטוח חיים ריסק טהור, פנסיה בסיסית לנשוי ופנסיה בסיסית לרווק. הפיקוח על שוק ההון והביטוח יקבע את התקנים למוצרים אלו, בשיתוף עם שלושת המפקחים האחרים - המפקח על הבנקים, רשות לניירות ערך והרשות להגבלים עסקיים. תקנים אלו יקבעו גם את סוג המוצר וגם את המידע שהיצרן יהיה חייב לפרסם עליו.

להצעה לאפשר לבנקים למכור רק מוצרי ביטוח חיים בסיסיים ופנסיה בסיסית שני יתרונות בולטים - ראשית, תהיה תחרות בין לקוחות הבנקים על תמחור המוצרים הבסיסיים וזאת, בגלל האחידות של המוצרים ופרסום המידע אודותיהם, שיאפשר השוואה בין המחירים של היצרנים השונים; שנית, יהיה קל יותר ליועצים בבנקים להעניק ייעוץ ביטוחי-פיננסי (התכנון הפיננסי) ללקוחות וזאת, משום שכל תוכנית פיננסית תהיה מורכבת מכמה אבני בניין פשוטות.

מדובר באחד המרכיבים החשובים שיש צורך ליישם, מעבר לאלה שכבר נמצאים בדו"ח של "ועדת בכר". ייתכן והדבר נראה קטן לעין הלא-מקצועית, אבל ברשות להגבלים עסקיים יודעים שלעתים קרובות, עידוד התחרות תלוי בפרטים של ההסדרים העסקיים.

כדי למנוע זעזוע בסקטור הפיננסי ובבנקים בפרט, יש צורך ביישום זהיר ושקול של הרפורמה, תוך תשומת לב לפרטים. למשל: בניית פיקוח נאות על קופות הגמל כנותנות אשראי עסקי.

הניסיון הבינלאומי מראה כי יש צורך בניהול נכון של המדיניות המקרו-כלכלית והפיננסית, במיוחד בתקופות של הגדלת התחרות, על מנת למנוע התפרצות של משבר פיננסי - כמו שהיה בקוריאה, תאילנד ומדינות אחרות בשנים 1997-1998. משברים אלו קרו למרות שנתוני היסוד המקרו-כלכליים של המשקים שבהם התרחשו היו תקינים מאד - לא היו גרעונות גדולים בתקציב הממשלתי או בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.

המצב של ישראל תקין מבחינת נתוני היסוד המקרו-כלכליים. באופן בסיסי אין לישראל בעיות במטבע חוץ: בחשבון השוטף קיים איזון וישראל אינה חייבת נטו לחו"ל, אלא חו"ל חייבת נטו לישראל. לכן, המשך ניהול נכון של המדיניות הכלכלית והפיננסית בישראל יכול להצליח לשמר את היציבות.

כדי לעזור בהמשך ניהול נכון של המדיניות הכלכלית והפיננסית בישראל, הוקמה בבנק ישראל מסגרת ארגונית ליציבות פיננסית, בדומה למגמה בבנקים מרכזיים ובקרן המטבע הבינלאומית. תחום היציבות הפיננסית בבנק ישראל כבר פירסם את הדו"ח השנתי הראשון שלו.

אולם, תפקיד הרשויות אינו מצטמצם לניהול מדיניות מקרו-כלכלית. כפי שמוכיחה ההצלחה של הרשות להגבלים עסקיים, יש לה תפקיד חשוב בעידוד התחרות. כדי שהצרכנים ייהנו מהרפורמות הפיננסיות שבפתח וכדי שהמשק ייהנה משוק הון יעיל יותר חייבת הרשות, בשיתוף פעולה עם המפקחים האחרים, לבנות סביבה שמעודדת תחרות.

פרופסור אביה ספיבק הוא המשנה לנגיד בנק ישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker