מגה צרות: חוב של 400 מיליון שקל לבנקים, הפסדים תופחים ועובדים יקרים

לחברה האם של הרשת המצויה בקשיים יש חוב נוסף של כ-400 מיליון שקל לבנק הפועלים - אך זה לא מנע ממנה לחלק 1.5 מיליארד שקל בדיווידנדים בעשור האחרון ■ מנכ"ל קבוצת אלון: "נצא מהמשבר"

ציטוטים של מנכ"ל קבוצת אלון, אביגדור קפלן, שהתפרסמו אתמול, על קשיים חמורים שעמם מתמודדת רשת השיווק מגה - הגבירו את החששות ליציבותה. הציטוטים הוכחשו, אך הסערה שעוררו מעידה על מצבה העדין של מגה.

גם ההמלצה של חברת דן אנד ברדסטריט לספקיה של חברת עדן טבע מרקט, הרשת האורגנית שבשליטת מגה (51%), לספק מוצרים לרשת רק תמורת מזומן או ביטחונות מלאים, עלולה להשפיע גם על מגה, שבשלב זה מקפידה לשלם את חובותיה לספקים במועדם. גם רשתות קמעוניות חזקות ומנוהלות טוב ממגה יתקשו לפעול ללא אשראי ספקים.

האם בתנאים אלה נגזר על מגה לקרוס? הזמן שחולף והחששות הגוברים ליציבותה הפיננסית מגדילים את הסיכוי לכך.

קפלן הכחיש כי אמר אתמול בכנס מנהיגות ומשברים באוניברסיטת חיפה כי הקבוצה במינוף גבוה ונמצאת על סף התפרקות, וכן כי אמר שרשת הקמעונות מגה נמצאת על סף קריסה. עם זאת, קפלן אמר 
ל–TheMarker כי "קבוצת אלון היא קבוצה גדולה ויציבה, ואין סכנה ליציבותה. אנחנו פועלים להורדת המינוף ולשיפור ביצועיה".

לדבריו, "מגה נמצאת בקשיים, ואני מאמין שניתן להוציא אותה מהמשבר. לשם כך כולם צריכים להפשיל שרוולים ולדאוג להגדלת המכירות ולקיטון ההוצאות. אם לא הייתי חושב שמגה יכולה לעלות על הפסים הנכונים, לא הייתי מקדיש לכך משאבים רבים".

מגה חוותה בשנים האחרונות שחיקה בנתח השוק שלה ונפילה ברווחיותה. בתוך שלוש שנים בלבד עברה מגה מרווח תפעולי של 38 מיליון שקל ב–2011 להפסד תפעולי של 155 מיליון שקל ב–2014, שהוסווה בידי שיטת הדיווח החשבונאית שאימצה הרשת. החובות של רשת מגה לבנקים נאמדים בכ–400 מיליון שקל - מתוכם, כ–300 מיליון שקל לבנק הפועלים, ועוד עשרות מיליוני שקלים לבנק לאומי. כנגד חוב זה משועבדים לבנקים מלאי, הון חוזר ושוברי כרטיסי אשראי שמגה מקבלת.

נכון להיום, מגה פורעת את חובותיה לבנקים במלואם, בעיקר באמצעות תמיכה של החברה האם אלון רבוע כחול ישראל. החשיפה של הפועלים לעסקי הקמעונות של קבוצת אלון מוערכים ב–700 מיליון שקל, שכן אלון קמעונות, חברה האם של מגה, חייבת להפועלים כ–400–450 מיליון שקל וכנגד חוב זה משועבדות מניות של מגה, שנכון להיום לא שוות הרבה. כך או כך מדובר בחוב בעייתי, שלא ברור אם ישולם גם בעתיד.

את החוב של אלון קמעונות פורעת בינתיים קבוצת האם אלון, שהעניקה להפועלים ערבות של כ–150 מיליון שקל שאמורה לגדול לכ–250 מיליון שקל. בתקופת ניהולו של דודי ויסמן, הפועלים היה הבנק העיקרי של אלון. זאת לאחר שמנכ"לית לאומי, רקפת רוסק־עמינח, עוד כראש חטיבה עסקית בבנק, סגרה לוויסמן את האשראי.

דודי ויסמן צילום: תומר אפלבאום

הסכמי עבודה קיבוציים ארכאיים

מגה לכודה בתדמית גרועה של רשת יקרה, שהופכת אותה לשחקנית כמעט בלתי רלוונטית בשוק הדיסקאונט. על כך מעידה העובדה שהחברה החליפה שוב ושוב את המותג של תת־הרשת הזולה - ממגה למגה בול, וממגה בול ל–You - מבלי שהמגמה העקבית של ירידה במכירות תשתנה.

עובדה בולטת נוספת היא שרשתות שיווק שתפסו את מקומה בסניפים שפינתה, מדווחים על גידול של עשרות עד מאות אחוזים במכירות. כך קרה למשל בקניון חוצות המפרץ, כאשר רשת יוחננוף תפסה לפני שנתיים את מקומה של מגה ומאז גדלו המכירות בסניף מ–3.5 מיליון שקל בחודש ל–15 מיליון שקל בחודש. סגירת חנויות מפסידות הצליחה אמנם להגדיל את רמת המכירות הממוצעת בסניפיה של החברה ב–10%, ל–19 אלף שקל למ"ר ב–2014, אך העובדה שרמה זו נמוכה עדיין ב–76% מרמת המכירות הממוצעת למ"ר ברשת רמי לוי, ממחישה את הבעיה המרכזית של מגה: פדיון נמוך בשל התדמית הגרועה.

גורם אחר שפוגע ברשת ומקשה עליה להתחרות הוא העובדה שהחברה מעסיקה כוח אדם מבוגר יחסית, שגילו הממוצע 45 שנה והוא כולל 6,500 איש, מהם 5,000 בהסכמי עבודה קיבוציים ארכאיים. עלות השכר הממוצעת של עובד גבוהה, על פי הערכות, ב–50% מעלות שכרם של עובדים ברשתות מתחרות, כך שמגה מתמודדת עם עלות שכר עודפת של 150 מיליון שקל לשנה.

תוכנית הבראה של הרשת והתמודדות אמיתית עם רשתות מוזלות מסוגן של רמי לוי, יינות ביתן ויקטורי, מצריכה השקעות גדולות בסניפים, במלאי ובאשראי ללקוחות, ויכולת לספוג ירידה משמעותית בתזרים המזומנים בטווח הקצר - כמו זאת שחוותה, למשל, רשת שופרסל במחצית השנייה של 2014, לאחר שהכריזה על תוכנית עסקית המבוססת על הפחתת מחירים רוחבית ועל צמצום פערי המחירים בין רשת הדיסקאונט שופרסל דיל לבין הרשת העירונית שופרסל שלי.

דיווידנדים בסכום של 1.5 מיליארד שקל

מגה, שנושאת על גבה חוב בנקאי של 400 מיליון שקל וסובלת מירידה מתמשכת במכירות ומירידה של הרווח התפעולי התזרימי (Ebitda) ל–6 מיליון שקל בלבד ב–2014, מתקשה לעשות זאת באופן עצמאי. החברה פינתה 22 סניפים ב–2014, ומכרה את הזכות להיכנס במקומה בחוזי השכירות תמורת 100 מיליון שקל.

ואולם, מהלך זה אינו מבטיח פתרון לטווח הארוך. הירידה במחזור המכירות פירושה שהחברה צריכה לספוג את התקורות היקרות של הרשת, כמו מרכז לוגיסטי ומטה, באמצעות הכנסות מצטמקות. גם יכולתה של החברה האם, אלון רבוע כחול, לספק את התמיכה הפיננסית נפגעה קשות, משום שב–2006–2011 חילקה החברה דיווידנדים בסכום של 1.5 מיליארד שקל, כולל דיווידנד של 800 מיליון שקל עם השלמת הרכישה של חברת דור אלון באוקטובר 2010.

חלוקה נדיבה זו של דיווידנדים והפסד מצטבר של 585 מיליון שקל שצברה אלון רבוע כחול ב–2012–2014 שחקו את ההון העצמי סולו של החברה האם, כלומר בניכוי החברות הבנות כמו דור אלון ורבוע נדל"ן, ל–675 מיליון שקל בלבד.

מגה מקרטעת, החברה האחות משגשגת

קושי מהותי אחר של מגה נובע מהחלטתה של קבוצת אלון רבוע כחול, בראשות דודי ויסמן, לפצל את הנדל"ן של הקבוצה, הכוללים 73 סניפים שהושכרו למגה, לחברה חדשה שתיקרא רבוע נדל"ן, ולהנפיק את מניותיה לציבור.

בטרם הנפקתה של רבוע נדל"ן בבורסה באוגוסט 2006, נחתם הסכם שכירות בין מגה לרבוע נדל"ן לתקופה של 10 שנים, שהוארך ב–2009 עד למארס 2019. ההסכם קובע שמגה תשלם לרבוע נדל"ן שכר דירה צמוד למדד המשקף תשואה של 9% על העלות ההיסטורית של ההשקעה בנכס, כלומר לפני פחת והפחתות, או 2% ממחזור המכירות, לפי הגבוה מבין השניים. בהתחשב במיקום של רבים מסניפי החברה במרכזי הערים זהו ממוצע לא רע, אבל פירושו שכמה עשרות סניפים של החברה משלמים שכר דירה גבוה משמעותית ממתחריהם ומתקשה להתמודד אתם.

ההסכם נחתם בתקופה שונה לגמרי בשוק הקמעונאות, כאשר מגה עדיין היתה חברה חזקה ודומיננטית בשוק. אבל מאז גדלו שטחי המכירה של רשתות קמעוניות בקצב שנתי ממוצע 5%, בעוד האוכלוסייה גדלה בקצב נמוך מ–2% והשכר הריאלי לא השתנה מהותית. כלומר, כוח הקנייה של הציבור לא הדביק את הגידול בהיצע של שטחי המסחר.

התוצאה היא שכיום מגה משלמת לחברה האחות רבוע נדל"ן שכר דירה הגבוה במקרים מסוימים בעשרות אחוזים ממחיר השוק, ובעוד מגה מקרטעת, נהפכה רבוע נדל"ן, שרשמה הכנסות בסך 141 מיליון שקל ב–2014, כלומר 63% מדמי השכירות שגבתה באותה שנה מהחברה האחות, לחברת נדל"ן משגשגת, שחילקה מאז הקמתה דיווידנדים ב–357 מיליון שקל ונסחרת בשווי חברה של 1.7 מיליארד שקל.

מגה לא מסוגלת להשתחרר מהחוזים, וגם לא להתאימם למצבו הקשה של שוק הקמעונות בכלל ולמצבה הפיננסי הדחוק בפרט, שכן רבוע נדל"ן היא חברה ציבורית, ומשום שעל פי הסכם השכירות בין השתיים מגה רשאית להשתחרר מחוזי שכירות המהווים 5% בלבד משטח השכירות שהושכר לה מלכתחילה ב–2006, וגם זאת רק בהודעה של שנה מראש.

כך נוצר מצב מעוות שבו חברת מגה, שבשליטת אלון רבוע כחול, משלמת דמי שכירות גבוהים, 83 שקל למ"ר לחודש בממוצע, לעומת 75 שקל למ"ר בממוצע ב–2006, לחברה האחות הציבורית רבוע נדל"ן, וכדי לממן את החסר לתפעול השוטף ולכיסוי חובות, הקבוצה מכרה 17% ממניותיה של רבוע נדל"ן, בהיקף של 277 מיליון שקל, בשנה האחרונה.

עובדת ברשת מגהצילום: דניאל צ'צ'יק

לא הושגה התקדמות במגעים עם העובדים

אלון רבוע כחול העמידה מזמן את מגה על המדף בצורה זו או אחרת, אלא שרכישת הרשת במצבה הנוכחי נראית לא סביר. מרבית הקונים הפוטנציאליים שניהלו מגעים עם אלון רבוע כחול, כמו רשת שוק העיר החדשה של איש העסקים עמיקם בן צבי, רמי לוי או ויקטורי, מעדיפים לרכוש נכסים ספציפיים, ולא את החברה כולה. הסיבה לכך היא שאיש אינו מעוניין להיכנס לנעליה של חברה שנושאת על גבה תדמית גרועה משום שהיא מזוהה עם מחירים גבוהים, מעסיקה שיעור גבוה של עובדים ותיקים המאוגדים בהסכמים קיבוציים ומקבלים שכר גבוה יחסית לענף, וקשורה עם החברה האחות בהסכמי שכירות שאינם, או כמעט אינם, ניתנים לשינוי.

הבטחת עתידה של מגה לטווח ארוך כרוכה ככל הנראה בפתרון משולב של הזרמת מאות מיליוני שקלים בידי בעליה של אלון רבוע כחול, מחיקת נתח מחובותיה של מגה לבנקים, סגירה של שטחי מסחר שמניבים פדיון נמוך כדי לחסוך 60–70 מיליון שקל לשנה בהוצאות שכירות ארנונה ושכר, ונכונות של ועד עובדיה של החברה לוותר על חלק מתנאי השכר העודפים שלהם ביחס לעובדיהן של רשתות אחרות.

עד כה לא הושגה התקדמות רבה במגעים של הנהלת החברה עם ועד העובדים בניסיונה לקצץ 50–60 מיליון שקל לשנה מעלות השכר של העובדים בעיקר בוויתור על תנאי רווחה כמו דמי הבראה גבוהים ותגמול גבוה מהמקובל על שעות נוספות. העובדה שמוטי קרן המנכ"ל מצא לנכון להעלות את תקדים קלאבמרקט, הרשת שקרסה ב–2005, ממחישה את גודל המצוקה של הרשת, אף שבניגוד לקלאבמרקט היא משתייכת לקבוצה בעלת כיסים עמוקים יותר, ושבניגוד לקלאבמרקט המיקומים הטובים של הרשת במרכזי הערים יאפשרו לקבוצה לממשם ולפרוע את התחייבויותיה.

אלון מצליחה לארגן את חובותיה מחדש / מיכאל רוכוורגר

אם לא יחולו שינויים של הדקה ה–90 ויבוצעו פסילות של מצביעים, לאחר משא ומתן אינטנסיבי שנמשך קרוב לשלושה חודשים, ולאחר ההבנות שהושגו עם כלל ביטוח, קבוצת אלון הצליחה לזכות בתמיכה הנדרשת של 75% ממחזיקי האג"ח מסדרה א' לשינוי שטר הנאמנות ולארגון מחדש של חובותיה כלפיהם, בהיקף של כ–2.1 מיליארד שקל.

המחזיקים הגדולים באג"ח א' של אלון הם פסגות, כלל ביטוח, הפניקס, מגדל, הראל, מנורה, מיטב דש. מטעם אלון מנהלים את המגעים מול המוסדיים המנכ"ל אביגדור קפלן ויונל כהן (יו"ר חברה האם, ביילסול השקעות), והם נעזרים ביועצים לאומי פרטנרס חתמים וווליו בייס חיתום.

ההצעה של אלון למחזיקי האג"ח התבססה על רצונה של החברה להקטין את המינוף ולזכות בזמן נוסף להשבחת יתרת נכסיה, והיא כוללת פירעון מוקדם של כרבע מהחוב, חיזוק ביטחונות באמצעות מתן שעבודים על נכסי הקבוצה כמו אלון חיפושי גז, ושעבוד שלילי על מחצית מהאחזקה באלון USA, שבעתיד יוחלף במניות דלק US, קביעת קובננטים (אמות מידה פיננסיות), מגבלות של מינוף בקשר לחלוקת דיווידנדים וסעיפים נוספים.

בתמורה, ביקשה אלון מהמחזיקים הנהנים מריבית שנתית גבוהה של 5.35% לוותר על שני אמצעי הרתעה העיקריים שבידיהם - עילה להעמיד את החוב לפירעון מיידי אם דירוג האג"ח של אלון יירד מתחת לרמה הנוכחית של A-, ודרישה (לפחות על הנייר) לשלם להם תוספת של כ–17% מעבר לערך הפארי (ערך כלכלי מלא של האג"ח בתוספת ריבית והצמדה אילו האג"ח היו נפרעות כיום) של האג"ח בשל סביבת הריביות הנמוכה השוררת כיום בשווקים - סכום שהחברה לא מוכנה לשלם ורוב הסיכויים שגם לא ישולם בכל תרחיש עתידי.

עד לפני כמה שבועות נראה היה שהעסקה הזאת תעבור ביתר בקלות. ואולם, לפני פחות משבועיים הודיעה אלון כי חתמה עם דלק US על הסכם למכירת אחזקותיה באלון USA בתמורה כוללת של כ–600 מיליון דולר, המורכבת ממזומן של כ–200 מיליון דולר, מתן הלוואת מוכר לדלק US בסך 145 מיליון דולר צמודת מדד ונושאת ריבית שנתית של כ–5.5%, והקצאה של כ–9.5% מדלק US, בשווי של כ–230 מיליון דולר. כך שעסקה זו, שאמורה להיות מושלמת במאי, שיפרה משמעותית את הנזילות של אלון וחיזקה את התנגדות לשינוי שטר נאמנות בקרב הגופים כמו הפניקס ומיטב דש.

במצב כזה, דירוג האשראי של אלון עשוי אף לעלות והמחזיקים יוכלו גם להכיר ברווחים שיקזו את ההפסדים שנגרמו להם בעקבות שערוך האג"ח לפי תשואה לפדיון של כ–9%. ועדיין, לאחר השלמת ההסדר עם מחזיקי האג"ח, עומדים בפני אלון אתגרים פיננסיים ותפעולים לא פשוטים. אלה כוללים בין השאר דרישה של בנק הפועלים להפחית חלק מהחוב כלפיו, כ–450 מיליון שקל.

בנוסף לכך, אלון עלולה להידרש להזרמות כספיות באמצעות הנפקת זכויות או אמצעים לחברה הבת אלון אלון רבוע כחול ישראל, שנמצאת במצב פיננסי מאתגר.

ד"ר אביגדור קפלןצילום: אוליבייה פיטוסי

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ